ארשת שפתינו / חסידות בוסטון 2 / האדמו"ר הורביץ מבוסטון
חסידויות נוספות - חסידות בוסטון
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
קרב יום (ויהי בחצי הלילה)
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- פיוט
-
בביצוע
- לוי יצחק הורביץ בן פנחס דוד מבוסטון מסורת:
- חסידויות נוספות - חסידות בוסטון מעגל השנה:
- פסח מאפייני הקלטה:
- הקלטת שדה מועד התפילה:
- אחר
נגן שירים ברצף
כל המסורות
חסידויות נוספות - חסידות בוסטון
חסידות רוז'ין - חסידות בויאן
חסידים - חסידות ויז'ניץ
מערב אירופה - הולנד
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ)
מערב אירופה - צפון גרמניה (ברלין)
עכשווי - ישראל
כל המסורות
חסידויות נוספות - חסידות בוסטון
חסידות רוז'ין - חסידות בויאן
חסידים - חסידות ויז'ניץ
מערב אירופה - הולנד
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ)
מערב אירופה - צפון גרמניה (ברלין)
עכשווי - ישראל
-
1.
חסידויות נוספות - חסידות בוסטון לוי יצחק הורביץ בן פנחס דוד מבוסטון
-
2.
חסידויות נוספות - חסידות בוסטון לוי יצחק הורביץ בן פנחס דוד מבוסטון
-
3.
חסידויות נוספות - חסידות בוסטון לוי יצחק הורביץ בן פנחס דוד מבוסטון
-
4.
חסידות רוז'ין - חסידות בויאן מבויאן נחום בער ברייער
-
5.
חסידים - חסידות ויז'ניץ בנימין הרטמן, יצחק אונגר
-
6.
מערב אירופה - הולנד יצחק דסברג
-
7.
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) חנה אופנהיימר
-
8.
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) יצחק ברום, מרדכי ברום
-
9.
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) יצחק שנרב
-
10.
מערב אירופה - צפון גרמניה (ברלין) אוסקר גולדברג
-
11.
עכשווי - ישראל חיים פרחי
-
12.
עכשווי - ישראל חיים פרחי
נגן שירים ברצף
|
קרב יום (ויהי בחצי הלילה) / יניי וּבְכֵן וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה אָז רֹב נִסִּים הִפְלֵאתָ בַּלַּיְלָה בְּרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת זֶה הַלַּיְלָה גֵּר צֶדֶק נִצַּחְתּוֹ כְּנֶחֱלַק לוֹ לַיְלָה וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה דַּנְתָּ מֶלֶךְ גְּרָר בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה הִפְחַדְתָּ אֲרַמִּי בְּאֶמֶשׁ לַיְלָה וְיִשְׂרָאֵל יָשַׂר לָאֵל וַיּוּכַל לוֹ לַיְלָה וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה זֶרַע בְּכוֹרֵי פַּתְרֹס מָחַצְתָּ בַּחֲצִי הַלַּיְלָה חֵילָם לֹא מָצְאוּ בְּקוּמָם בַּלַּיְלָה טִיסַת נְגִיד חֲרֹשֶׁת סִלִּיתָ בְּכוֹכְבֵי לַיְלָה וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה יָעַץ מְחָרֵף לְנוֹפֵף אִוּוּי הוֹבַשְׁתָּ פְגָרָיו בַּלַּיְלָה כָּרַע בֵּל וּמַצָּבוֹ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה לְאִישׁ חֲמוּדוֹת נִגְלָה רָז חֲזוֹת לַיְלָה וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה מִשְׁתַּכֵּר בִּכְלֵי קֹדֶשׁ נֶהֱרַג בּוֹ בַּלַּיְלָה נוֹשַׁע מִבּוֹר אֲרָיוֹת פּוֹתֵר בִּעֲתוּתֵי לַיְלָה שִׂנְאָה נָטַר אֲגָגִי וְכָתַב סְפָרִים בַּלַּיְלָה וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה עוֹרַרְתָּ נִצְחֲךָ עָלָיו בְּנֶדֶד שְׁנַת לַיְלָה פּוּרָה תִדְרֹךְ לְשׁוֹמֵר מַה מִּלַּיְלָה צָרַח כַּשּׁוֹמֵר וְשָׂח אָתָא בֹקֶר וְגַם לַיְלָה וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה קָרֵב יוֹם אֲשֶׁר הוּא לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה רָם הוֹדַע כִּי לְךָ הַיּוֹם אַף לְךָ הַלַּיְלָה שׁוֹמְרִים הַפְקֵד לְעִירְךָ כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה תָּאִיר כְּאוֹר יוֹם חֶשְׁכַת לַיְלָה וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה |
|
"אז רוב נסים הפלאת" הוא אחד מן הפיוטים המופיעים בסוף ההגדה של פסח במנהג אשכנז. הפיוט בנוי לפי סדר הא"ב, והבית האחרון שלו "קרב יום" - מכיל את האותיות ק-ת. מבין כל בתי הפיוט זהו הבית היחידי שיש לו לחן ולכן הוא מושר ולא נאמר בנעימה של נוסח ההגדה. משום כך הוא הבית הידוע והמוכר ביותר מתוך הפיוט, עד כדי כך שהוא מוכר כשיר בפני עצמו, אחד מן הידועים מבין שירי פסח בימינו. הלחן המוכר ביותר שלו הוא אחד מן הלחנים ממסורת אשכנז. לחן ידוע נוסף הוא לחן המיוחס לבעל שם טוב, שנתפרסם לאחרונה בביצוע של אביתר בנאי. מחברו של הפיוט הוא יניי, אחד מחשובי פייטנינו הקדומים (ארץ ישראל, המאה ה-6). הוא מונה בפיוט, בעקבות מדרשי חז"ל, את שפע הנסים שנעשו לישראל בחצי הלילה - אברהם אבינו ניצח את המלכים בלילה, יעקב נאבק עם המלאך וגבר עליו בלילה, סיסרא נוצח בלילה וכו'. כך מונה הפייטן אחד לאחד את הנסים שנעשו בלילה לפי סדרם, עד שהוא מגיע לנס פורים, שאף הוא נעשה בלילה, כשנדדה שנת המלך אחשוורוש. אין פלא שהפיוט נבחר לקשט את סוף ההגדה בשעה של חצות הלילה. "אז רוב נסים הפלאת" הוא למעשה חלק אחד מתוך מערכת פיוטים שלמה שנתחברה לשבת, ללא זיקה או קשר כלשהו לפסח. במקור נכתב הפיוט לסדר קריאת התורה שהיה נהוג בארץ ישראל במאות הראשונות והוא הוצמד לחטיבת הפסוקים בספר שמות הפותחת בפסוק (יב, כט): "ויהי בחצי הלילה וה' היכה כל בכור...". המערכת מונה שבעה פיוטים, שכל אחד מהם פותח במלים: "ויהי בחצי הלילה". הפיוט שלפנינו, השביעי במערכת הפיוטים הזו, התגלגל לאשכנז ולסביבותיה, שם בחרו לומר אותו בליל הסדר. |
| • וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה – זוהי פתיחת תיאור מה שאירע בליל מכת בכורות: וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה... (שמות יב, כט). • רֹב נִסִּים הִפְלֵאתָ בַּלַּיְלָה – נסים רבים חוללת בלילה. • בְּרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת – מתחילת האשמורות, חלקי הלילה, כלומר מתחילת הלילה. • זֶה הַלַּיְלָה – ליל פסח. • גֵּר צֶדֶק – אברהם אבינו, שהיה ראשון לגרים. • נִצַּחְתּוֹ– עזרת לו לנצח את אויביו, ארבעת המלכים, כפי שמתואר בבראשית יד. • כְּנֶחֱלַק לוֹ לַיְלָה – בבראשית יד, טו נאמר על אברהם: וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק. על פסוק זה נאמר במדרש (בראשית רבה מג, ג) שה' הוא שחילק את הלילה – "אמר הקב"ה: אביהם [=אברהם] פעל עמי בחצי הלילה, אף אני פועל עם בניו בחצי הלילה. ואימתי? במצרים, שנאמר (שמות יב) 'ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור' וגו'". זיהוי הלילה עם ליל יציאת מצרים מופיע בבמדבר רבה כ, יב. וכן בפרקי דר' אליעזר כז, שם נאמר: "שם נחלקה הלילה שיצאו ישראל ממצרים, הוא הלילה שהכה הקב"ה את בכורי מצרים, הוא הלילה שהכה אברהם את המלאכים ואת מחניהם עמם, שנאמר 'ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו'". • דַּנְתָּ מֶלֶךְ גְּרָר בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה – לאחר שאבימלך, מלך גרר, לקח את שרה, נאמר (בראשית כ, ג): וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ... לפי המדרש במדבר רבה כ, יב), אף אירוע זה מתחולל בתאריך שבו יצאו ישראל ממצרים, בתאריך של ליל מכת בכורות: "...'ליל שמורים הוא לה'' – הוא הלילה הזה. כל הנסים שנעשו לישראל ופרע להם מן הרשעים – בלילה היו: ...'ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה'... 'ויהי בחצי הלילה'...". • הִפְחַדְתָּ אֲרַמִּי בְּאֶמֶשׁ לַיְלָה – כפי שנאמר כאשר רדף לבן אחרי יעקב: וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע (בראשית לא, כד). ייחוס אירוע לילי זה לליל פסח אף הוא נעשה במדרש המובא לעיל (במדבר רבה כ, יב) "...'ליל שמורים הוא לה'' – הוא הלילה הזה. כל הנסים שנעשו לישראל ופרע להם מן הרשעים – בלילה היו: ...'ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלום הלילה'... 'ויהי בחצי הלילה'...". • וְיִשְׂרָאֵל יָשַׂר לָאֵל וַיּוּכַל לוֹ לַיְלָה – יעקב נאבק במלאך וניצחו בלילה, לפי המתואר בבראשית לב, כח וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל. השיבוץ עפ"י המתואר בהושע יב, ה: וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ... • זֶרַע בְּכוֹרֵי פַּתְרֹס – בכורות מצרים. פַּתְרֹס הם בני מצרים, לפי בראשית י, יג–יד: וּמִצְרַיִם יָלַד אֶת לוּדִים וְאֶת עֲנָמִים וְאֶת לְהָבִים וְאֶת נַפְתֻּחִים וְאֶת פַּתְרֻסִים... • חֵילָם – כוחם ועוצמתם. • לֹא מָצְאוּ בְּקוּמָם בַּלַּיְלָה – המצרים שרדפו אחר ישראל בים סוף איבדו את עשתונותיהם, כפי שמסופר בשמות יד, כג–כה. • טִיסַת נְגִיד חֲרֹשֶׁת – טיסה היא מלה ארמית במשמעות של תעופה. סיסרא, שר צבאו של יבין מלך חצור, שישב בחרושת הגויים, מיהר עם כל צבאו להילחם בישראל, כמסופר בשופטים ד, יג: וַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת כָּל רִכְבּוֹ תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל וְאֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ מֵחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם אֶל נַחַל קִישׁוֹן. אם מקשרים בין שני המדרשים המופיעים בסמוך במדרש פנים אחרות, נוסח ב', פרק ו', התקיים אירוע זה בפסח. • סִלִּיתָ – נלחמת בו באמצעות הכוכבים ממסילותם, כפי ששרה דבורה לאחר מפלתו של סיסרא: מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא (שופטים ה, כ). • יָעַץ מְחָרֵף – סנחריב מלך אשור שלח שליחים, ובראשם רבשקה, לחרף את ירושלים ואת אלוהי ישראל, כמתואר במלכים ב יט, ד וישעיהו לז, ד: אוּלַי יִשְׁמַע ה' אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל דִּבְרֵי רַבְשָׁקֵה אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֲדֹנָיו לְחָרֵף אֱלֹהִים חַי. • לְנוֹפֵף אִוּוּי – להניף יד על ירושלים המכונה אִוּוּי: כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ (תהלים קלב, יג), עפ"י תיאורו של ישעיהו (י, לב): עוֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד יְנֹפֵף יָדוֹ הַר בַּת צִיּוֹן גִּבְעַת יְרוּשָׁלִָם. • הוֹבַשְׁתָּ פְגָרָיו בַּלַּיְלָה – צבאו של אשור, שבו הכה ה' בלילה והפך את כולם לפגרים מתים, כמתואר בישעיה לז, לו: וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּכֶּה בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה וּשְׁמֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים. וראו גם מלכים ב יט, לה. לפי סדר עולם פרק כג אירעה מפלת סנחריב בליל הפסח. • כָּרַע בֵּל – אלילם של בבל, בֵּל, התמוטט, כמסופר בישעיהו מו, א: כָּרַע בֵּל קֹרֵס נְבוֹ הָיוּ עֲצַבֵּיהֶם לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה נְשֻׂאֹתֵיכֶם עֲמוּסוֹת מַשָּׂא לַעֲיֵפָה. • וּמַצָּבוֹ – ובסיסו. • לְאִישׁ חֲמוּדוֹת – דניאל, המכונה איש חמודות, ראו דניאל י. • נִגְלָה רָז חֲזוֹת לַיְלָה – נגלה פתרון חלומו של נבוכדנצר, אותו חזה בלילה, לפי דניאל ב, יח. • מִשְׁתַּכֵּר בִּכְלֵי קֹדֶשׁ נֶהֱרַג בּוֹ בַּלַּיְלָה – בלשצר המלך שהשתמש בכלי המקדש, לפי המסופר בדניאל ה. • נוֹשַׁע מִבּוֹר אֲרָיוֹת – דניאל ניצל מגוב האריות שאליו הושלך. ראו דניאל ו, יח–כו. • פּוֹתֵר בִּעֲתוּתֵי לַיְלָה – דניאל פתר את החזיונות הבלתי מובנים של נבוכדנצר, שביעתו את רוחו והבהילו אותו. לפי דניאל ג, כח. • שִׂנְאָה נָטַר אֲגָגִי – המן האגגי שמר שנאה למרדכי ולעמו, כפי שמסופר במגלת אסתר. • וְכָתַב סְפָרִים בַּלַּיְלָה – כתב ספרי שנאה על ישראל, כפי שנאמר באסתר ג, יג וְנִשְׁלוֹחַ סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד... לפי סדר עולם רבה פרק כט, המן כתב את הספרים להשמיד ולהרוג בי"ג בניסן, ובט"ו בניסן (בחג הפסח) נכנסה אסתר לפני המלך. • נִצְחֲךָ – כוחך. • עָלָיו – על המן. • בְּנֶדֶד שְׁנַת לַיְלָה – כאשר נדדה שנת המלך אחשורוש, שאז חל המפנה במצבם של ישראל, כמתואר במגילת אסתר ו, א: בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת דִּבְרֵי הַיָּמִים וַיִּהְיוּ נִקְרָאִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. במדרש פנים אחרות נוסח ב' פרק ו מזוהה לילה זה עם ליל הפסח. • פּוּרָה תִדְרֹךְ – תרמוס את האויבים כדורך ענבים בגת. עפ"י ישעיהו סג, ג: פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי וְאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי וְאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי וְיֵז נִצְחָם עַל בְּגָדַי וְכָל מַלְבּוּשַׁי אֶגְאָלְתִּי. • לְשׁוֹמֵר מַה מִּלַּיְלָה – אדום, הוא שעיר, המכונים 'שומר מה מלילה', לפי ישעיהו כא, יא: מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל. • צָרַח כַּשּׁוֹמֵר וְשָׂח – ה' צעק ואמר כמו השומר: • אָתָא בֹקֶר וְגַם לַיְלָה – הגיעה הגאולה, בא בוקר וגם לילה, לפי דברי הפסוק העוקב בישעיהו כא, יב: אָמַר שֹׁמֵר אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה... • קָרֵב יוֹם – בקשה מהקב"ה לקרב, לזרז, את בוא הגאולה. ואפשר גם: הולך ומתקרב לו יום הגאולה. • אֲשֶׁר הוּא לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה – על יום הגאולה נאמר בזכריה יד, ז: וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר. על פי ר' יהושע, בבבלי ראש השנה יא, ע"א, "בניסן נגאלו אבותינו, בניסן עתידין ליגאל". • רָם – גבוה, כינוי לה'. • הוֹדַע – לכל העולם. • כִּי לְךָ הַיּוֹם אַף לְךָ הַלַּיְלָה – היום והלילה – שלך הם, כפי שנאמר בתהלים עד, טז: לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ. • שׁוֹמְרִים הַפְקֵד לְעִירְךָ כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה – כפי שהבטחת על ידי ישעיהו סב, ו: עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה... • תָּאִיר כְּאוֹר יוֹם חֶשְׁכַת לַיְלָה – תאיר את ליל הגלות באור הישועה. וכפי שתואר יום הגאולה בפסוק שהובא לעיל מזכריה. ייתכן שיש כאן גם רמז למה שאירע בים סוף קודם שנקרע, כפי שנאמר בשמות יד, כ ...וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה. |
| ניגון המיוחס לר' אהרון מקרלין. מבנהו של ניגון זה הוא א ב א ב ג ד ב ג ד ב. חריג הוא הניגון בכך שכל אחד מהחלקים א, ב ו-ג חוזר על עצמו פעמיים, ואילו חלק ד, בשתי הופעותיו מופיע ללא חזרה. החזרתיות הרבה רווחת בניגונים חסידיים רבים שאינם מושרים למלים. בניגונים אלו החזרה על כל אחד מן החלקים מצטרפת אל החזרה הרבה על הניגון בשלמותו, והיא תורמת להגברת ההתלהבות בקרב החסידים השרים. |
| כותר |
קרב יום (ויהי בחצי הלילה) / חסידות בוסטון / האדמו"ר הורוביץ מבוסטון |
|---|---|
| מסורת |
חסידויות נוספות - חסידות בוסטון |
| לחן ממסורת |
קרב יום (ויהי בחצי הלילה) / חסידות בוסטון |
| מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
פסח |
| מועד התפילה |
אחר |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
| דירוג ביצוע |
14 |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה – זוהי פתיחת תיאור מה שאירע בליל מכת בכורות: וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה... (שמות יב, כט). • רֹב נִסִּים הִפְלֵאתָ בַּלַּיְלָה – נסים רבים חוללת בלילה. • בְּרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת – מתחילת האשמורות, חלקי הלילה, כלומר מתחילת הלילה. • זֶה הַלַּיְלָה – ליל פסח. • גֵּר צֶדֶק – אברהם אבינו, שהיה ראשון לגרים. • נִצַּחְתּוֹ– עזרת לו לנצח את אויביו, ארבעת המלכים, כפי שמתואר בבראשית יד. • כְּנֶחֱלַק לוֹ לַיְלָה – בבראשית יד, טו נאמר על אברהם: וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק. על פסוק זה נאמר במדרש (בראשית רבה מג, ג) שה' הוא שחילק את הלילה – "אמר הקב"ה: אביהם [=אברהם] פעל עמי בחצי הלילה, אף אני פועל עם בניו בחצי הלילה. ואימתי? במצרים, שנאמר (שמות יב) 'ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור' וגו'". זיהוי הלילה עם ליל יציאת מצרים מופיע בבמדבר רבה כ, יב. וכן בפרקי דר' אליעזר כז, שם נאמר: "שם נחלקה הלילה שיצאו ישראל ממצרים, הוא הלילה שהכה הקב"ה את בכורי מצרים, הוא הלילה שהכה אברהם את המלאכים ואת מחניהם עמם, שנאמר 'ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו'". • דַּנְתָּ מֶלֶךְ גְּרָר בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה – לאחר שאבימלך, מלך גרר, לקח את שרה, נאמר (בראשית כ, ג): וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ... לפי המדרש במדבר רבה כ, יב), אף אירוע זה מתחולל בתאריך שבו יצאו ישראל ממצרים, בתאריך של ליל מכת בכורות: "...'ליל שמורים הוא לה'' – הוא הלילה הזה. כל הנסים שנעשו לישראל ופרע להם מן הרשעים – בלילה היו: ...'ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה'... 'ויהי בחצי הלילה'...". • הִפְחַדְתָּ אֲרַמִּי בְּאֶמֶשׁ לַיְלָה – כפי שנאמר כאשר רדף לבן אחרי יעקב: וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע (בראשית לא, כד). ייחוס אירוע לילי זה לליל פסח אף הוא נעשה במדרש המובא לעיל (במדבר רבה כ, יב) "...'ליל שמורים הוא לה'' – הוא הלילה הזה. כל הנסים שנעשו לישראל ופרע להם מן הרשעים – בלילה היו: ...'ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלום הלילה'... 'ויהי בחצי הלילה'...". • וְיִשְׂרָאֵל יָשַׂר לָאֵל וַיּוּכַל לוֹ לַיְלָה – יעקב נאבק במלאך וניצחו בלילה, לפי המתואר בבראשית לב, כח וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל. השיבוץ עפ"י המתואר בהושע יב, ה: וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ... • זֶרַע בְּכוֹרֵי פַּתְרֹס – בכורות מצרים. פַּתְרֹס הם בני מצרים, לפי בראשית י, יג–יד: וּמִצְרַיִם יָלַד אֶת לוּדִים וְאֶת עֲנָמִים וְאֶת לְהָבִים וְאֶת נַפְתֻּחִים וְאֶת פַּתְרֻסִים... • חֵילָם – כוחם ועוצמתם. • לֹא מָצְאוּ בְּקוּמָם בַּלַּיְלָה – המצרים שרדפו אחר ישראל בים סוף איבדו את עשתונותיהם, כפי שמסופר בשמות יד, כג–כה. • טִיסַת נְגִיד חֲרֹשֶׁת – טיסה היא מלה ארמית במשמעות של תעופה. סיסרא, שר צבאו של יבין מלך חצור, שישב בחרושת הגויים, מיהר עם כל צבאו להילחם בישראל, כמסופר בשופטים ד, יג: וַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת כָּל רִכְבּוֹ תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל וְאֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ מֵחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם אֶל נַחַל קִישׁוֹן. אם מקשרים בין שני המדרשים המופיעים בסמוך במדרש פנים אחרות, נוסח ב', פרק ו', התקיים אירוע זה בפסח. • סִלִּיתָ – נלחמת בו באמצעות הכוכבים ממסילותם, כפי ששרה דבורה לאחר מפלתו של סיסרא: מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא (שופטים ה, כ). • יָעַץ מְחָרֵף – סנחריב מלך אשור שלח שליחים, ובראשם רבשקה, לחרף את ירושלים ואת אלוהי ישראל, כמתואר במלכים ב יט, ד וישעיהו לז, ד: אוּלַי יִשְׁמַע ה' אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל דִּבְרֵי רַבְשָׁקֵה אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֲדֹנָיו לְחָרֵף אֱלֹהִים חַי. • לְנוֹפֵף אִוּוּי – להניף יד על ירושלים המכונה אִוּוּי: כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ (תהלים קלב, יג), עפ"י תיאורו של ישעיהו (י, לב): עוֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד יְנֹפֵף יָדוֹ הַר בַּת צִיּוֹן גִּבְעַת יְרוּשָׁלִָם. • הוֹבַשְׁתָּ פְגָרָיו בַּלַּיְלָה – צבאו של אשור, שבו הכה ה' בלילה והפך את כולם לפגרים מתים, כמתואר בישעיה לז, לו: וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּכֶּה בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה וּשְׁמֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים. וראו גם מלכים ב יט, לה. לפי סדר עולם פרק כג אירעה מפלת סנחריב בליל הפסח. • כָּרַע בֵּל – אלילם של בבל, בֵּל, התמוטט, כמסופר בישעיהו מו, א: כָּרַע בֵּל קֹרֵס נְבוֹ הָיוּ עֲצַבֵּיהֶם לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה נְשֻׂאֹתֵיכֶם עֲמוּסוֹת מַשָּׂא לַעֲיֵפָה. • וּמַצָּבוֹ – ובסיסו. • לְאִישׁ חֲמוּדוֹת – דניאל, המכונה איש חמודות, ראו דניאל י. • נִגְלָה רָז חֲזוֹת לַיְלָה – נגלה פתרון חלומו של נבוכדנצר, אותו חזה בלילה, לפי דניאל ב, יח. • מִשְׁתַּכֵּר בִּכְלֵי קֹדֶשׁ נֶהֱרַג בּוֹ בַּלַּיְלָה – בלשצר המלך שהשתמש בכלי המקדש, לפי המסופר בדניאל ה. • נוֹשַׁע מִבּוֹר אֲרָיוֹת – דניאל ניצל מגוב האריות שאליו הושלך. ראו דניאל ו, יח–כו. • פּוֹתֵר בִּעֲתוּתֵי לַיְלָה – דניאל פתר את החזיונות הבלתי מובנים של נבוכדנצר, שביעתו את רוחו והבהילו אותו. לפי דניאל ג, כח. • שִׂנְאָה נָטַר אֲגָגִי – המן האגגי שמר שנאה למרדכי ולעמו, כפי שמסופר במגלת אסתר. • וְכָתַב סְפָרִים בַּלַּיְלָה – כתב ספרי שנאה על ישראל, כפי שנאמר באסתר ג, יג וְנִשְׁלוֹחַ סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד... לפי סדר עולם רבה פרק כט, המן כתב את הספרים להשמיד ולהרוג בי"ג בניסן, ובט"ו בניסן (בחג הפסח) נכנסה אסתר לפני המלך. • נִצְחֲךָ – כוחך. • עָלָיו – על המן. • בְּנֶדֶד שְׁנַת לַיְלָה – כאשר נדדה שנת המלך אחשורוש, שאז חל המפנה במצבם של ישראל, כמתואר במגילת אסתר ו, א: בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת דִּבְרֵי הַיָּמִים וַיִּהְיוּ נִקְרָאִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. במדרש פנים אחרות נוסח ב' פרק ו מזוהה לילה זה עם ליל הפסח. • פּוּרָה תִדְרֹךְ – תרמוס את האויבים כדורך ענבים בגת. עפ"י ישעיהו סג, ג: פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי וְאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי וְאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי וְיֵז נִצְחָם עַל בְּגָדַי וְכָל מַלְבּוּשַׁי אֶגְאָלְתִּי. • לְשׁוֹמֵר מַה מִּלַּיְלָה – אדום, הוא שעיר, המכונים 'שומר מה מלילה', לפי ישעיהו כא, יא: מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל. • צָרַח כַּשּׁוֹמֵר וְשָׂח – ה' צעק ואמר כמו השומר: • אָתָא בֹקֶר וְגַם לַיְלָה – הגיעה הגאולה, בא בוקר וגם לילה, לפי דברי הפסוק העוקב בישעיהו כא, יב: אָמַר שֹׁמֵר אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה... • קָרֵב יוֹם – בקשה מהקב"ה לקרב, לזרז, את בוא הגאולה. ואפשר גם: הולך ומתקרב לו יום הגאולה. • אֲשֶׁר הוּא לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה – על יום הגאולה נאמר בזכריה יד, ז: וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר. על פי ר' יהושע, בבבלי ראש השנה יא, ע"א, "בניסן נגאלו אבותינו, בניסן עתידין ליגאל". • רָם – גבוה, כינוי לה'. • הוֹדַע – לכל העולם. • כִּי לְךָ הַיּוֹם אַף לְךָ הַלַּיְלָה – היום והלילה – שלך הם, כפי שנאמר בתהלים עד, טז: לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ. • שׁוֹמְרִים הַפְקֵד לְעִירְךָ כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה – כפי שהבטחת על ידי ישעיהו סב, ו: עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה... • תָּאִיר כְּאוֹר יוֹם חֶשְׁכַת לַיְלָה – תאיר את ליל הגלות באור הישועה. וכפי שתואר יום הגאולה בפסוק שהובא לעיל מזכריה. ייתכן שיש כאן גם רמז למה שאירע בים סוף קודם שנקרע, כפי שנאמר בשמות יד, כ ...וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת חסידויות נוספות - חסידות בוסטון
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
