|
אדיר ונאור אַדִּיר וְנָאוֹר בּוֹרֵא דּוֹק וָחֶלֶד מִי אֵל כָּמוֹךָ גּוֹלֶה עֲמוּקוֹת דּוֹבֵר צְדָקוֹת מִי אֵל כָּמוֹךָ הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ וְאֵין זוּלָתוֹ מִי אֵל כָּמוֹךָ זוֹכֵר הַבְּרִית חוֹנֵן שְׁאֵרִית מִי אֵל כָּמוֹךָ טְהוֹר עֵינַיִם יוֹשֵׁב שָׁמַיִם מִי אֵל כָּמוֹךָ כּוֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת לוֹבֵשׁ צְדָקוֹת מִי אֵל כָּמוֹךָ מֶלֶךְ מְלָכִים נוֹרָא וְנִשְׂגָּב מִי אֵל כָּמוֹךָ סוֹמֵךְ נוֹפְלִים עוֹנֶה עֲשׁוּקִים מִי אֵל כָּמוֹךָ פּוֹדֶה וּמַצִּיל צוֹעֶה בְּרָב כֹּחַ מִי אֵל כָּמוֹךָ קָרוֹב לְקוֹרְאָיו רַחוּם וְחַנּוּן מִי אֵל כָּמוֹךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים תּוֹמֵךְ תְּמִימִים מִי אֵל כָּמוֹךָ |
|
פיוט סליחות קדום מתוך תפילת מוסף של יום הכיפורים. הלחן הספרדי של הפיוט מוכר מאד ובימינו הוא מושר גם בקרב קהילות תפילה מתחדשות וקהילות אשכנזיות צעירות. שירת הפיוט היא רגע משחרר ועליז במקצת בתוך אוירת כובד הראש של יום הכיפורים. החזן ומתפללים מהקהל, בהם ילדים, שרים כל אחד בית מהפיוט, והקהל משיב בשירת מענה – 'מי אל כמוך'. לעתים מגוונים ומחליפים לחנים בין הבתים. בקהילות האשכנזיות המסורתיות אומרים את כל הפיוט בלחש, ללא לחן. הפיוט מתאר את מידותיו והנהגותיו של האל על פי סדר הא"ב, כאשר כל שורה נחתמת במלים "מי אל כמוך". בדרך כלל מושר הפיוט כשירת מענה – החזן או אחד המתפללים שר והקהל עונה לו בשירת המלים "מי אל כמוך". נוהגים גם לכבד באמירת הפיוט את המתפללים, כך שכל שורה מושרת מפי אחד מציבור המתפללים. בדרך כלל שירת הפיוט היא אחד מרגעי השיא בתפילה, והוא מושר בחדווה ובהתלהבות ע"י קהל המתפללים. הפיוט שייך לסוגת פיוטי "מי אל כמוך", פיוטים שנועדו לעטר את אמירת פסוקי "מי אל כמוך", המופיעים בספר מיכה (ז, יח-כ) ומונים את י"ג מידות הרחמים של הקב"ה. |
| • אַדִּיר וְנָאוֹר – כינוי לאל, עפ"י תהילים עו, ה: נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר מֵהַרְרֵי טָרֶף. אדיר משמעו תקיף וחזק. נאור במקרא מתפרש כמי שיש בידו כח להרוס ולהחריב (ראו פירוש רש"י לאיכה ב, ז). • בּוֹרֵא דּוֹק וָחֶלֶד – בורא שמיים (דוק השמיים) וארץ (חלד). הביטוי דוק בהקשר לשמיים מופיע בישעיהו מ, כב: הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת. הציור הוא של השמיים המתוחים ופרושים כיריעה; חלד במשמעות ארץ מופיע בתהלים מט, ב: שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים הַאֲזִינוּ כָּל יֹשְׁבֵי חָלֶד. • מִי אֵל כָּמוֹךָ – עפ"י הפסוקים המופיע במיכה (ז, יח–כ): שם רמוזות י"ג מדות רחמים של האל: מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא: יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם. פסוקים אלו עומדים במרכזם של אמירת ה"תשליך" בראש השנה. • גּוֹלֶה עֲמוּקוֹת – בוחן כליות ולב, מגלה את שנסתר ביותר באדם אף ממנו עצמו. הלשון עפ"י איוב יב, כב: מְגַלֶּה עֲמֻקוֹת מִנִּי חֹשֶׁךְ. • דּוֹבֵר צְדָקוֹת – נוהג בצדק.עפ"י ישעיהו לג, טו, שם מדובר על הנדרש מהאדם: הֹלֵךְ צְדָקוֹת וְדֹבֵר מֵישָׁרִים מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע. • הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ – לבוש כביכול בגדי הדר ומלכות. שיבוץ מישעיהו סג, א: מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ. • זוֹכֵר הַבְּרִית – זוכר את הברית שכרת עם אבות האומה, אברהם יצחק ויעקב. • חוֹנֵן שְׁאֵרִית – מרחם על שארית עם ישראל המצויה בגלות. הלשון עפ"י עמוס ה, טו: אוּלַי יֶחֱנַן ה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת שְׁאֵרִית יוֹסֵף. • טְהוֹר עֵינַיִם – עפ"י חבקוק א, יג: טְהוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת רָע וְהַבִּיט אֶל עָמָל לֹא תוּכָל: לָמָּה תַבִּיט בּוֹגְדִים תַּחֲרִישׁ בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ. • כּוֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת – כובש את עוונות האדם ומחכה לו שישוב בתשובה, ואינו מענישו מיד. • סוֹמֵךְ נוֹפְלִים – תומך וסועד את הזקוקים לעזרתו. עפ"י תהילים קמה, יד: סוֹמֵךְ ה' לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים. • עוֹנֶה עֲשׁוּקִים – שומע את זעקת הגזולים ואלה שנעשה להם עוול, עפ"י תהילים קג, ו: עֹשֵׂה צְדָקוֹת ה' וּמִשְׁפָּטִים לְכָל עֲשׁוּקִים. • פּוֹדֶה וּמַצִּיל – פודה את עם ישראל מצרותיו. כמו שמופיע למשל בירמיהו לא, י : כִּי פָדָה ה' אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ. • צוֹעֶה בְּרָב כֹּחַ – מזיז ומטלטל ברב כוחו. עפ"י פירוש רש"י לישעיהו סג, א: מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם... זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ... • קָרוֹב לְקוֹרְאָיו – האל קרוב למי שקורא אליו באמת עפ"י תהילים קמה, יח: קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת. |
| כותר |
אדיר ונאור / לוב / יהודה חיון ובניו |
|---|---|
| לחן ממסורת |
אדיר ונאור / לוב |
| מאפייני הקלטה |
מסחרי |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
יום כיפור |
| מועד התפילה |
שחרית |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
לצפייה בתמונה בגודל מלא
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
