פרשת תזריע / ג'רבה / בנימין חדאד
ספרדים צפון...
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
עוד
ה' בקול שופר
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- תפילה
-
בביצוע
- מרדכי עמאר מסורת:
- ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה מעגל השנה:
- ימים נוראים
נגן שירים ברצף
כל המסורות
איטליה - איטליה כללי
הודו - קוצ'ין
כורדיסטן - זאכו
כורדיסטן - עמדיה
מרכז אסיה וקווקאז - פרס
ספרדים מסורות המזרח - בבל
ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן
ספרדים מסורות המזרח - לבנון
ספרדים מסורות המזרח - מצרים
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה
ספרדים צפון אפריקה - לוב
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
תורכיה - תורכיה כללי
כל המסורות
איטליה - איטליה כללי
הודו - קוצ'ין
כורדיסטן - זאכו
כורדיסטן - עמדיה
מרכז אסיה וקווקאז - פרס
ספרדים מסורות המזרח - בבל
ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן
ספרדים מסורות המזרח - לבנון
ספרדים מסורות המזרח - מצרים
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה
ספרדים צפון אפריקה - לוב
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
תורכיה - תורכיה כללי
-
1.
איטליה - איטליה כללי ראובן דלה טורה , שגיא דלה טורה
-
2.
הודו - קוצ'ין קבוצת חזנים, מושב נבטים
-
3.
כורדיסטן - זאכו קבוצת חזנים
-
4.
כורדיסטן - עמדיה קבוצת חזנים
-
5.
מרכז אסיה וקווקאז - פרס יהודה צדק ומשפחתו
-
6.
ספרדים מסורות המזרח - בבל היונה , יהודה עובדיה-פתיה
-
7.
ספרדים מסורות המזרח - בבל מאיר דורי, משה מוצפי
-
8.
ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן רפאל אליעזר
-
9.
ספרדים מסורות המזרח - לבנון קבוצת חזנים
-
10.
ספרדים מסורות המזרח - מצרים אברהם חסון, אורי מזרחי, יוסי אגא, יפה חסון
-
11.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים עזרא ברנע
-
12.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים רפי איש-רן
-
13.
ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה מרדכי עמאר
-
14.
ספרדים צפון אפריקה - לוב יהודה חיון ובניו
-
15.
ספרדים צפון אפריקה - לוב יצחק חיון, רפאל חיון, שאול חיון
-
16.
ספרדים צפון אפריקה - לוב קבוצת פייטנים
-
17.
ספרדים צפון אפריקה - לוב רפאל חיון
-
18.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו אברהם בן זקן
-
19.
תורכיה - תורכיה כללי קבוצת חזנים
נגן שירים ברצף
00:00
00:00
00:00
ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה|
מרדכי עמאר, ה' בקול שופר / ג'רבה
|
ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר יַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה לְקַבֵּץ שֶׂה פְּזוּרָה בְּבוֹא חֶזְיוֹן תְּשׁוּעָה עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר קוֹל מִשָּׁמַיִם עַל הַר הַקֹּדֶשׁ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם וְאָז כַּנַּת יְמִינְךָ תְּהִי כְּמֵרֹאשׁ נְטוּעָה עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר יְגַלֶּה קֵץ וּזְמַן עֵת יִתְקַע וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן וּמַלְכוּת הָרִשְׁעָה אֲזַי תִּהְיֶה פְרוּעָה עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר בְּהַר קֹדֶשׁ תִּתְקַע נְוֵה צִיּוֹן תִּרְקַע וְהַר שֵׂעִיר יִבָּקַע וְתִנָּתֵק וְתָמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר |
|
פיוט הנאמר לפני תקיעות השופר בראש השנה, בין תפילת שחרית לתפילת מוסף. מיקומו של הפיוט מיוחד מאד - לפניו נאמר מזמור מז בתהלים (ויש הנוהגים לאומרו שבע פעמים) ולאחריו נאמרים פסוקים שונים מהמקרא - כולם פסוקי שופרות. כך מצוי לו הפיוט הזה בין מזמור תהלים לבין מקבץ פסוקים וכשלעצמו הוא ארוג מלאכת מחשבת של פסוקי שופרות ולשון המשורר, ולקורא השר אותו נדמה כי אף פיוט זה מזמור תהלים עתיק הוא, כל כך יפה ומדויקת היא מלאכת השיר כאן. והמשורר מצייר לקראת סוף השיר תמונת גאולה הנשענת על חזונו של זכריה והוא מתאר כיצד קול השופר בוקע ומזעזע את הר שעיר והיתד התקועה שם, שנדמה כי לעולם לא תמוש, ניתקת ממקומה ואז עולה אלוהים בתרועה. וסופו של הפיוט מתחבר ומשתרשר לפסוק הבא בעקבותיו - הפייטן חותם את שירו (וכל בית בשיר) במלים: עלה אלוהים בתרועה, ה' בקול שופר, והפסוקים שלאחריו נפתחים אף הם בפסוק הזה. וכך שוזר הפייטן את שירו לתוך הפסוקים ממש ושלובים יחד חדש וישן, שירה ומקרא, תפילת היחיד ותפילת הרבים. |
|
• ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר יַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה – על פי נבואת ישעיהו, תקיעת השופר תלווה ותביא את הגאולים לארץ. ישעיהו כז, יג: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם. • לְקַבֵּץ שֶׂה פְּזוּרָה – ויקבץ את ישראל לארצם. ישראל מכונים שה פזורה בירמיהו נ, יז: שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל. • בְּבוֹא חֶזְיוֹן תְּשׁוּעָה – בבוא זמן הגאולה, בעת שחזיון הגאולה יתגשם. • עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר – פסוק ממזמור מז בתהלים, הנאמר בשלמותו לפני שירת הפיוט הזה וכהקדמה לו. • ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר קוֹל מִשָּׁמַיִם – קול השופר שיישמע בזמן הגאולה יבוא משמים. • עַל הַר הַקֹּדֶשׁ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם – הר הקודש הוא הר המוריה, המצוי בירושלים. • וְאָז כַּנַּת יְמִינְךָ – כינוי חיבה לישראל, המשולים לגפן – המובחר שבעצים, שנטעה הקב"ה ביד ימינו. על פי תהלים פ, טז: וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ וְעַל בֵּן אִמַּצְתָּה לָּךְ. • תְּהִי כְּמֵרֹאשׁ נְטוּעָה – ישראל ישובו לארצם כאילו היו שם מאז ומעולם, יחזרו לימי הזוהר של ראשית ממלכת ישראל. • ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר יְגַלֶּה קֵץ וּזְמַן – זמן הגאולה המכונה קץ יתגלה על ידי ה' בקול שופר. הקץ נחשב סתום וחתום כמתואר רבות בנבואות דניאל ואין איש יודע מתי קץ הגלות. הגאולה היא גם גילוי. • עֵת יִתְקַע וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן – בשעה שיתקע בשופר ויביא היהודים הנידחים. שיבוץ מזכריה ט, יד: וַה' עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ וַאדֹנָי אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן. פסוק זה הוא אחד מפסוקי ה"שופרות" הנאמרים בתפילת מוסף של ראש השנה והוא גם אחד ממקבץ פסוקים הנאמרים מיד לאחר הפיוט הזה, לפני תקיעת השופר. • וּמַלְכוּת הָרִשְׁעָה אֲזַי תִּהְיֶה פְרוּעָה – הקב"ה יפרע את חובו מהגויים הכובשים והמענים את ישראל. פרועה הן במשמעות של פריעת חוב והן במשמעות של הרס ופרעות. • נְוֵה צִיּוֹן תִּרְקַע וְהַר שֵׂעִיר יִבָּקַע – תיאור ציורי כאילו ציון רוקעת ברגלה ומזעזעת את הר שעיר, הגויים, תיאור המהדהד את נבואת אחרית הימים בזכריה יג, ג-ד: וְיָצָא ה' וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם כְּיוֹם הִלָּחֲמוֹ בְּיוֹם קְרָב: וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּיתִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם מִקֶּדֶם וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה, וְחֶצְיוֹ נֶגְבָּה. • וְתִנָּתֵק וְתָמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה – יתד תקועה מתאר דבר איתן שאין לשנותו. הלשון עפ"י ישעיהו כב, כה: בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן וְנִגְדְּעָה וְנָפְלָה וְנִכְרַת הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר עָלֶיהָ כִּי ה' דִּבֵּר. הביטוי יתד תקועה בהקשר לאויבי ישראל מופיע במסכת מגילה ו, ע"א: "אמר רבי אבהו 'ועקרון תעקר' (צפניה ב, ד) זו קסרי בת אדום שהיא יושבת בין החולות והיא היתה יתד תקועה לישראל בימי יוונים וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום היו קורין אותה אחידת מגדל". אף על פי שאויבי ישראל הם להם כיתד תקועה ונראה כי לא ימושו ממקומם, בעת הגאולה לא יהוו הפרעה לישראל. וכך מובא בספר מנחת קנאות, מכתב נג: "כיתד תקועה יתד היא שלא תמוט ולא תמוש מאתי והיא זאת, ואותותיה היו בשנוי טבע, והיה זה ברור כשמש גם כי טבע לא ישתנה ועולם לא נתחדש לנהוג כמנהגו...". |
מבצע: ר' מרדכי עמאר © כל הזכויות שמורות לר' מרדכי עמאר.
ר' מרדכי עמאר נולד ב־1929 באי ג'רבה שבתוניסיה. למד את מסורת התפילה מפי ר' רחמים חי חויתה הכהן, רבה הראשי של ג'רבה. בשנת 1949 עלה לארץ. היה ממייסדי בית הכנסת ליוצאי ג'רבה "שבת אחים", ומאז היווסדו בשנות החמישים ועד היום משמש כשליח הציבור, מוביל התפילה והקורא בתורה בכל ימות השנה.
מסורת התפילה הג'רבאית מתאפיינת בעיקר בהקפדה יתרה על צחות הלשון והשפה העברית.
ר' מרדכי עמאר נולד ב־1929 באי ג'רבה שבתוניסיה. למד את מסורת התפילה מפי ר' רחמים חי חויתה הכהן, רבה הראשי של ג'רבה. בשנת 1949 עלה לארץ. היה ממייסדי בית הכנסת ליוצאי ג'רבה "שבת אחים", ומאז היווסדו בשנות החמישים ועד היום משמש כשליח הציבור, מוביל התפילה והקורא בתורה בכל ימות השנה.
מסורת התפילה הג'רבאית מתאפיינת בעיקר בהקפדה יתרה על צחות הלשון והשפה העברית.
| כותר |
ה' בקול שופר / ג'רבה / מרדכי עמאר |
|---|---|
| מסורת |
ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה |
| לחן ממסורת |
ה' בקול שופר / ג'רבה |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
ימים נוראים |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
| דירוג ביצוע |
6 |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: piyut@snunit.org.il
תצוגת MARC
פירוש
-
• ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר יַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה – על פי נבואת ישעיהו, תקיעת השופר תלווה ותביא את הגאולים לארץ. ישעיהו כז, יג: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם.
• לְקַבֵּץ שֶׂה פְּזוּרָה – ויקבץ את ישראל לארצם. ישראל מכונים שה פזורה בירמיהו נ, יז: שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל.
• בְּבוֹא חֶזְיוֹן תְּשׁוּעָה – בבוא זמן הגאולה, בעת שחזיון הגאולה יתגשם.
• עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר – פסוק ממזמור מז בתהלים, הנאמר בשלמותו לפני שירת הפיוט הזה וכהקדמה לו.
• ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר קוֹל מִשָּׁמַיִם – קול השופר שיישמע בזמן הגאולה יבוא משמים.
• עַל הַר הַקֹּדֶשׁ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם – הר הקודש הוא הר המוריה, המצוי בירושלים.
• וְאָז כַּנַּת יְמִינְךָ – כינוי חיבה לישראל, המשולים לגפן – המובחר שבעצים, שנטעה הקב"ה ביד ימינו. על פי תהלים פ, טז: וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ וְעַל בֵּן אִמַּצְתָּה לָּךְ.
• תְּהִי כְּמֵרֹאשׁ נְטוּעָה – ישראל ישובו לארצם כאילו היו שם מאז ומעולם, יחזרו לימי הזוהר של ראשית ממלכת ישראל.
• ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר יְגַלֶּה קֵץ וּזְמַן – זמן הגאולה המכונה קץ יתגלה על ידי ה' בקול שופר. הקץ נחשב סתום וחתום כמתואר רבות בנבואות דניאל ואין איש יודע מתי קץ הגלות. הגאולה היא גם גילוי.
• עֵת יִתְקַע וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן – בשעה שיתקע בשופר ויביא היהודים הנידחים. שיבוץ מזכריה ט, יד: וַה' עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ וַאדֹנָי אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן. פסוק זה הוא אחד מפסוקי ה"שופרות" הנאמרים בתפילת מוסף של ראש השנה והוא גם אחד ממקבץ פסוקים הנאמרים מיד לאחר הפיוט הזה, לפני תקיעת השופר.
• וּמַלְכוּת הָרִשְׁעָה אֲזַי תִּהְיֶה פְרוּעָה – הקב"ה יפרע את חובו מהגויים הכובשים והמענים את ישראל. פרועה הן במשמעות של פריעת חוב והן במשמעות של הרס ופרעות.
• נְוֵה צִיּוֹן תִּרְקַע וְהַר שֵׂעִיר יִבָּקַע – תיאור ציורי כאילו ציון רוקעת ברגלה ומזעזעת את הר שעיר, הגויים, תיאור המהדהד את נבואת אחרית הימים בזכריה יג, ג-ד: וְיָצָא ה' וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם כְּיוֹם הִלָּחֲמוֹ בְּיוֹם קְרָב: וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּיתִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם מִקֶּדֶם וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה, וְחֶצְיוֹ נֶגְבָּה.
• וְתִנָּתֵק וְתָמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה – יתד תקועה מתאר דבר איתן שאין לשנותו. הלשון עפ"י ישעיהו כב, כה: בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן וְנִגְדְּעָה וְנָפְלָה וְנִכְרַת הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר עָלֶיהָ כִּי ה' דִּבֵּר. הביטוי יתד תקועה בהקשר לאויבי ישראל מופיע במסכת מגילה ו, ע"א: "אמר רבי אבהו 'ועקרון תעקר' (צפניה ב, ד) זו קסרי בת אדום שהיא יושבת בין החולות והיא היתה יתד תקועה לישראל בימי יוונים וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום היו קורין אותה אחידת מגדל". אף על פי שאויבי ישראל הם להם כיתד תקועה ונראה כי לא ימושו ממקומם, בעת הגאולה לא יהוו הפרעה לישראל. וכך מובא בספר מנחת קנאות, מכתב נג: "כיתד תקועה יתד היא שלא תמוט ולא תמוש מאתי והיא זאת, ואותותיה היו בשנוי טבע, והיה זה ברור כשמש גם כי טבע לא ישתנה ועולם לא נתחדש לנהוג כמנהגו...".
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
