ברכת מעין שלוש / הודו-קוצ'ין / חברי קהילת הודו-קוצ'ין
הודו - קוצ'ין
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
מכניסי רחמים
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- תפילה
-
בביצוע
- קבוצת חזנים, מושב נבטים מסורת:
- הודו - קוצ'ין מעגל השנה:
- יום כיפור מאפייני הקלטה:
- מסחרי
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אשכנז - יצירות חזנות
הודו - קוצ'ין
חסידות ויז'ניץ - חסידת סערט ויז'ניץ
כורדיסטן - עדת בראשי
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ)
מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - צנעא
תימן - כלל תימן
כל המסורות
אשכנז - יצירות חזנות
הודו - קוצ'ין
חסידות ויז'ניץ - חסידת סערט ויז'ניץ
כורדיסטן - עדת בראשי
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ)
מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - צנעא
תימן - כלל תימן
-
1.
אשכנז - יצירות חזנות לייב גלאנץ
-
2.
אשכנז - יצירות חזנות לייב גלאנץ
-
3.
הודו - קוצ'ין קבוצת חזנים, מושב נבטים
-
4.
חסידות ויז'ניץ - חסידת סערט ויז'ניץ "רננו חסידים"
-
5.
כורדיסטן - עדת בראשי שפרה שטרית
-
6.
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) בנימין קליין
-
7.
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) מרדכי ברויאר
-
8.
מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - צנעא אהרן עמרם
-
9.
תימן - כלל תימן יצחק נהרי
-
10.
תימן - כלל תימן יצחק נהרי
נגן שירים ברצף
|
מכניסי רחמים מַכְנִיסֵי רַחֲמִים הַכְנִיסוּ רַחֲמֵינוּ לִפְנֵי בַּעַל הָרַחֲמִים מַכְנִיסֵי תְפִלָּה הַכְנִיסוּ תְפִלּוֹתֵינוּ לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה מַכְנִיסֵי צְעָקָה הַכְנִיסוּ צַעֲקוֹתֵינוּ לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ צְעָקָה מַכְנִיסֵי דִּמְעָה הַכְנִיסוּ דִמְעוֹתֵינוּ לִפְנֵי הַמִּתְרַצֶּה בַּדְמָעוֹת הִשְׁתַּדְּלוּ וְהַרְבּוּ תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה לִפְנֵי מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא הַזְכִּירוּ לְפָנָיו אֶנְקַת עֲשׁוּקִים תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל שׁוֹכְנֵי עָפָר וִיקַבֵּץ אֶת קַרְנָם וְיִפְקֹד הֲמוֹנָם וִיחַיֶּה אוֹתָם טֶרֶם לֹא תֹאבַד שְׁאֵרִית יַעֲקֹב וְיִזְכֹּר אֶת בְּרִיתוֹ וִירַחֵם אֶת עַמּוֹ לְמַעַן שְׁמוֹ יוֹשִׁיעַ בְּרַחֲמָיו מְשִׁיחַ צִדְקוֹ וְעַמּוֹ |
|
פיוט סליחות עתיק וקדום הנאמר במסורת יהודי אשכנז בכל ימי הסליחות, לרבות עשרת ימי תשובה. יהודי לוב נוהגים לומר אותו בסוף סדר הסליחות, בימי שני וחמישי. יהודי הודו ותימן שרים את הפיוט הזה ביום הכיפורים. הפנייה בפיוט היא לא שגרתית - לא פנייה אל האדם, לא פנייה אל הקב"ה - אלא פנייה אל המלאכים. בקשה מהם שהם יהיו אלו שישתדלו עבור עם ישראל וישמיעו לקב"ה את התפילות, התחינות והדמעות. ואכן עמד פיוט זה במרכזו של פולמוס גדול בשאלת תפקידם של המלאכים כמתווכים בין האדם והקב"ה, עד כי יש יחידים המקפידים שלא לאומרו, ופה ושם אף קהילות שלמות הנוהגות כך. |
| • מַכְנִיסֵי רַחֲמִים הַכְנִיסוּ רַחֲמֵינוּ – בקשה המופנית אל המלאכים, שיבקשו רחמים על עם ישראל מאת האל, בעל הרחמים. • הַשְׁמִיעוּ תְפִלָּתֵנוּ לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ תְפִלָּה – עפ"י תהילים סה, ג: שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ. • מַשְׁמִיעֵי צְעָקָה הַשְׁמִיעוּ צַעֲקָתֵנוּ – יש הבטחה מאת ה' לשמוע לתפילתו/צעקתו של הנדכא והמיוסר כשם שבגאולת מצרים שמע ה' אל צעקתם של בני ישראל: וַיֹּאמֶר ה' רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו (שמות ג, ז). • מַכְנִיסֵי דִמְעָה הַכְנִיסוּ דִמְעוֹתֵינוּ – האל מונה וסופר כל דמעה, כפי שכתוב בתהלים נו,ט: נֹדִי סָפַרְתָּה אָתָּה שִׂימָה דִמְעָתִי בְנֹאדֶךָ הֲלֹא בְּסִפְרָתֶךָ. ומקובל במסורת שדמעה אינה שבה ריקם, כמתואר במסכת ברכות לב, ע"ב: "וא"ר אלעזר מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה שנאמר (איכה ג, ח) גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִי ואע"פ ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו שנאמר (תהלים לט, יג): שִׁמְעָה תְפִלָּתִי ה' וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ". • הִשְׁתַּדְּלוּ – בעבורנו והרבו בתפילה. • לִפְנֵי מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא – הביטוי רם ונישא ככינוי רוממות לאל, נזכר בישעיהו נז, טו: כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים. • הַזְכִּירוּ... תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל שׁוֹכְנֵי עָפָר – הזכירו את זכויותיהם של האבות הקדושים, והצדיקים שוכני עפר אשר בדורות הקודמים. • כִּי צֹאן רוֹעֶה נֶאֱמָן הָיָה לְחֶרְפָּה – עם ישראל, צאן מרעיתו של משה רבנו, הרועה הנאמן,היה לחרפה בקרב הגויים. • יִשְֹרָאֵל גּוֹי אֶחָד – כינוי לעם ישראל עפ"י שמואל ב, ז, כג: וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים לִפְדּוֹת לוֹ לְעָם וְלָשׂוּם לוֹ שֵׁם. • לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה – מצבו של עם ישראל מעורר לעג ובוז בקרב העמים, כפי שמוזהר על כך במקרא, למשל בדברים כח, לז: וְהָיִיתָ לְשַׁמָּה לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכֹל הָעַמִּים אֲשֶׁר יְנַהֶגְךָ ה' שָׁמָּה. • מַהֵר עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ – כאן לראשונה פונה הפייטן בפניה ישירה אל האל, ולא אל מלאכיו, בתפילה לישועה ולגאולה. |
| כותר |
מכניסי רחמים / הודו- קוצ'ין / קבוצת חזנים, מושב נבטים |
|---|---|
| מסורת |
הודו - קוצ'ין |
| לחן ממסורת |
מכניסי רחמים / הודו - קוצ'ין |
| מאפייני הקלטה |
מסחרי |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
יום כיפור |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
| דירוג ביצוע |
6 |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• מַכְנִיסֵי רַחֲמִים הַכְנִיסוּ רַחֲמֵינוּ – בקשה המופנית אל המלאכים, שיבקשו רחמים על עם ישראל מאת האל, בעל הרחמים. • הַשְׁמִיעוּ תְפִלָּתֵנוּ לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ תְפִלָּה – עפ"י תהילים סה, ג: שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ. • מַשְׁמִיעֵי צְעָקָה הַשְׁמִיעוּ צַעֲקָתֵנוּ – יש הבטחה מאת ה' לשמוע לתפילתו/צעקתו של הנדכא והמיוסר כשם שבגאולת מצרים שמע ה' אל צעקתם של בני ישראל: וַיֹּאמֶר ה' רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו (שמות ג, ז). • מַכְנִיסֵי דִמְעָה הַכְנִיסוּ דִמְעוֹתֵינוּ – האל מונה וסופר כל דמעה, כפי שכתוב בתהלים נו,ט: נֹדִי סָפַרְתָּה אָתָּה שִׂימָה דִמְעָתִי בְנֹאדֶךָ הֲלֹא בְּסִפְרָתֶךָ. ומקובל במסורת שדמעה אינה שבה ריקם, כמתואר במסכת ברכות לב, ע"ב: "וא"ר אלעזר מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה שנאמר (איכה ג, ח) גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִי ואע"פ ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו שנאמר (תהלים לט, יג): שִׁמְעָה תְפִלָּתִי ה' וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ". • הִשְׁתַּדְּלוּ – בעבורנו והרבו בתפילה. • לִפְנֵי מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא – הביטוי רם ונישא ככינוי רוממות לאל, נזכר בישעיהו נז, טו: כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים. • הַזְכִּירוּ... תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל שׁוֹכְנֵי עָפָר – הזכירו את זכויותיהם של האבות הקדושים, והצדיקים שוכני עפר אשר בדורות הקודמים. • כִּי צֹאן רוֹעֶה נֶאֱמָן הָיָה לְחֶרְפָּה – עם ישראל, צאן מרעיתו של משה רבנו, הרועה הנאמן,היה לחרפה בקרב הגויים. • יִשְֹרָאֵל גּוֹי אֶחָד – כינוי לעם ישראל עפ"י שמואל ב, ז, כג: וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים לִפְדּוֹת לוֹ לְעָם וְלָשׂוּם לוֹ שֵׁם. • לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה – מצבו של עם ישראל מעורר לעג ובוז בקרב העמים, כפי שמוזהר על כך במקרא, למשל בדברים כח, לז: וְהָיִיתָ לְשַׁמָּה לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכֹל הָעַמִּים אֲשֶׁר יְנַהֶגְךָ ה' שָׁמָּה. • מַהֵר עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ – כאן לראשונה פונה הפייטן בפניה ישירה אל האל, ולא אל מלאכיו, בתפילה לישועה ולגאולה.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת הודו - קוצ'ין
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
