יעלם שבני / הודו / אברהם בנאג'ו
מרכז אסיה וקווקאז - הודו
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
יעלם שבני
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט-
מסורת:
- מרכז אסיה וקווקאז - הודו מעגל השנה:
- לכל עת מאפייני הקלטה:
- הקלטת שדה מועד התפילה:
- אחר
נגן שירים ברצף
כל המסורות
מרכז אסיה וקווקאז - הודו
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
תורכיה - תורכיה כללי
כל המסורות
מרכז אסיה וקווקאז - הודו
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
תורכיה - תורכיה כללי
-
1.
מרכז אסיה וקווקאז - הודו
-
2.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו אברהם סוויסה
-
3.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק
-
4.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו ליאור אלמליח
-
5.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו מימון כהן
-
6.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו מימון כהן
-
7.
תורכיה - תורכיה כללי אלעד גבאי
נגן שירים ברצף
|
יעלם שבני / ר' ישראל נג'ארה יַעְלָם שָׁבַנִי נֶעְלָם זְמַנִּי מָתַי שָׁב אָנִי אֶל מוֹשַׁב עִירָם שׁוּר צוּר יִשְׂרָאֵל בִּנְךָ עֶבֶד אֶל אַלּוּף מַגְדִּיאֵל וְאַלּוּף עִירָם רְאֵה לְחוּצִים בְּיַד לוֹחֲצִים יִהְיוּ נִקְבָּצִים מַהֵר אֶל עִירָם אֵל צִיּוֹן הוֹשַׁע וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע צַדִּיק וְנוֹשָׁע רוֹכֵב עַל עִירָם בֶּן דָּוִד שְׁלַח אֵל טוֹב וְסַלָּח אֶל עַם נֶאְלָח לִהְיוֹת מְזוֹרָם מֹשֶׁה אָז יָשִׁיר וְאָרְחִי יְיֵשִׁיר אֵל דַּל וְעָשִׁיר יָסִיר מְזוֹרָם |
|
ר' ישראל נג'ארה יוצר בשיר זה מעין מטבע לשון חדש - "יַעְלָם שָׁבַנִי" - מילות הפתיחה המפתיעות של הפיוט, בהן מופיע השם יַעְלָם, אחד מבניו של עֵשָו, כסמל לאומה הזרה שלוקחת בשבי את ישראל. ר' ישראל נג'ארה משתמש דווקא בשמו של יעלם, ובדרך זו שוזר את משמעות השם – יעלם מלשון העלם. השבאי הלוקח את האדם למקום הנעלם, או אולי להיפך – השבי אינו אלא מעין שבי. שבי נעלם. לא במקרה הלחנים שהורכבו על הפיוט שייכים ברובם לז'אנר ה 'אינשרף' – הפרק המהיר והמסיים של התסדיר המוסיקלי האנדלוסי. הפיוט בולט בחן ובזרימה המוסיקלית שלו המתבטאת במשקל הקצר שמזמין מקצב סוחף ובחריזה המצלצלת המזמינה ביצוע מוסיקלי אקספרסיבי. פיוט זה התחבב מאוד על יהודי מרוקו והם משוררים אותו בהזדמנויות שונות ובלחנים שונים. הפיוט נכנס גם לקובץ 'שיר ידידות' והוא מושר בשירת הבקשות של פרשת וישב. ומעניין שהשיר מושר בפרשת וישב כאשר הפרשה הקודמת, פרשת וישלח, מסתיימת בסיפור שמותיהם ותולדותם של בני עֵשָו, ושם מוזכרים יַעְלָם, מַגְדִּיאֵל ועִירָם, אלופי עשו, אותם משבץ ר"י נג'ארה בפיוט זה. |
| • יַעְלָם – אומות הנכר, המיוצגות כאן על ידי שם אחד מבניו של עשו, יעלם. ראו למשל בראשית לו, ה: וְאָהֳלִיבָמָה יָלְדָה אֶת יְעוּשׁ וְאֶת יַעְלָם וְאֶת קֹרַח אֵלֶּה בְּנֵי עֵשָׂו אֲשֶׁר יֻלְּדוּ לוֹ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. • שָׁבַנִי – לקח אותי בשבי. • נֶעְלָם זְמַנִּי מָתַי שָׁב אָנִי – אינני יודע מתי סופו של השבי, ומתי אשוב לארצי. • אֶל מוֹשַׁב עִירָם – אל עירי, שכעת הם יושבים בה. יש פה משחק לשון מתוחכם שכן המלה עירם מתפרשת כאן במשמעות כפולה: א. עִירָם כשמו של אחד מאלופי עשיו (ראו למשל בראשית לו, מג); ב. העיר שלהם. • שׁוּר – ראה. • צוּר יִשְׂרָאֵל – הקדוש ברוך הוא, המכונה כאן צור על שם עוצמתו והאפשרות להישען ולבטוח בו. ביטוי זה מופיע בשמואל ב כג, ג וישעיהו ל, כט. • בִּנְךָ – עם ישראל. • עֶבֶד אֶל אַלּוּף מַגְדִּיאֵל וְאַלּוּף עִירָם – משועבד לנוכרים. מנויים כאן שנים משמות אלופי עשו, כמוזכר בבראשית לו, מג: אַלּוּף מַגְדִּיאֵל אַלּוּף עִירָם אֵלֶּה אַלּוּפֵי אֱדוֹם לְמֹשְׁבֹתָם בְּאֶרֶץ אֲחֻזָּתָם הוּא עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹם. • רְאֵה לְחוּצִים – ראה את עם ישראל הסובל. • בְּיַד לוֹחֲצִים – תחת המשעבדים אותם בגלותם. • יִהְיוּ נִקְבָּצִים – הלוואי שייאספו. • אֶל עִירָם – לירושלים. אל העיר שלהם, שכרגע היא בידי אומות העולם. שוב מופיע כאן במשמעות כפולה. • אֵל – ה'. • צִיּוֹן הוֹשַׁע – גאל את ציון. • וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע – ואת אלו שחזרו בתשובה על חטאיהם. מקור הביטוי בפסוק מישעיהו נט, כ: וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב... • צַדִּיק וְנוֹשָׁע רוֹכֵב עַל עִירָם – תיאורי המשיח. לפי האמור בזכריה ט, ט: גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת. • בֶּן דָּוִד שְׁלַח – שלח את המשיח, בן דוד. • עַם נֶאְלָח – עם ישראל, המאוס בין האומות. • לִהְיוֹת מְזוֹרָם – הייה להם למרפא. • אֵל דַּל וְעָשִׁיר – הקב"ה, שהוא האל של כולם, העני והעשיר. • יָסִיר מְזוֹרָם – ירפא את מכאובם. המילה מזור משמשת בעברית לשתי משמעויות ההפוכות זו מזו – מחלה ומרפא. כאן במשמעות של מחלה ובאזכור הקודם במשמעות של מרפא. |
| כותר |
יעלם שבני / הודו / אברהם בנאג'ו |
|---|---|
| מסורת |
מרכז אסיה וקווקאז - הודו |
| לחן ממסורת |
יעלם שבני / הודו |
| מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
לכל עת |
| מועד התפילה |
אחר |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
| דירוג ביצוע |
10 |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• יַעְלָם – אומות הנכר, המיוצגות כאן על ידי שם אחד מבניו של עשו, יעלם. ראו למשל בראשית לו, ה: וְאָהֳלִיבָמָה יָלְדָה אֶת יְעוּשׁ וְאֶת יַעְלָם וְאֶת קֹרַח אֵלֶּה בְּנֵי עֵשָׂו אֲשֶׁר יֻלְּדוּ לוֹ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. • שָׁבַנִי – לקח אותי בשבי. • נֶעְלָם זְמַנִּי מָתַי שָׁב אָנִי – אינני יודע מתי סופו של השבי, ומתי אשוב לארצי. • אֶל מוֹשַׁב עִירָם – אל עירי, שכעת הם יושבים בה. יש פה משחק לשון מתוחכם שכן המלה עירם מתפרשת כאן במשמעות כפולה: א. עִירָם כשמו של אחד מאלופי עשיו (ראו למשל בראשית לו, מג); ב. העיר שלהם. • שׁוּר – ראה. • צוּר יִשְׂרָאֵל – הקדוש ברוך הוא, המכונה כאן צור על שם עוצמתו והאפשרות להישען ולבטוח בו. ביטוי זה מופיע בשמואל ב כג, ג וישעיהו ל, כט. • בִּנְךָ – עם ישראל. • עֶבֶד אֶל אַלּוּף מַגְדִּיאֵל וְאַלּוּף עִירָם – משועבד לנוכרים. מנויים כאן שנים משמות אלופי עשו, כמוזכר בבראשית לו, מג: אַלּוּף מַגְדִּיאֵל אַלּוּף עִירָם אֵלֶּה אַלּוּפֵי אֱדוֹם לְמֹשְׁבֹתָם בְּאֶרֶץ אֲחֻזָּתָם הוּא עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹם. • רְאֵה לְחוּצִים – ראה את עם ישראל הסובל. • בְּיַד לוֹחֲצִים – תחת המשעבדים אותם בגלותם. • יִהְיוּ נִקְבָּצִים – הלוואי שייאספו. • אֶל עִירָם – לירושלים. אל העיר שלהם, שכרגע היא בידי אומות העולם. שוב מופיע כאן במשמעות כפולה. • אֵל – ה'. • צִיּוֹן הוֹשַׁע – גאל את ציון. • וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע – ואת אלו שחזרו בתשובה על חטאיהם. מקור הביטוי בפסוק מישעיהו נט, כ: וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב... • צַדִּיק וְנוֹשָׁע רוֹכֵב עַל עִירָם – תיאורי המשיח. לפי האמור בזכריה ט, ט: גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת. • בֶּן דָּוִד שְׁלַח – שלח את המשיח, בן דוד. • עַם נֶאְלָח – עם ישראל, המאוס בין האומות. • לִהְיוֹת מְזוֹרָם – הייה להם למרפא. • אֵל דַּל וְעָשִׁיר – הקב"ה, שהוא האל של כולם, העני והעשיר. • יָסִיר מְזוֹרָם – ירפא את מכאובם. המילה מזור משמשת בעברית לשתי משמעויות ההפוכות זו מזו – מחלה ומרפא. כאן במשמעות של מחלה ובאזכור הקודם במשמעות של מרפא.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת מרכז אסיה וקווקאז - הודו
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
