audio items
snunit

טל תן לרצות

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    אשכנז - אשכנז כללי אברהם גולדברג, אברהם הויזמן
  • 2.
    אשכנז - יצירות חזנות יוסל'ה רוזנבלט
  • 3.
    אשכנז - יצירות חזנות יוסף בירנבוים
  • 4.
    אשכנז - יצירות חזנות לייב גלאנץ
  • 5.
    אשכנז - יצירות חזנות ללא מבצע
  • 6.
    חסידויות נוספות - חסידות בוסטון לוי יצחק הורביץ בן פנחס דוד מבוסטון
  • 7.
    חסידים - חסידות ברסלב דוד רפאל בן עמי
  • 8.
    חסידים - חסידות ויז'ניץ בנימין הרטמן, יצחק אונגר
  • 9.
    חסידים - חסידות חב"ד שמואל בצלאל אלטהויז
  • 10.
    עכשווי - ישראל ואך
נגן שירים ברצף
playerSongImg
שירה: האדמו"ר לוי יצחק הורביץ מבוסטון חוקר: אביגדור הרצוג, יולי 1987, ירושלים, בית הרבי מאוספי הפונותיקה הלאומית, YC 2882 © כל הזכויות שמורות לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי
כותר טל תן לרצות / חסידות בוסטון / האדמו"ר לוי יצחק הורביץ מבוסטון
מסורת חסידויות נוספות - חסידות בוסטון
לחן ממסורת טל תן לרצות / חסידות בוסטון
מאפייני הקלטה הקלטת שדה
סולם כללי
מעגל השנה פסח
מלחין ללא מלחין ידוע
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • טַל תֵּן לִרְצוֹת אַרְצָךְ – תן טל, וכך תבטא שארצך, ישראל, רצויה, לפי הפסוק מתהלים פה, ב: רָצִיתָ ה' אַרְצֶךָ שַׁבְתָּ שְׁבִית יַעֲקֹב.
    • שִׁיתֵנוּ בְרָכָה בְּדִיצָךְ – שים לנו ברכה, ברכנו בשמחתך.
    • רֹב דָגָן וְתִירוֹשׁ – הרבה לנו תבואה ויין. זוהי לשון ברכת יצחק ליעקב בבראשית כז, כח: וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירשׁ.
    • בְּהַפְרִיצָךְ – בריבוי, בשפע.
    • קוֹמֵם עִיר בָּהּ חֶפְצָךְ – הקם מחדש את ציון, מחוז חפצך. לפי הפסוק מישעיהו סב, ד: לֹא יֵאָמֵר לָךְ עוֹד עֲזוּבָה וּלְאַרְצֵךְ לֹא יֵאָמֵר עוֹד שְׁמָמָה כִּי לָךְ יִקָּרֵא חֶפְצִי בָהּ וּלְאַרְצֵךְ בְּעוּלָה כִּי חָפֵץ ה' בָּךְ וְאַרְצֵךְ תִּבָּעֵל.
    • בְּטַל – הטל מתקשר לתחייה בפסוק מישעיהו כו, יט: יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל. לכן כאן הוא מתקשר לתחייה הלאומית העתידית.
    • צַוֵּה שָׁנָה טוֹבָה וּמְעֻטֶרֶת – גזור שהשנה תהיה טובה ומקושטת, כמו עטורה בכתר.
    • פְּרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת – שפרי הארץ יהיה מפואר ויעורר גאווה, לפי הפסוק מישעיהו ד, ב: בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל.
    • עִיר כְּסֻּכָּה נוֹתֶרֶת – את העיר שנותרה שוממה כמו סוכה בכרם, לפי ישעיהו א, ז-ח: אַרְצְכֶם שְׁמָמָה עָרֵיכֶם שְׂרֻפוֹת אֵשׁ אַדְמַתְכֶם לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּ וּשְׁמָמָה כְּמַהְפֵּכַת זָרִים. וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה -
    • שִׂימָהּ בְּיָדְךָ עֲטֶרֶת – תהא לתםארת ולגדולה, ככתר ביד ה'. כפי שנאמר בישעיהו סב, ג: וְהָיִית עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד ה' וּצְנִיף מְלוּכָה בְּכַף אֱלֹהָיִךְ.
    • נוֹפֵף – הנף.
    • עֲלֵי – על.
    • מִמֶּגֶד – מפרי, מתנובה.
    • מִמֶּגֶד שָׁמַיִם שַׂבְּעֵנוּ בְרָכָה – כלשון ברכת משה ליוסף בדברים לג, יג וּלְיוֹסֵף אָמַר מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת.
    • לְהָאִיר מִתּוֹךְ חֲשֵׁכָה – להאיר את אור הגאולה מתוך חשכת הגלות.
    • כַּנָּה – נטיעה. בדימוי זה מדומה עם ישראל בפסוק מתהלים פ, טז וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ וְעַל בֵּן אִמַּצְתָּה לָּךְ.
    • מְשׁוּכָה – נמשכת.
    • טַל יַעֲסִיס צוּף הָרִים – הטל יהפוך את הצוף בהרים לעסיסי.
    • טְעֵם – נְטע אותם, את ישראל.
    • בִּמְאוֹדֶיךָ – באהבתך (ראו פירוש הרמב"ן לדברים ו, ה).
    • מֻבְחָרִים – נבחרים.
    • חֲנוּנֶיךָ – אהוביך, אלו שאתה חונן.
    • חַלֵּץ מִמַּסְגֵּרִים – הוצא מכלא (הגלות), כפי שנאמר בישעיהו מב, ז לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית כֶּלֶא ישְׁבֵי חשֶׁךְ.
    • זִמְרָה נַנְעִים – נשיר שיר.
    • וָשׂוֹבַע מַלֵּא אֲסָמֵינוּ – הצלח את יבולנו כך שהאסמים יהיו מלאים, לפי משלי ג, י: וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ.
    • הֲכָעֵת – האם עתה.
    • תְּחַדֵּשׁ יָמֵינוּ – לפי איכה ה, כא הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם.
    • דוֹד – אהוב, ה'.
    • כְּעֶרְכְּךָ הַעֲמֵד שְׁמֵנוּ – כיוון שאנו עמך, עשה שאף כבודנו יבוא לביטוי, לפי הפסוק מישעיהו סו, כב: כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֳדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עֹמְדִים לְפָנַי נְאֻם ה' כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם וְשִׁמְכֶם.
    • גַּן רָוֶה שִׂימֵנוּ בְּטַל – הרוה אותנו ועשנו דשנים ופוריים. הדימוי לגן רווה מופיע בפסוק מישעיהו נח, יא: וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו, וכן בפסוק מירמיהו לא, יא: וּבָאוּ וְרִנְּנוּ בִמְרוֹם צִיּוֹן וְנָהֲרוּ אֶל טוּב יְדֹוָד עַל דָּגָן וְעַל תִּירֹשׁ וְעַל יִצְהָר וְעַל בְּנֵי צֹאן וּבָקָר וְהָיְתָה נַפְשָׁם כְּגַן רָוֶה וְלֹא יוֹסִיפוּ לְדַאֲבָה עוֹד. שניהם בהקשרים של גאולה.
    • בְּמַשְׁמַנֵּינוּ אַל יְהִי רָזוֹן – בניגוד לנבואה על מלך אשור בישעיהו י, טז לָכֵן יְשַׁלַּח הָאָדוֹן ה' צְבָאוֹת בְּמִשְׁמַנָּיו רָזוֹן וְתַחַת כְּבֹדוֹ יֵקַד יְקֹד כִּיקוֹד אֵשׁ.
    • אֲיֻמָּה – עם ישראל שהטיל אימה על אויביו. לפי כינויו בשיר השירים ו, ד: יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת. וכן שם ו, י
    • אֲשֶׁר הִסַּעְתָּ כַצֹּאן – שכמו רועה הובלת אותם במדבר, לפי תיאור הולכתם במדבר בתהלים עח, נב וַיַּסַּע כַּצֹּאן עַמּוֹ וַיְנַהֲגֵם כַּעֵדֶר בַּמִּדְבָּר.
    • תָּפֵק לָהּ רָצוֹן בְּטַל – גלה הוצא רצון מעצמך, גלה את רצונך בישראל, באמצעות הטל, לפי לשון הפסוק ממשלי ח, לה כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה'.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?