ארשת שפתינו / חסידות בוסטון 2 / האדמו"ר הורביץ מבוסטון
חסידויות נוספות - חסידות בוסטון
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
טל תן לרצות
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט-
בביצוע
- לוי יצחק הורביץ בן פנחס דוד מבוסטון מסורת:
- חסידויות נוספות - חסידות בוסטון מעגל השנה:
- פסח מאפייני הקלטה:
- הקלטת שדה
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
אשכנז - יצירות חזנות
חסידויות נוספות - חסידות בוסטון
חסידים - חסידות ברסלב
חסידים - חסידות ויז'ניץ
חסידים - חסידות חב"ד
עכשווי - ישראל
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
אשכנז - יצירות חזנות
חסידויות נוספות - חסידות בוסטון
חסידים - חסידות ברסלב
חסידים - חסידות ויז'ניץ
חסידים - חסידות חב"ד
עכשווי - ישראל
-
1.
אשכנז - אשכנז כללי אברהם גולדברג, אברהם הויזמן
-
2.
אשכנז - יצירות חזנות יוסל'ה רוזנבלט
-
3.
אשכנז - יצירות חזנות יוסף בירנבוים
-
4.
אשכנז - יצירות חזנות לייב גלאנץ
-
5.
אשכנז - יצירות חזנות ללא מבצע
-
6.
חסידויות נוספות - חסידות בוסטון לוי יצחק הורביץ בן פנחס דוד מבוסטון
-
7.
חסידים - חסידות ברסלב דוד רפאל בן עמי
-
8.
חסידים - חסידות ויז'ניץ בנימין הרטמן, יצחק אונגר
-
9.
חסידים - חסידות חב"ד שמואל בצלאל אלטהויז
-
10.
עכשווי - ישראל ואך
נגן שירים ברצף
|
טל תן לרצות / ר' אלעזר ביריבי קיליר טַל תֵּן לִרְצוֹת אַרְצָךְ שִׁיתֵנוּ בְרָכָה בְּדִיצָךְ רֹב דָגָן וְתִירוֹשׁ בְּהַפְרִיצָךְ קוֹמֵם עִיר בָּהּ חֶפְצָךְ בְּטַל טַל צַוֵּה שָׁנָה טוֹבָה וּמְעֻטֶרֶת פְּרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת עִיר כְּסֻּכָּה נוֹתֶרֶת שִׂימָהּ בְּיָדְךָ עֲטֶרֶת בְּטַל טַל נוֹפֵף עֲלֵי אֶרֶץ בְּרוּכָה מִמֶּגֶד שָׁמַיִם שַׂבְּעֵנוּ בְרָכָה לְהָאִיר מִתּוֹךְ חֲשֵׁכָה כַּנָּה אַחֲרֶיךָ מְשׁוּכָה בְּטַל טַל יַעֲסִיס צוּף הָרִים טְעֵם בִּמְאוֹדֶיךָ מֻבְחָרִים חֲנוּנֶיךָ חַלֵּץ מִמַּסְגֵּרִים זִמְרָה נַנְעִים וְקוֹל נָרִים בְּטַל טַל וָשׂוֹבַע מַלֵּא אֲסָמֵינוּ הֲכָעֵת תְּחַדֵּשׁ יָמֵינוּ דוֹד כְּעֶרְכְּךָ הַעֲמֵד שְׁמֵנוּ גַּן רָוֶה שִׂימֵנוּ בְּטַל טַל בּוֹ תְבָרֵךְ מָזוֹן בְּמַשְׁמַנֵּינוּ אַל יְהִי רָזוֹן אֲיֻמָּה אֲשֶׁר הִסַּעְתָּ כַצֹּאן אָנָּא תָּפֵק לָהּ רָצוֹן בְּטַל |
|
חלק מ'תפילת הטל' במנהג עדות אשכנז – התפילה המשולבת במוסף של יום טוב הראשון של פסח ומציינת את המעבר מן החורף לקיץ בתפילות העמידה – מאמירת 'משיב הרוח ומוריד הגשם' לאמירת 'מוריד הטל'. 'טל תן לרצות' הוא מרכיב אחד מתוך מערכת פייטנית גדולה יותר שנתחברה על ידי ר' אלעזר בירבי קליר (ארץ ישראל, המאות השישית-שביעית) בתבנית ה'שבעתא'(תבנית פייטנית קדומה שנועדה לעטר תפילות עמידה שבמקורן לא כללו אמירת 'קדושה' – תפילות ערבית, מוסף ומנחה של שבתות וחגים, ותפילות מוסף של ראשי חודשים וימי חול המועד). עובדה ראויה לציון היא שבחלק מקהילות אשכנז נאמר פיוטנו עד היום – יחד עם כמה חלקים קצרים אחרים משבעתת הטל של הקליר – תוך כדי חזרת שליח הציבור; בעבר הלא-רחוק, עד סוף המאה השמונה-עשרה ותחילת המאה התשע-עשרה, שילבו קהילות אשכנז פיוטים בחזרת שליח הציבור במועדים רבים, אך כיום למנהג קדום זה יש זכר כמעט אך ורק בראש השנה, יום הכיפורים, ובתפילות הטל והגשם. קהילות אחרות העבירו את פיוטנו אל מחוץ לחזרת הש"ץ, ומיקמו אותו לאחר הכנסת ספר תורה המקדימה את תפילת מוסף; באותן קהילות אין נהוג לומר כלל את חלקי השבעתא האחרים, אשר מחוץ למסגרת חזרת שליח הציבור נעשו תלושים לגמרי מהקשרם. 'טל תן לרצות' הוא פיוט מרתק לא רק מצד נסיבות אמירתו, אלא כמובן גם מצד תוכנו: התקוות המובעות בו מתייחסות לטל באיזון מפליא, הן כתופעת טבע ריאלית המשפיעה על התנאים החקלאיים, והן כסמל מופשט של תחייה, ביטוי לזיקה המיוחדת שבין הקדוש ברוך הוא, עמו וארצו; בתוך כך, שפת הפיוט הקדום, שבתקופות מסוימות נודעה לגנאי בשל אופייה הנמלץ והמלאכותי-לכאורה, ניכרת כאן דווקא ברגישותה ועדינותה: "טַל נוֹפֵף עֲלֵי אֶרֶץ בְּרוּכָה / מִמֶּגֶד שָׁמַיִם שַׂבְּעֵנוּ בְרָכָה / לְהָאִיר מִתּוֹךְ חֲשֵׁכָה / כַּנָּה אַחֲרֶיךָ מְשׁוּכָה בְּטָל". |
| • טַל תֵּן לִרְצוֹת אַרְצָךְ – תן טל, וכך תבטא שארצך, ישראל, רצויה, לפי הפסוק מתהלים פה, ב: רָצִיתָ ה' אַרְצֶךָ שַׁבְתָּ שְׁבִית יַעֲקֹב. • שִׁיתֵנוּ בְרָכָה בְּדִיצָךְ – שים לנו ברכה, ברכנו בשמחתך. • רֹב דָגָן וְתִירוֹשׁ – הרבה לנו תבואה ויין. זוהי לשון ברכת יצחק ליעקב בבראשית כז, כח: וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירשׁ. • בְּהַפְרִיצָךְ – בריבוי, בשפע. • קוֹמֵם עִיר בָּהּ חֶפְצָךְ – הקם מחדש את ציון, מחוז חפצך. לפי הפסוק מישעיהו סב, ד: לֹא יֵאָמֵר לָךְ עוֹד עֲזוּבָה וּלְאַרְצֵךְ לֹא יֵאָמֵר עוֹד שְׁמָמָה כִּי לָךְ יִקָּרֵא חֶפְצִי בָהּ וּלְאַרְצֵךְ בְּעוּלָה כִּי חָפֵץ ה' בָּךְ וְאַרְצֵךְ תִּבָּעֵל. • בְּטַל – הטל מתקשר לתחייה בפסוק מישעיהו כו, יט: יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל. לכן כאן הוא מתקשר לתחייה הלאומית העתידית. • צַוֵּה שָׁנָה טוֹבָה וּמְעֻטֶרֶת – גזור שהשנה תהיה טובה ומקושטת, כמו עטורה בכתר. • פְּרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת – שפרי הארץ יהיה מפואר ויעורר גאווה, לפי הפסוק מישעיהו ד, ב: בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל. • עִיר כְּסֻּכָּה נוֹתֶרֶת – את העיר שנותרה שוממה כמו סוכה בכרם, לפי ישעיהו א, ז-ח: אַרְצְכֶם שְׁמָמָה עָרֵיכֶם שְׂרֻפוֹת אֵשׁ אַדְמַתְכֶם לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּ וּשְׁמָמָה כְּמַהְפֵּכַת זָרִים. וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה - • שִׂימָהּ בְּיָדְךָ עֲטֶרֶת – תהא לתםארת ולגדולה, ככתר ביד ה'. כפי שנאמר בישעיהו סב, ג: וְהָיִית עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד ה' וּצְנִיף מְלוּכָה בְּכַף אֱלֹהָיִךְ. • נוֹפֵף – הנף. • עֲלֵי – על. • מִמֶּגֶד – מפרי, מתנובה. • מִמֶּגֶד שָׁמַיִם שַׂבְּעֵנוּ בְרָכָה – כלשון ברכת משה ליוסף בדברים לג, יג וּלְיוֹסֵף אָמַר מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת. • לְהָאִיר מִתּוֹךְ חֲשֵׁכָה – להאיר את אור הגאולה מתוך חשכת הגלות. • כַּנָּה – נטיעה. בדימוי זה מדומה עם ישראל בפסוק מתהלים פ, טז וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ וְעַל בֵּן אִמַּצְתָּה לָּךְ. • מְשׁוּכָה – נמשכת. • טַל יַעֲסִיס צוּף הָרִים – הטל יהפוך את הצוף בהרים לעסיסי. • טְעֵם – נְטע אותם, את ישראל. • בִּמְאוֹדֶיךָ – באהבתך (ראו פירוש הרמב"ן לדברים ו, ה). • מֻבְחָרִים – נבחרים. • חֲנוּנֶיךָ – אהוביך, אלו שאתה חונן. • חַלֵּץ מִמַּסְגֵּרִים – הוצא מכלא (הגלות), כפי שנאמר בישעיהו מב, ז לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית כֶּלֶא ישְׁבֵי חשֶׁךְ. • זִמְרָה נַנְעִים – נשיר שיר. • וָשׂוֹבַע מַלֵּא אֲסָמֵינוּ – הצלח את יבולנו כך שהאסמים יהיו מלאים, לפי משלי ג, י: וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ. • הֲכָעֵת – האם עתה. • תְּחַדֵּשׁ יָמֵינוּ – לפי איכה ה, כא הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם. • דוֹד – אהוב, ה'. • כְּעֶרְכְּךָ הַעֲמֵד שְׁמֵנוּ – כיוון שאנו עמך, עשה שאף כבודנו יבוא לביטוי, לפי הפסוק מישעיהו סו, כב: כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֳדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עֹמְדִים לְפָנַי נְאֻם ה' כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם וְשִׁמְכֶם. • גַּן רָוֶה שִׂימֵנוּ בְּטַל – הרוה אותנו ועשנו דשנים ופוריים. הדימוי לגן רווה מופיע בפסוק מישעיהו נח, יא: וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו, וכן בפסוק מירמיהו לא, יא: וּבָאוּ וְרִנְּנוּ בִמְרוֹם צִיּוֹן וְנָהֲרוּ אֶל טוּב יְדֹוָד עַל דָּגָן וְעַל תִּירֹשׁ וְעַל יִצְהָר וְעַל בְּנֵי צֹאן וּבָקָר וְהָיְתָה נַפְשָׁם כְּגַן רָוֶה וְלֹא יוֹסִיפוּ לְדַאֲבָה עוֹד. שניהם בהקשרים של גאולה. • בְּמַשְׁמַנֵּינוּ אַל יְהִי רָזוֹן – בניגוד לנבואה על מלך אשור בישעיהו י, טז לָכֵן יְשַׁלַּח הָאָדוֹן ה' צְבָאוֹת בְּמִשְׁמַנָּיו רָזוֹן וְתַחַת כְּבֹדוֹ יֵקַד יְקֹד כִּיקוֹד אֵשׁ. • אֲיֻמָּה – עם ישראל שהטיל אימה על אויביו. לפי כינויו בשיר השירים ו, ד: יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת. וכן שם ו, י • אֲשֶׁר הִסַּעְתָּ כַצֹּאן – שכמו רועה הובלת אותם במדבר, לפי תיאור הולכתם במדבר בתהלים עח, נב וַיַּסַּע כַּצֹּאן עַמּוֹ וַיְנַהֲגֵם כַּעֵדֶר בַּמִּדְבָּר. • תָּפֵק לָהּ רָצוֹן בְּטַל – גלה הוצא רצון מעצמך, גלה את רצונך בישראל, באמצעות הטל, לפי לשון הפסוק ממשלי ח, לה כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה'. |
| כותר |
טל תן לרצות / חסידות בוסטון / האדמו"ר לוי יצחק הורביץ מבוסטון |
|---|---|
| מסורת |
חסידויות נוספות - חסידות בוסטון |
| לחן ממסורת |
טל תן לרצות / חסידות בוסטון |
| מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
פסח |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• טַל תֵּן לִרְצוֹת אַרְצָךְ – תן טל, וכך תבטא שארצך, ישראל, רצויה, לפי הפסוק מתהלים פה, ב: רָצִיתָ ה' אַרְצֶךָ שַׁבְתָּ שְׁבִית יַעֲקֹב. • שִׁיתֵנוּ בְרָכָה בְּדִיצָךְ – שים לנו ברכה, ברכנו בשמחתך. • רֹב דָגָן וְתִירוֹשׁ – הרבה לנו תבואה ויין. זוהי לשון ברכת יצחק ליעקב בבראשית כז, כח: וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירשׁ. • בְּהַפְרִיצָךְ – בריבוי, בשפע. • קוֹמֵם עִיר בָּהּ חֶפְצָךְ – הקם מחדש את ציון, מחוז חפצך. לפי הפסוק מישעיהו סב, ד: לֹא יֵאָמֵר לָךְ עוֹד עֲזוּבָה וּלְאַרְצֵךְ לֹא יֵאָמֵר עוֹד שְׁמָמָה כִּי לָךְ יִקָּרֵא חֶפְצִי בָהּ וּלְאַרְצֵךְ בְּעוּלָה כִּי חָפֵץ ה' בָּךְ וְאַרְצֵךְ תִּבָּעֵל. • בְּטַל – הטל מתקשר לתחייה בפסוק מישעיהו כו, יט: יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל. לכן כאן הוא מתקשר לתחייה הלאומית העתידית. • צַוֵּה שָׁנָה טוֹבָה וּמְעֻטֶרֶת – גזור שהשנה תהיה טובה ומקושטת, כמו עטורה בכתר. • פְּרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת – שפרי הארץ יהיה מפואר ויעורר גאווה, לפי הפסוק מישעיהו ד, ב: בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל. • עִיר כְּסֻּכָּה נוֹתֶרֶת – את העיר שנותרה שוממה כמו סוכה בכרם, לפי ישעיהו א, ז-ח: אַרְצְכֶם שְׁמָמָה עָרֵיכֶם שְׂרֻפוֹת אֵשׁ אַדְמַתְכֶם לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּ וּשְׁמָמָה כְּמַהְפֵּכַת זָרִים. וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה - • שִׂימָהּ בְּיָדְךָ עֲטֶרֶת – תהא לתםארת ולגדולה, ככתר ביד ה'. כפי שנאמר בישעיהו סב, ג: וְהָיִית עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד ה' וּצְנִיף מְלוּכָה בְּכַף אֱלֹהָיִךְ. • נוֹפֵף – הנף. • עֲלֵי – על. • מִמֶּגֶד – מפרי, מתנובה. • מִמֶּגֶד שָׁמַיִם שַׂבְּעֵנוּ בְרָכָה – כלשון ברכת משה ליוסף בדברים לג, יג וּלְיוֹסֵף אָמַר מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת. • לְהָאִיר מִתּוֹךְ חֲשֵׁכָה – להאיר את אור הגאולה מתוך חשכת הגלות. • כַּנָּה – נטיעה. בדימוי זה מדומה עם ישראל בפסוק מתהלים פ, טז וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ וְעַל בֵּן אִמַּצְתָּה לָּךְ. • מְשׁוּכָה – נמשכת. • טַל יַעֲסִיס צוּף הָרִים – הטל יהפוך את הצוף בהרים לעסיסי. • טְעֵם – נְטע אותם, את ישראל. • בִּמְאוֹדֶיךָ – באהבתך (ראו פירוש הרמב"ן לדברים ו, ה). • מֻבְחָרִים – נבחרים. • חֲנוּנֶיךָ – אהוביך, אלו שאתה חונן. • חַלֵּץ מִמַּסְגֵּרִים – הוצא מכלא (הגלות), כפי שנאמר בישעיהו מב, ז לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית כֶּלֶא ישְׁבֵי חשֶׁךְ. • זִמְרָה נַנְעִים – נשיר שיר. • וָשׂוֹבַע מַלֵּא אֲסָמֵינוּ – הצלח את יבולנו כך שהאסמים יהיו מלאים, לפי משלי ג, י: וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ. • הֲכָעֵת – האם עתה. • תְּחַדֵּשׁ יָמֵינוּ – לפי איכה ה, כא הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם. • דוֹד – אהוב, ה'. • כְּעֶרְכְּךָ הַעֲמֵד שְׁמֵנוּ – כיוון שאנו עמך, עשה שאף כבודנו יבוא לביטוי, לפי הפסוק מישעיהו סו, כב: כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֳדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עֹמְדִים לְפָנַי נְאֻם ה' כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם וְשִׁמְכֶם. • גַּן רָוֶה שִׂימֵנוּ בְּטַל – הרוה אותנו ועשנו דשנים ופוריים. הדימוי לגן רווה מופיע בפסוק מישעיהו נח, יא: וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו, וכן בפסוק מירמיהו לא, יא: וּבָאוּ וְרִנְּנוּ בִמְרוֹם צִיּוֹן וְנָהֲרוּ אֶל טוּב יְדֹוָד עַל דָּגָן וְעַל תִּירֹשׁ וְעַל יִצְהָר וְעַל בְּנֵי צֹאן וּבָקָר וְהָיְתָה נַפְשָׁם כְּגַן רָוֶה וְלֹא יוֹסִיפוּ לְדַאֲבָה עוֹד. שניהם בהקשרים של גאולה. • בְּמַשְׁמַנֵּינוּ אַל יְהִי רָזוֹן – בניגוד לנבואה על מלך אשור בישעיהו י, טז לָכֵן יְשַׁלַּח הָאָדוֹן ה' צְבָאוֹת בְּמִשְׁמַנָּיו רָזוֹן וְתַחַת כְּבֹדוֹ יֵקַד יְקֹד כִּיקוֹד אֵשׁ. • אֲיֻמָּה – עם ישראל שהטיל אימה על אויביו. לפי כינויו בשיר השירים ו, ד: יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת. וכן שם ו, י • אֲשֶׁר הִסַּעְתָּ כַצֹּאן – שכמו רועה הובלת אותם במדבר, לפי תיאור הולכתם במדבר בתהלים עח, נב וַיַּסַּע כַּצֹּאן עַמּוֹ וַיְנַהֲגֵם כַּעֵדֶר בַּמִּדְבָּר. • תָּפֵק לָהּ רָצוֹן בְּטַל – גלה הוצא רצון מעצמך, גלה את רצונך בישראל, באמצעות הטל, לפי לשון הפסוק ממשלי ח, לה כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה'.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת חסידויות נוספות - חסידות בוסטון
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
