איומתי תעורר הישנים / תימן-מרכז-מנאכ'ה / מנחם ערוסי ולהקת בני תימן, קרית אונו
מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - מנאכ'ה
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
שור דודי (יא מחיי אלנפוס)
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט-
בביצוע
- מנחם ערוסי מסורת:
- מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - מנאכ'ה מעגל השנה:
- לכל עת מאפייני הקלטה:
- מסחרי מעגל החיים:
- חתונה
נגן שירים ברצף
כל המסורות
מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - מנאכ'ה
תימן - כלל תימן
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
כל המסורות
מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - מנאכ'ה
תימן - כלל תימן
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
-
1.
מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - מנאכ'ה מנחם ערוסי
-
2.
תימן - כלל תימן אפרים יעקב
-
3.
תימן - כלל תימן הלה תם, יצחק נהרי
-
4.
תימן - כלל תימן יצחק נהרי
-
5.
תימן - כלל תימן יצחק נהרי
-
6.
תימן - כלל תימן יצחק נהרי
-
7.
תימן - כלל תימן יצחק נהרי
-
8.
תימן - כלל תימן יצחק נהרי, שמואל גברא
-
9.
תימן - כלל תימן יצחק נהרי, שמואל גברא
-
10.
תימן - כלל תימן שבח אל חי
-
11.
תימן - כלל תימן שבח אל חי
-
12.
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) אהרן עמרם
-
13.
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) אהרן עמרם
-
14.
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) בנימין נחום, ראומה נחום (עבאס)
-
15.
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) גילה בשארי
-
16.
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) צדוק צובירי
נגן שירים ברצף
|
שור דודי הדר (יא מחיי אלנפוס) / ר' שלום שבזי יָא מִחְיִי אלנֻּפוּס סַלִּם עֲלַי' גִּסְמִי מִן אלְמִעַאצִי {{[הו, מחייה הנפשות}} {{שמור על גופי מן החטאים]}} חֻסְן אלְעַיְטְמוּס אַכְגַּל הֲוַא עַקְלִי בִּאִחְתִּרַאצִי {{[חן כליל היופי}} {{הביך רעיוני בתשוקתי]}} וַאלסַּאדַה גִּלוּס וַאנַא מֻקַיַּדּ לִי בִּקַיְד קַאצִי {{[והאדונים יושבים}} {{ואני כבול בכבל עד]}} מִן צַרְבַּ אלשֻּׁמוּס נִלְתַּ אלתְּעַבּ מַא צַח לִי כֻלַאצִי {{[מהשמש המכה}} {{השיגתני העייפות, ללא מציל]}} תִּרְצֶה עַמְּךָ נַעְלֶה לְהַר צִיּוֹן בְּשִׁיר וְזִמְרָה וַאְנִי עַבְדְּךָ אֶרְאֶה גְּאוֹן עֻזִּי בְּטוֹב וְהַדְרָה חוּן רַעְיָתְךָ וּמְאַס בְּנֵי עֵשָׂו בְּאַף וְעֶבְרָה חָנֵּנוּ וְחוּס אֶשְׂמַח וְאָגִילָה בְּבֶן לְפַרְצִי יָא מִחְיִי אלנֻּפוּס {{[הו, מחייה הנפשות]}} וְהַלְלוּיָהּ |
|
פיוט זה של ר' שלום שבזי, גדול משוררי תימן, חובר רובו ככולו בלשון הערבית ורב בו הסתום על הגלוי. השיר משתייך לז'אנר ה"שירה" במסורת יהודי תימן, שהוא הז'אנר העיקרי בשירת יהודי תימן ומקביל במבנהו לשירי האיזור בשירת ספרד. השירים מהז'אנר הזה מושרים בפי יהודי תימן בכל עת. בלשון נרגשת וסתומה לעתים מגולל המשורר את אהבתו געגועיו וכיסופיו לאהוב, הקב"ה, תוך כדי שהוא מתאונן על היצר הרע המטה מן הדרך, משבח את החסידים ובעלי החכמה, מבקש ומייחל לגאולה, כשהוא משתמש בדימויים ובתיאורים שונים לתיאור מצבה העגום של כנסת ישראל - 'צִבְיָה עֲזוּבָה בֵּין גְּדוּד אֲרָיוֹת' ושלו עצמו, הנידח, תועה ורחוק במחוז תימן. |
| • יָא מִחְיִי אלנֻּפוּס – ה', מחיה הנפשות, לפי נוסח ברכת 'בורא נפשות': "...בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רבות... לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חָי". • חֻסְן אלְעַיְטְמוּס אַכְגַּל הֲוַא עַקְלִי בִּאִחְתִּרַאצִי – ה', כליל היופי, בלבל עלי את מחשבותי מגודל כיסופי אליו. • וַאלסַּאדַה גִּלוּס – האויבים, האדונים, מסבים להם בנחת ובשלווה. • וַאנַא מֻקַיַּדּ לִי בִּקַיְד קַאצִי – ואילו אני כבול לעד בכבלי הגלות. • מִן צַרְבַּ אלשֻּׁמוּס – הצרות והתלאות, המדומות כאן לשמש המכה ללא רחמים. • נִלְתַּ אלתְּעַבּ מַא צַח לִי כֻלַאצִי – מעייפות אותי ומרפות את ידי, ואין מציל לי. • אַלְהַאיִם יֻטִיבּ וְתַּסְתְּעִידּ אַפְכַּרְהוּ בְּעַקְלֹהּ – האדם הדואג, המחשב את דרכו ואת צעדיו, סופו שייטב לו ויירגע מסערת נפשו ומחשבותיו המבולבלות. • כֻטַּ אלשִּׁמַאל אַוְחַשׁ עֲלַיְ בִּגַּהְלֹהּ – דרך השמאל, היצר הרע, הזיקה לי, הביאה עלי כאב. • יַתְּהַאוַי אלְכְּתִיבּ – עד רדתי לקברי ימשיך להסית אותי (=היצר הרע), יביאני עדי מוות. • רוּחִי וְעַקְלִי חַאיִרִין מִן אַגְּלֹהּ – יבלבל את רוחי ונפשי. • תַּאיִהּ כַּאלְעֲרוּס – היצר הרע גאה כחתן ביום חופתו. • יַנְכִּס לִמַן הוּ בַּהְכְּנִי וִעַאצִי – ומשפיל את הצעירים הסוררים. • שַׁאן אללַהּ יֻעִידּ אַלְהַאיִםַ אלְעַאשִׁק אִלַי' מֻחִבֹּהֹ – ברצות ה' ישיב את האוהב, עם ישראל או היחיד, אל האהוב, ה'. • וַאזַאלַ אלנֻחוּס – ה' הרחיק את המזלות הרעים מעם ישראל. • כַלַּץ לִאלְאַסְבַּאט עַן אלאִמְתִּחַאצִי – וצרף, טיהר וזיקק את השבטים באמצעות הנסיונות שעברו. • בַּיְן אלְחוּרִיִּין כַלַדּ לִאַהְלַ אלְעִלְם וַאלְפְצַאיִל – בין החסידים פינה וייחד מקום לנצח לבעלי החכמה והמעלות הטובות. • וַאמְלַאךּ עֻלְוִיִּין אַפְתַּוְהּ סִרַ אלְעִלְם וַאלדְּלַאיִל – ומלאכי עליון מורים להם את סוד החכמה וההוראה. • תַּזְכִּי אלרַאוִיִּין – בעלי השמועות, החכמים המעבירים את המסורת מדור לדור, ייטהרו ויזדככו. • דַא יַלְקִן אלְפַתְּוַא וְדַא יֻסַאִל – זה ילמד הלכה וזה יישאל שאלות. • ואכּיַאדַּ אלְמְגּוּס קַדּ אַסְלְבּוּהַא רַאיְהֻם נִקַאצִי – ועובדי האלילים, עובדי האש הזוממים מזימות, לא יזכו לחכמה. • זַגְרַתַּ אלְקְלַם הִי שַׁא תְצִף לַךּ עַן וַצְף כִלִּי... – שצף הקולמוס יתאר את תוארו של אהובי, ה'. במחרוזות הבאות מתאר המשורר את יופיו של הדוד בדימויים אנושיים. • הַיְּמַתַּ אלְכִפַאתְּ – תשוקת הסתרים, ה', אליו אני נכסף ומשתוקק במסתרים. • מַן כַאלַף אַמְרַךּ שַׁא יְזִיג עַקְלֹהּ – מי שיפר את דבריך תאבד דעתו. • פִי קֻדְסַךּ חֻרוּס – במקדשך שמירה, לא ניתן להתקרב אליך. • מַגְּרוּח קַלְבִּי מַא חֲצַל קִצַאצִי – לבי פצוע וכואב, לא בא אל סיפוקו. • מַן יֻחְיִי אלְגְרִיבּ אִלַי' שְׁרַדּ מִן מַוְטְנֹהּ תְּהַרַבּ – מי יחייה את עם ישראל, שגלה מארצו ונמלט מאויביו. • יַבְּקַא מֻסְתְּרִיבּ וְלַא יְטִיבּ עַיְשֹׁהּ אִלַי' תֻּגַרַבּ – נותר מפוחד, ולא נהנה ממזונו עד בוא הערב. ייתכן שהערב מסמל את הקץ. • יַא וִד לַא תֻּצִיבּ מַן זַאר קַאצִדּ וִאן קֻהִר תִּכַּרַבּ – אל נא תפגע בעם ישראל שנטה בדרכו ונפגע, מתייסר וכואב. • מִן צַרְבַּ אלרֻאוּס – [כואב] ממכות האויבים, ראשי האומות. • מַן קַר בְּדַנְבֹּהּ צַח לֹהּ כֻלַאצִי – מי שהתוודה על חטאיו ושב, יש לו תקוה ומפלט. • שׁוּר דּוֹדִי – ראה, אהובי (הקב"ה). • הֲדַר צִבְיָה – את יופיה של הצביה. הצביה היא דימוי לכנסת ישראל, שמקורו בדימוי האהוב לצבי בשיר השירים (ב, ט; שם, יז). • עֲזוּבָה בֵּין גְּדוּד אֲרָיוֹת – עזובה לעצמה ללא עזרה בין אויביה האכזריים. תיאור זה של ישראל כחיה חסרת ישע בין אויביה המדומים לאריות מובא אצל ירמיהו (נ, יז): שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל אֲרָיֹות הִדִּיחוּ. • שׁוּבָה אֶל חֲדַר הֵיכָלְךָ – שוב אל מקדשך. • וּצְלַח בְּמַנְגְּנָיוֹת – תחזק ותגבר השירה, שירת הלוויים וכלי הנגינה בבית המקדש. • לֶשֶׁם וְדַר – אבנים טובות. • בֵּין לֶשֶׁם וְדַר – בקרב בני ישראל, המשולים לאבנים טובות. • וּמְאַס בְּנֵי שֶׁקֶר וְקַרְקְסָיוֹת – ומאס בגויים, למודי השקר ואוהבי האיצדיונים והקרקסאות. • בֶּן פֶּרֶא מְאוּס – ישמעאל, המאוס, שעליו נאמר בבראשית טז, יב וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ... • הָרֵי בְשָׂמִים – אל ארץ ישראל או אל הר הבית. ביטוי זה, המופיע בחתימת שיר השירים (בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים), נדרש במדרש שיר השירים רבה ח, יט ובמדרש תהלים ח על הגאולה. • יַעֲלֶה חֲלוּצִי – יעלה עם ישראל. • גְּאוֹן עֻזִּי – מקדשי, לפי יחזקאל כד, כא: ...מִקְדָּשִׁי גְּאוֹן עֻזְּכֶם מַחְמַד עֵינֵיכֶם וּמַחְמַל נַפְשְׁכֶם... • וְהַדְרָה – והדר. • חוּן רַעְיָתְךָ – חונן וגאל את כנסת ישראל. • וּמְאַס בְּנֵי עֵשָׂו בְּאַף וְעֶבְרָה – שפוך את כעסך על הגויים. • בְּבֶן לְפַרְצִי – במשיח בן דוד. לפי סוף מגילת רות דוד הוא צאצא של פרץ בן יהודה. • אַשְׁתַּאק כַאטִרִי – נכספה אליך נפשי. • וַאנַא בְּאִקְלִיםַ אלְיְמַן מֻשַׁרַדּ – ואני במרחקים הנידחים, בארץ תימן. • פֻךּ אלְחַאיִרִי – גאל את נדחיך התועים. • וַעְדַּךּ מֻרַאקִב מִן סְנִין בַּהְרַ"דּ – הבטחתך קיימת מאז שנת בהר"ד. זהו סימן של שעת המולד של חודש תשרי לשנה שבסופה נברא העולם, הקרוי 'מולד דתוהו' (ראו למשל פרקי דרבי אליעזר ג). לפי המשוחזר היה המולד של 'חודש תשרי' של אותה שנה ביום ב בשבוע בשעה החמשית [ה] ו–ר"ד [=204] חלקים. המשמעות כאן היא שהבטחת הגאולה קדמה לבריאת העולם. |
| כותר |
שור דודי (יא מחיי אלנפוס) / תימן – מנאכ'ה / מנחם ערוסי |
|---|---|
| מסורת |
מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - מנאכ'ה |
| לחן ממסורת |
שור דודי (יא מחיי אלנפוס) / תימן – מנאכ'ה |
| מאפייני הקלטה |
מסחרי |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
לכל עת |
| מעגל החיים |
חתונה |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
| דירוג ביצוע |
14 |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• יָא מִחְיִי אלנֻּפוּס – ה', מחיה הנפשות, לפי נוסח ברכת 'בורא נפשות': "...בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רבות... לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חָי". • חֻסְן אלְעַיְטְמוּס אַכְגַּל הֲוַא עַקְלִי בִּאִחְתִּרַאצִי – ה', כליל היופי, בלבל עלי את מחשבותי מגודל כיסופי אליו. • וַאלסַּאדַה גִּלוּס – האויבים, האדונים, מסבים להם בנחת ובשלווה. • וַאנַא מֻקַיַּדּ לִי בִּקַיְד קַאצִי – ואילו אני כבול לעד בכבלי הגלות. • מִן צַרְבַּ אלשֻּׁמוּס – הצרות והתלאות, המדומות כאן לשמש המכה ללא רחמים. • נִלְתַּ אלתְּעַבּ מַא צַח לִי כֻלַאצִי – מעייפות אותי ומרפות את ידי, ואין מציל לי. • אַלְהַאיִם יֻטִיבּ וְתַּסְתְּעִידּ אַפְכַּרְהוּ בְּעַקְלֹהּ – האדם הדואג, המחשב את דרכו ואת צעדיו, סופו שייטב לו ויירגע מסערת נפשו ומחשבותיו המבולבלות. • כֻטַּ אלשִּׁמַאל אַוְחַשׁ עֲלַיְ בִּגַּהְלֹהּ – דרך השמאל, היצר הרע, הזיקה לי, הביאה עלי כאב. • יַתְּהַאוַי אלְכְּתִיבּ – עד רדתי לקברי ימשיך להסית אותי (=היצר הרע), יביאני עדי מוות. • רוּחִי וְעַקְלִי חַאיִרִין מִן אַגְּלֹהּ – יבלבל את רוחי ונפשי. • תַּאיִהּ כַּאלְעֲרוּס – היצר הרע גאה כחתן ביום חופתו. • יַנְכִּס לִמַן הוּ בַּהְכְּנִי וִעַאצִי – ומשפיל את הצעירים הסוררים. • שַׁאן אללַהּ יֻעִידּ אַלְהַאיִםַ אלְעַאשִׁק אִלַי' מֻחִבֹּהֹ – ברצות ה' ישיב את האוהב, עם ישראל או היחיד, אל האהוב, ה'. • וַאזַאלַ אלנֻחוּס – ה' הרחיק את המזלות הרעים מעם ישראל. • כַלַּץ לִאלְאַסְבַּאט עַן אלאִמְתִּחַאצִי – וצרף, טיהר וזיקק את השבטים באמצעות הנסיונות שעברו. • בַּיְן אלְחוּרִיִּין כַלַדּ לִאַהְלַ אלְעִלְם וַאלְפְצַאיִל – בין החסידים פינה וייחד מקום לנצח לבעלי החכמה והמעלות הטובות. • וַאמְלַאךּ עֻלְוִיִּין אַפְתַּוְהּ סִרַ אלְעִלְם וַאלדְּלַאיִל – ומלאכי עליון מורים להם את סוד החכמה וההוראה. • תַּזְכִּי אלרַאוִיִּין – בעלי השמועות, החכמים המעבירים את המסורת מדור לדור, ייטהרו ויזדככו. • דַא יַלְקִן אלְפַתְּוַא וְדַא יֻסַאִל – זה ילמד הלכה וזה יישאל שאלות. • ואכּיַאדַּ אלְמְגּוּס קַדּ אַסְלְבּוּהַא רַאיְהֻם נִקַאצִי – ועובדי האלילים, עובדי האש הזוממים מזימות, לא יזכו לחכמה. • זַגְרַתַּ אלְקְלַם הִי שַׁא תְצִף לַךּ עַן וַצְף כִלִּי... – שצף הקולמוס יתאר את תוארו של אהובי, ה'. במחרוזות הבאות מתאר המשורר את יופיו של הדוד בדימויים אנושיים. • הַיְּמַתַּ אלְכִפַאתְּ – תשוקת הסתרים, ה', אליו אני נכסף ומשתוקק במסתרים. • מַן כַאלַף אַמְרַךּ שַׁא יְזִיג עַקְלֹהּ – מי שיפר את דבריך תאבד דעתו. • פִי קֻדְסַךּ חֻרוּס – במקדשך שמירה, לא ניתן להתקרב אליך. • מַגְּרוּח קַלְבִּי מַא חֲצַל קִצַאצִי – לבי פצוע וכואב, לא בא אל סיפוקו. • מַן יֻחְיִי אלְגְרִיבּ אִלַי' שְׁרַדּ מִן מַוְטְנֹהּ תְּהַרַבּ – מי יחייה את עם ישראל, שגלה מארצו ונמלט מאויביו. • יַבְּקַא מֻסְתְּרִיבּ וְלַא יְטִיבּ עַיְשֹׁהּ אִלַי' תֻּגַרַבּ – נותר מפוחד, ולא נהנה ממזונו עד בוא הערב. ייתכן שהערב מסמל את הקץ. • יַא וִד לַא תֻּצִיבּ מַן זַאר קַאצִדּ וִאן קֻהִר תִּכַּרַבּ – אל נא תפגע בעם ישראל שנטה בדרכו ונפגע, מתייסר וכואב. • מִן צַרְבַּ אלרֻאוּס – [כואב] ממכות האויבים, ראשי האומות. • מַן קַר בְּדַנְבֹּהּ צַח לֹהּ כֻלַאצִי – מי שהתוודה על חטאיו ושב, יש לו תקוה ומפלט. • שׁוּר דּוֹדִי – ראה, אהובי (הקב"ה). • הֲדַר צִבְיָה – את יופיה של הצביה. הצביה היא דימוי לכנסת ישראל, שמקורו בדימוי האהוב לצבי בשיר השירים (ב, ט; שם, יז). • עֲזוּבָה בֵּין גְּדוּד אֲרָיוֹת – עזובה לעצמה ללא עזרה בין אויביה האכזריים. תיאור זה של ישראל כחיה חסרת ישע בין אויביה המדומים לאריות מובא אצל ירמיהו (נ, יז): שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל אֲרָיֹות הִדִּיחוּ. • שׁוּבָה אֶל חֲדַר הֵיכָלְךָ – שוב אל מקדשך. • וּצְלַח בְּמַנְגְּנָיוֹת – תחזק ותגבר השירה, שירת הלוויים וכלי הנגינה בבית המקדש. • לֶשֶׁם וְדַר – אבנים טובות. • בֵּין לֶשֶׁם וְדַר – בקרב בני ישראל, המשולים לאבנים טובות. • וּמְאַס בְּנֵי שֶׁקֶר וְקַרְקְסָיוֹת – ומאס בגויים, למודי השקר ואוהבי האיצדיונים והקרקסאות. • בֶּן פֶּרֶא מְאוּס – ישמעאל, המאוס, שעליו נאמר בבראשית טז, יב וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ... • הָרֵי בְשָׂמִים – אל ארץ ישראל או אל הר הבית. ביטוי זה, המופיע בחתימת שיר השירים (בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים), נדרש במדרש שיר השירים רבה ח, יט ובמדרש תהלים ח על הגאולה. • יַעֲלֶה חֲלוּצִי – יעלה עם ישראל. • גְּאוֹן עֻזִּי – מקדשי, לפי יחזקאל כד, כא: ...מִקְדָּשִׁי גְּאוֹן עֻזְּכֶם מַחְמַד עֵינֵיכֶם וּמַחְמַל נַפְשְׁכֶם... • וְהַדְרָה – והדר. • חוּן רַעְיָתְךָ – חונן וגאל את כנסת ישראל. • וּמְאַס בְּנֵי עֵשָׂו בְּאַף וְעֶבְרָה – שפוך את כעסך על הגויים. • בְּבֶן לְפַרְצִי – במשיח בן דוד. לפי סוף מגילת רות דוד הוא צאצא של פרץ בן יהודה. • אַשְׁתַּאק כַאטִרִי – נכספה אליך נפשי. • וַאנַא בְּאִקְלִיםַ אלְיְמַן מֻשַׁרַדּ – ואני במרחקים הנידחים, בארץ תימן. • פֻךּ אלְחַאיִרִי – גאל את נדחיך התועים. • וַעְדַּךּ מֻרַאקִב מִן סְנִין בַּהְרַ"דּ – הבטחתך קיימת מאז שנת בהר"ד. זהו סימן של שעת המולד של חודש תשרי לשנה שבסופה נברא העולם, הקרוי 'מולד דתוהו' (ראו למשל פרקי דרבי אליעזר ג). לפי המשוחזר היה המולד של 'חודש תשרי' של אותה שנה ביום ב בשבוע בשעה החמשית [ה] ו–ר"ד [=204] חלקים. המשמעות כאן היא שהבטחת הגאולה קדמה לבריאת העולם.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - מנאכ'ה
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
