אשריכם ישראל
עכשווי - ישראל
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
ניגונים
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט-
בביצוע
- ראומה נחום (עבאס) מסורת:
- עכשווי - ישראל מעגל השנה:
- יום הזיכרון ויום העצמאות מאפייני הקלטה:
- מסחרי
נגן שירים ברצף
כל המסורות
עכשווי - ישראל
כל המסורות
עכשווי - ישראל
-
1.
עכשווי - ישראל חיים לוק
-
2.
עכשווי - ישראל ראומה נחום (עבאס)
-
3.
עכשווי - ישראל שלישיית המעפיל
נגן שירים ברצף
|
ניגונים / פניה ברגשטיין שְׁתַלְתֶּם נִגּוּנִים בִּי אִמִּי וְאָבִי נִגּוּנִים מִזְמוֹרִים שְׁכוּחִים גַּרְעִינִים גַּרְעִינִים נְשָׂאָם לְבָבִי עַתָּה הֵם עוֹלִים וְצוֹמְחִים עַתָּה הֵם שׁוֹלְחִים פֹּארוֹת בְּדָמִי שָׁרְשֵׁיהֶם בְּעוֹרְקָי שְׁלוּבִים נִגּוּנֶיךָ אָבִי וְשִׁירַיִךְ אִמִּי בְּדָפְקִי נֵעוֹרִים וְשָׁבִים הִנֵּה אַאֲזִין שִׁיר עַרְשִׂי הָרָחוֹק הִבִּיעַ פִּי אֵם אֱלֵי בַּת הִנֵּה לִי תַזְהֵרְנָה בְּדֶמַע וּצְחוֹק אֵיכָה וּזְמִירוֹת שֶׁל שַׁבָּת כָּל הֶגֶה יִתַּם וְכָל צְלִיל יֵאָלֵם בִּי קוֹלְכֶם הָרָחוֹק כִּי יֵהוֹם עֵינַי אֶעֱצֹם וַהֲרֵינִי אִתְּכֶם מֵעַל לְחֶשְׁכַת הַתְּהוֹם |
|
אחד המאפיינים המרכזים של התרבות העברית החדשה היה הרצון להתנתק מחבלי הגולה ומהגלותיות, רצון שגרר עימו יחס דו משמעי אל העולם המסורתי. מחד המסורת העתיקה ובפרט זו שהתפתחה בגולה, מזוהה עם תרבות גלותית, ובכדי לבנות את דמותו של הישראלי החדש יש להתנתק ממנה. מאידך, איך ניתן לדבר על תרבות עברית ועל שפה עברית מבלי מורשת, מורשת המהדהדת מכל מילה ומכל פינה. היחס הדו משמעי נמשך גם פנימה אל התא המשפחתי, אופן ההתייחסות של הדור הצעיר אל אבותיו, הדור הישן שמזוהה עם הגולה האינסופית. לצד אהבה וכבוד להורים ולמשפחה, מפעמת גם רוח אחרת של שבר, מרד וניכור. אולי כאן טמון הזרע לאחד הכאבים הגדולים שנלווים לנס הגדול של התחייה העברית בארץ ישראל והקמת המדינה, כאב של משבר זהות, שבר תרבותי שנגזר כתוצאה מהחיתוך שנעשה בקשר עם מורשת העבר, עם המסורת המתמשכת על כל גווניה . פניה ברגשטיין נולדה בשנת 1908 בעיר שצ'וצ'ין שבפולין. אביה, שהיה מורה עברי, הקנה לה את ידיעת הלשון העברית וספרותה. בעודה לומדת בביה"ס התיכון, היא הצטרפה לתנועה החלוצית, ובשנת 1930, עלתה ארצה והתיישבה בקיבוץ גבת. בקיבוץ, קיוותה למצוא חיים שלווים, אך מחלת הלב בה לקתה גברה, ושנים רבות היא נאלצה להישאר רתוקה בביתה או בבית החולים. בשנת 1950 נפטרה בבית חולים בעפולה, בעודה בת 42 בלבד, והובאה לקבורה בקיבוץ גבת. ברגשטיין כתבה בעיקר שירי ילדים ורבים מהם הפכו לקלאסיקות. בין שיריה: בא אלי פרפר נחמד, האוטו שלנו ועוד. (מתוך וויקיפדיה). נדמה שניגונים, השיר היפיפה שכתבה פניה מיטיב לתאר את מערכת היחסים מורכבת בין הבת החלוצה שחיה בקיבוץ בארץ ישראל להוריה הרחוקים, שניגוניהם טבועים עמוק בדמה, למרות שלא ברור כי היא עצמה שרה אותם. היא מקשיבה בעיניים עצומות לצליל הרחוק בדמע וצחוק, ומתמזגת איתו מעל לחשכת התהום. המלחין דוד זהבי (1977 נען-1910 יפו), אשר הטביע חותמו על הזמר הארץ ישראלי (בין לחניו המוכרים: אורחה במדבר, אלי אלי, החליל, הן אפשר, ועוד רבים), גדל בעיר יפו והושפע מאוד הן מעולם הניגון החסידי, איתו נפגש בבית הוריו והן מסגנונות מקומיים ים תיכוניים. |
| כותר |
ניגונים / ישראל – לחן: דוד זהבי / ראומה עבאס |
|---|---|
| מסורת |
עכשווי - ישראל |
| לחן ממסורת |
ניגונים / ישראל – לחן: דוד זהבי |
| מאפייני הקלטה |
מסחרי |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
יום הזיכרון ויום העצמאות |
| מלחין |
דוד זהבי |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
אחד המאפיינים המרכזים של התרבות העברית החדשה היה הרצון להתנתק מחבלי הגולה ומהגלותיות, רצון שגרר עימו יחס דו משמעי אל העולם המסורתי. מחד המסורת העתיקה ובפרט זו שהתפתחה בגולה, מזוהה עם תרבות גלותית, ובכדי לבנות את דמותו של הישראלי החדש יש להתנתק ממנה. מאידך, איך ניתן לדבר על תרבות עברית ועל שפה עברית מבלי מורשת, מורשת המהדהדת מכל מילה ומכל פינה. היחס הדו משמעי נמשך גם פנימה אל התא המשפחתי, אופן ההתייחסות של הדור הצעיר אל אבותיו, הדור הישן שמזוהה עם הגולה האינסופית. לצד אהבה וכבוד להורים ולמשפחה, מפעמת גם רוח אחרת של שבר, מרד וניכור. אולי כאן טמון הזרע לאחד הכאבים הגדולים שנלווים לנס הגדול של התחייה העברית בארץ ישראל והקמת המדינה, כאב של משבר זהות, שבר תרבותי שנגזר כתוצאה מהחיתוך שנעשה בקשר עם מורשת העבר, עם המסורת המתמשכת על כל גווניה .
פניה ברגשטיין נולדה בשנת 1908 בעיר שצ'וצ'ין שבפולין. אביה, שהיה מורה עברי, הקנה לה את ידיעת הלשון העברית וספרותה. בעודה לומדת בביה"ס התיכון, היא הצטרפה לתנועה החלוצית, ובשנת 1930, עלתה ארצה והתיישבה בקיבוץ גבת. בקיבוץ, קיוותה למצוא חיים שלווים, אך מחלת הלב בה לקתה גברה, ושנים רבות היא נאלצה להישאר רתוקה בביתה או בבית החולים. בשנת 1950 נפטרה בבית חולים בעפולה, בעודה בת 42 בלבד, והובאה לקבורה בקיבוץ גבת. ברגשטיין כתבה בעיקר שירי ילדים ורבים מהם הפכו לקלאסיקות. בין שיריה: בא אלי פרפר נחמד, האוטו שלנו ועוד. (מתוך וויקיפדיה).
נדמה שניגונים, השיר היפיפה שכתבה פניה מיטיב לתאר את מערכת היחסים מורכבת בין הבת החלוצה שחיה בקיבוץ בארץ ישראל להוריה הרחוקים, שניגוניהם טבועים עמוק בדמה, למרות שלא ברור כי היא עצמה שרה אותם. היא מקשיבה בעיניים עצומות לצליל הרחוק בדמע וצחוק, ומתמזגת איתו מעל לחשכת התהום.
המלחין דוד זהבי (1977 נען-1910 יפו), אשר הטביע חותמו על הזמר הארץ ישראלי (בין לחניו המוכרים: אורחה במדבר, אלי אלי, החליל, הן אפשר, ועוד רבים), גדל בעיר יפו והושפע מאוד הן מעולם הניגון החסידי, איתו נפגש בבית הוריו והן מסגנונות מקומיים ים תיכוניים.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת עכשווי - ישראל
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
