קדיש

תפילה

בביצוע

דוד בוזגלו

מסורת:

ספרדים צפון אפריקה - מרוקו

מעגל השנה:

חגים ומועדים

מאפייני הקלטה:

הקלטת שדה

מועד התפילה:

מוסף

נגן שירים ברצף

כל המסורות איטליה - איטליה כללי אלג'יריה - אורן אלג'יריה - קונסטנטין אשכנז - אשכנז כללי אשכנז - יצירות חזנות אשכנז - מערב אירופה הודו - קוצ'ין חסידים - חסידויות נוספות חסידים - חסידות ברסלב חסידים - חסידות מודז'יץ סוריה - חלב (ארם צובה) ספרדים מסורות המזרח - בבל ספרדים מסורות המזרח - בלקן ספרדים מסורות המזרח - לבנון ספרדים מסורות המזרח - מצרים ספרדים מסורות המזרח - סוריה ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים ספרדים צפון אפריקה - מרוקו ספרדים צפון אפריקה - תוניס עכשווי - ישראל פורטוגזים - פורטוגזים כללי תורכיה - תורכיה כללי תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)

1.

אורי קרויזר
2.

אורי קרויזר
3.

איטליה - איטליה כללי דניאל בדרידה
4.

אלג'יריה - אורן דניאל אשכנזי
5.

אלג'יריה - קונסטנטין אלי זרביב
6.

אשכנז - אשכנז כללי אורי קרויזר
7.

אשכנז - אשכנז כללי אשר היינוביץ
8.

אשכנז - אשכנז כללי מתפללי קהילת שירה חדשה
9.

אשכנז - אשכנז כללי שמחה שלמה זילבר
10.

אשכנז - אשכנז כללי שמחה שלמה זילבר
11.

אשכנז - יצירות חזנות לייב גלאנץ
12.

אשכנז - מערב אירופה אדולף עטיה
13.

אשכנז - מערב אירופה דידיה קסאבי
14.

הודו - קוצ'ין קבוצת חזנים, מושב נבטים
15.

חסידים - חסידויות נוספות אשר פיין
16.

חסידים - חסידות ברסלב שרגא לוי
17.

חסידים - חסידות מודז'יץ בן ציון שנקר
18.

סוריה - חלב (ארם צובה)
19.

סוריה - חלב (ארם צובה)
20.

סוריה - חלב (ארם צובה)
21.

סוריה - חלב (ארם צובה)
22.

סוריה - חלב (ארם צובה)
23.

סוריה - חלב (ארם צובה)
24.

סוריה - חלב (ארם צובה)
25.

ספרדים מסורות המזרח - בבל משה מוצפי
26.

ספרדים מסורות המזרח - בלקן סטפן סבליץ' (אשר אלקלעי) בליווי ר' יצחק אסיאל ויצחק פאפו
27.

ספרדים מסורות המזרח - לבנון יצחק חלילי
28.

ספרדים מסורות המזרח - מצרים אורי מזרחי
29.

ספרדים מסורות המזרח - סוריה חכם יוסף בוזו בליווי מתפללי בית כנסת עדס
30.

ספרדים מסורות המזרח - סוריה חכם יוסף בוזו בליווי מתפללי בית כנסת עדס
31.

ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים אביגדור בצון
32.

ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים יחיאל נהרי
33.

ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים ליאת יצחקי
34.

ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
35.

ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
36.

ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים עזרא ברנע
37.

ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים ראובן בן ציון בטאט
38.

ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים שי סימן טוב
39.

ספרדים צפון אפריקה - מרוקו דוד בוזגלו
40.

ספרדים צפון אפריקה - מרוקו דוד בוזגלו
41.

ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים זעפרני
42.

ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק בליווי דודי לוק ומוטי לוק
43.

ספרדים צפון אפריקה - מרוקו יוסף מאיר אפריאט
44.

ספרדים צפון אפריקה - מרוקו יצחק רווח
45.

ספרדים צפון אפריקה - מרוקו שלום משאש
46.

ספרדים צפון אפריקה - מרוקו שמעון אילוז
47.

ספרדים צפון אפריקה - תוניס אליעזר חג'אג'
48.

עכשווי - ישראל אסתי קינן, מזרח-מערב
49.

פורטוגזים - פורטוגזים כללי דניאל חלפון
50.

פורטוגזים - פורטוגזים כללי ללא מבצע
51.

פורטוגזים - פורטוגזים כללי רפאל להנה
52.

תורכיה - תורכיה כללי חיים אפנדי
53.

תורכיה - תורכיה כללי יעקב כהן
54.

תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) איתמר מדינה

נגן שירים ברצף

	יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקַנֵה וִיקָרֵב מְשִׁיחֵה בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן ובְחַיֵּי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן

	'חצי קדיש' הוא הנוסח הקצר של הקדיש, והוא נאמר רק ע"י החזן, במקומות שונים במהלך התפילה, כאשר יש מניין. בין סוגי הקדיש השונים, חצי קדיש הוא הקדום ביותר והוא מהווה בסיס לכל סוגי הקדיש האחרים, בהם נאמרים חלקים נוספים. תפקידו של 'חצי הקדיש' הוא להפריד בין חלקי התפילה השונים והוא נאמר גם בסיום כל קריאה בתורה, למעט במנחה של שבת.. על פי חכמי הסוד התפילה נחשבת כסולם שראשו מגיע השמימה. האדם המתפלל עולה מדרגה אחרי מדרגה בעזרת חלקי התפילה עד שמגיע לשיא המתרחש בתפילת העמידה (תפילת שמונה עשרה). משם חוזר ויורד המתפלל אל עולמנו דרך חלקי תפילה המקבילים לשלבי העלייה. הקדיש הוא המוליך ומעביר מעולם לעולם ומשלב לשלב. בשעת העלייה הקדיש מעורר ומעלה, ובירידה הוא מחזק ומאפשר לחוש את הקדושה בכל מקום שהאדם נמצא בו. לחצי הקדיש חוברו והוצמדו לחנים רבים השונים ממסורת למסורת, ומשתנים בין תפילות החול, השבת, המועדים והימים הנוראים. בתפילות השבת והמועדים זהו אחד הקטעים בהם החזן מביא לידי ביטוי את יכולותיו המוזיקליות ואת כושר האלתור שלו. בדרך כלל מצמידים לקדיש לחנים של פיוטים השייכים לאותו מועד.

	• יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא - יתגדל ויתקדש שמו הגדול. הנוסח מזכיר את תחילתה של ברכת גשמים הנזכרת בתלמוד הירושלמי (ברכות, פ"ט ה"ב): "יתגדל ויתקדש ויתברך ויתרומם שמך מלכינו על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו שאת ממנימען זו מזו [=שאתה מפריד אותן זו מזו ולא מוריד עלינו מים בקילוח גדול שלא נוכל לעמוד בו]". • בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ - בעולם שברא כרצונו. • וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ - וימליך מלכותו. החוקרים מצביעים על קשר לשוני הדוק בין תחילת הקדיש (עד לשורה זו) לבין תפילה נוצרית ידועה וקדומה מאוד, דבר המצביע גם על עתיקותו של הקדיש. • וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ - ויצמיח ישועתו ויקרב את משיחו. משפט זה לא נאמר בנוסח אשכנז ובנוסח יהודי איטליה. • בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן ובְחַיֵּי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל - בחייכם ובימיכם, ובחייהם של כל עם ישראל (כלומר, בזמן הזה ממש). • בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב - במהרה ובזמן קרוב. • וְאִמְרוּ אָמֵן - פניית אומר הקדיש לקהלו, להשיב אחריו באמירת 'אָמֵן'. למעשה, הקהל סומך לאמירת 'אָמֵן' גם את המשפט הבא, כפי שיבואר להלן. • יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא - משפט זה נאמר הן על ידי אומר הקדיש, והן על ידי הקהל, ומשמעו הוא: יהא שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים. מיוסד על דברי דניאל (ב, כ): ...לֶהֱוֵא שְׁמֵהּ דִּי אֱלָהָא מְבָרַךְ מִן עָלְמָא וְעַד עָלְמָא דִּי חָכְמְתָא וּגְבוּרְתָא דִּי לֵהּ הִיא [יהא שמו של האלוהים מבורך מן העולם ועד העולם, שהחכמה והגבורה שלו היא). ברכה מעין זו מופיעה גם בתהלים (קיג, ב): יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. • יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל - מילים קרובות זו לזו שמשמעותן אחת - שבח האל ותפארתו. • שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא - שמו של הקדוש ברוך הוא. הספרדים עונים כאן 'אָמֵן', והאשכנזים חוזרים על דברי אומר הקדיש - 'בְּרִיךְ הוּא'. • לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא - למעלה (יותר) מכל הברכות והשירות, השבחות והנחמות הנאמרות בעולם. נוסח שורה זו, ובעיקר מטבע הלשון 'לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא', מזכיר את האמור בנחמיה (ט, ה): וַיֹּאמְרוּ הַלְוִיִּם... קוּמוּ בָּרֲכוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם מִן הָעוֹלָם עַד הָעוֹלָם וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה.

בביצוע ר' דוד בוזגלו ותלמידים הקלטה ביתית באדיבות משפ' בוזגלו. © כל הזכויות שמורות

ר' דוד בוזגלו, יליד 1903, היה מגדולי פייטני וחזני מסורת מרוקו במאה העשרים, איש חינוך, מורה לשפה העברית ותלמיד חכם. ר' דוד נולד בזאוויא שליד מרקש, עבר בצעירותו לקזבלנקה, ולמד את מסורת הפיוט והתפילה מר' חיים עטר. יצירתו של ר' דוד מונה מאות פיוטים בעברית ובערבית. יש מפיוטיו שחיבר על פי לחנים ערביים פופולריים, על מנת לקרב את הצעירים למסורת. עם עלייתו לארץ בשנות השישים הפיח רוח חיים במסורת השירה והפיוט של קהילות יוצאי מרוקו, והעמיד תלמידים ברחבי הארץ. על תלמידיו הבולטים של בוזגלו נמנים הפייטנים והמוזיקאים אשר חסין, חיים לוק וגו' עמר.

כותר	קדיש / מרוקו / ר' דוד בוזגלו
מסורת	ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
לחן ממסורת	קדיש / מרוקו
מאפייני הקלטה	הקלטת שדה
סולם	כללי
מעגל השנה	חגים ומועדים
מועד התפילה	מוסף
מלחין	ללא מלחין ידוע
שפה	עברית
דירוג ביצוע	1

כותר

מסורת

לחן ממסורת

מאפייני הקלטה

סולם

מעגל השנה

מועד התפילה

מלחין

שפה

דירוג ביצוע

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC

פירוש

• יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא - יתגדל ויתקדש שמו הגדול. הנוסח מזכיר את תחילתה של ברכת גשמים הנזכרת בתלמוד הירושלמי (ברכות, פ"ט ה"ב): "יתגדל ויתקדש ויתברך ויתרומם שמך מלכינו על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו שאת ממנימען זו מזו [=שאתה מפריד אותן זו מזו ולא מוריד עלינו מים בקילוח גדול שלא נוכל לעמוד בו]".
• בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ - בעולם שברא כרצונו.
• וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ - וימליך מלכותו. החוקרים מצביעים על קשר לשוני הדוק בין תחילת הקדיש (עד לשורה זו) לבין תפילה נוצרית ידועה וקדומה מאוד, דבר המצביע גם על עתיקותו של הקדיש.
• וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ - ויצמיח ישועתו ויקרב את משיחו. משפט זה לא נאמר בנוסח אשכנז ובנוסח יהודי איטליה.
• בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן ובְחַיֵּי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל - בחייכם ובימיכם, ובחייהם של כל עם ישראל (כלומר, בזמן הזה ממש).
• בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב - במהרה ובזמן קרוב.
• וְאִמְרוּ אָמֵן - פניית אומר הקדיש לקהלו, להשיב אחריו באמירת 'אָמֵן'. למעשה, הקהל סומך לאמירת 'אָמֵן' גם את המשפט הבא, כפי שיבואר להלן.
• יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא - משפט זה נאמר הן על ידי אומר הקדיש, והן על ידי הקהל, ומשמעו הוא: יהא שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים. מיוסד על דברי דניאל (ב, כ): ...לֶהֱוֵא שְׁמֵהּ דִּי אֱלָהָא מְבָרַךְ מִן עָלְמָא וְעַד עָלְמָא דִּי חָכְמְתָא וּגְבוּרְתָא דִּי לֵהּ הִיא [יהא שמו של האלוהים מבורך מן העולם ועד העולם, שהחכמה והגבורה שלו היא). ברכה מעין זו מופיעה גם בתהלים (קיג, ב): יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
• יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל - מילים קרובות זו לזו שמשמעותן אחת - שבח האל ותפארתו.
• שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא - שמו של הקדוש ברוך הוא. הספרדים עונים כאן 'אָמֵן', והאשכנזים חוזרים על דברי אומר הקדיש - 'בְּרִיךְ הוּא'.
• לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא - למעלה (יותר) מכל הברכות והשירות, השבחות והנחמות הנאמרות בעולם. נוסח שורה זו, ובעיקר מטבע הלשון 'לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא', מזכיר את האמור בנחמיה (ט, ה): וַיֹּאמְרוּ הַלְוִיִּם... קוּמוּ בָּרֲכוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם מִן הָעוֹלָם עַד הָעוֹלָם וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה.

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?

עוד מוזיקה במסורת ספרדים צפון אפריקה - מרוקו

אשיר לך ארץ חמדה / מרוקו / זידאן / להקת צפון מערב

ספרדים צפון אפריקה - מרוקו

קדיש

רשימת השירים

מילים

אודות

פירוש

על הביצוע

פרטים

אפשרויות שימוש

תצוגת MARC

פירוש

עוד מוזיקה במסורת ספרדים צפון אפריקה - מרוקו

אשיר לך ארץ חמדה / מרוקו / זידאן / להקת צפון מערב

שולמית בשיר יספה / מרוקו / חג'אז אלכביר / להקת צפון מערב

תורת אמת נתן לנו / מרוקו / זרקא / להקת צפון מערב

אדום וצח עם פתיחה / מרוקו / חג'אז אלכביר / להקת צפון מערב

אגדלך עם פתיחה / מרוקו / רמל אלמיא / להקת צפון מערב

אוחיל יום יום אשתאה עם פתיחה / מרוקו / חג'אז אלכביר / להקת צפון מערב

קולי לצורי מקודש / מרוקו / חיג'אז אלכביר / להקת צפון מערב

שלום לבן דודי / מרוקו / חג'אז אלכביר / להקת צפון מערב

יוצר מידו / מרוקו / חג'אז אל משרקי / מימון כהן

לך יחידה פיוטי מרוקו

ארוממך יה / מרוקו / רמל אלמיא-מרוקו / מימון כהן

אלהים דיבר / מרוקו / בסיט חג'אז אלכביר-מרוקו / מימון כהן בהופעה

לכה דודי / מרוקו / זרקא מרוקו אלג'יר / מימון כהן

אדום וצח / מרוקו / חג'אז אלכביר-מרוקו / מימון כהן בהופעה

אחות קטנה / מרוקו / ליאור אלמליח ומיכה שטרית

ישן אל תרדם / מרוקו / מימון כהן

ירדה שכינה / מרוקו / סחלי / מימון כהן

קדושה / מרוקו 2 / ר' דוד בוזגלו

לך אלי תשוקתי / מרוקו / מימון כהן

קדיש / מרוקו / ר' דוד בוזגלו

דרור יקרא / מרוקו / מימון כהן

שואף כמו עבד / מרוקו / קבוצת חזנים

חי גואלנו / מרוקו / סיכה / ליאור אלמליח

שפעת רביבים / מרוקו 1 / מימון כהן

יגדל / מרוקו 5 / רקפת אמסלם

יודו לך רעיוני / מרוקו / יוסף אבוחצירא

דיינו / מרוקו / הרב שמואל טולדנו

כוכב צדק / מרוקו / סחלי / מימון כהן

עוד מוזיקה בסולם כללי

אודה לאלי / תימן - כללי / שי צברי

אוחילה לאל / אשכנז - כללי / שמחה שלמה זילבר

ממקומך / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר

אבות / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר

על חטאים / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר

היום תאמצנו / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר

עלינו הגדול / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר

יעלה תחנוננו / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר

אל אדון / אשכנז כללי / ינון שבטיאל

מוסף לשבת / חסידי כללי / יהודה יוספזון

שחרית של שבת / חסידי כללי / יהודה יוספזון

כל נדרי / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר

ברכת אבות לימים נוראים / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר

וכל מאמינים / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר

עמידה למוסף של שבת / אשכנז כללי / ינון שבטיאל

עמידה למוסף לשלוש רגלים (שבועות) / אשכנז כללי / אבישי ארקין

חמול על מעשיך / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר

ונתנה תוקף / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר

לדוד מזמור / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר

חצי קדיש לחן תפילת נעילה / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר

מרש ללא מילים מתפילת הימים הנוראים 1 / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר

חצי קדיש בלחן לימים הנוראים / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר

מרש ללא מילים מתפילת הימים הנוראים 3 / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר

מרש ללא מילים מתפילת הימים הנוראים 2 / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר

הנני העני ממעש / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר

תיקון הכללי

התיקון הכללי / ישראל / משה חבושה

אולי יעניין אותך גם

פרנץ קפקא: אני, ארוסתי והחברה הכי טובה שלה

שמואל א , שמואל ב

פיוטים ותפילות

מידע כללי

הרשמה לניוזלטר