audio items
snunit

קדושה בשלושה לחנים

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • תפילה
בהקלטה זו שלושה לחנים שונים לפתיחה לקדושה ללשחרית של שבת שניתן לשלב בתפילה במקאם "שיגא": לחן "מבית נאוה", לחן "אל פקוד", לחן "מבית נאווה", לחן "אלי צור ישועתי" לשבת זכור.

חזן: חכם יוסף בוזו
ליווי: אפרים יחזקאל, שלום אריאלי וברוך לוי
© כל הזכויות שמורות

חכם יוסף בוזו נולד בשכונת נחלאות בירושלים בשנות החמישים. ינק את מסורת התפילה מאביו יעקב בוזו ומהחזנים הוותיקים אליהו הונא וסלים ברסקה. למעלה משלושים שנה הוא משמש כחזן ראשי בבית הכנסת המפורסם "עדס" – בית הכנסת הראשי לקהילת יוצאי חלב, אשר השפיע יותר מכל בית כנסת אחר בארץ על הסגנון והנוסח הספרדי ירושלמי.

כותר קדושה בשלושה לחנים / חאלב / מקאם שיגא / חכם יוסף בוזו ומלווים
לחן ממסורת קדושה בשלושה לחנים / חאלב / מקאם שיגא
סולם מקאם: שיגא
מעגל השנה יום כיפור
מועד התפילה שחרית
מעגל החיים בר מצווה
מלחין ללא מלחין ידוע
שפה עברית
דירוג ביצוע 10

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
albomImg לצפייה בתמונה בגודל מלא
פירוש
  • • נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ - אנחנו מעריצים ומקדישים אותך על הארץ. במנהג חלק מהעדות סדר שתי מילות הפתיחה הפוך, ואפשר שהסדר שלפנינו מבוסס על סדר המלים בפסוק מישעיהו (כט, כג): כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ.
    • כְּנֹעַם שִׂיחַ סוֹד שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ - כשם שמקדישים אותך המלאכים בהיכל קדשך בשמים. שרפים הם מכתות המלאכים, כמתואר בחזון ישעיהו (ו, א-ג): בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף. סוֹד בלשון המקרא הוא קבוצה או חוג (על פי ירמיהו טו, יז, ועוד).
    • הַמְשַׁלְּשִׁים לְךָ קְדֻשָּׁה - המקדישים אותך על ידי חזרה משולשת על המילה 'קָדוֹשׁ'.
    • וְכֵן כָּתוּב עַל יַד נְבִיאָךְ - כפי שכתוב בדברי הנביאים; זהו משפט מעבר אל הפסוקים מנבואות ישעיהו ויחזקאל, המתארים את הקדשת האל בשמים.
    • וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ - שיבוץ פסוק מלא מחזון ישעיהו הנזכר לעיל, המתאר את מעשי השרפים (המלאכים) על יד כסא הכבוד, ואת הרושם שקולותיהם יוצרים (ישעיהו ו, ג-ד): וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן.
    • לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים - לקבוצת השרפים עונה קבוצת מלאכים נוספת. זוהי שורת מעבר המקשרת את שתי פעולות ההקדשה של המלאכים בדברי הנביאים השונים, וכך יוצרת רושם של מקהלה שמימית שבה כל קבוצת מלאכים שרה לסירוגין לכבוד הקדוש ברוך הוא.
    • בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ - שיבוץ קטע מפסוק בנבואת יחזקאל (ג, יב), המתאר את הרעש הגדול הנוצר בשמים מקול המלאכים ומקול תנועת כנפי החיות (יב-יג): וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ וְקוֹל כַּנְפֵי הַחַיּוֹת מַשִּׁיקוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ וְקוֹל הָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם וְקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל.
    • וּבְדִבְרֵי קָדְשָׁךְ כָּתוּב לֵאמֹר - שורת מעבר נוספת לקראת פסוק מן הכתובים - מתהלים - שעניינו בהבטחה על מלכות הנצח של הקדוש ברוך הוא.
    • יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ - שיבוץ פסוק מלא מתהלים (קמו, י). מלכות ה' משמשת כעין סיומת או תוצאה, כביכול, של פעולת ההקדשה, שיש עמה גם תקווה לעתיד, בניגוד להקדשה עצמה, המתמקדת בתיאור ההווה המתמשך.



יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?