על חטאים / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר
אשכנז - אשכנז כללי
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
ממקומך
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- תפילה
-
בביצוע
- שמחה שלמה זילבר מסורת:
- אשכנז - אשכנז כללי סולם:
- לא ידוע מעגל השנה:
- ימים נוראים מועד התפילה:
- שחרית
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
אשכנז - יצירות חזנות
מערב אירופה - הולנד
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
אשכנז - יצירות חזנות
מערב אירופה - הולנד
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
-
1.
אשכנז - אשכנז כללי ינון שבטיאל
-
2.
אשכנז - אשכנז כללי שמחה שלמה זילבר
-
3.
אשכנז - יצירות חזנות דוד אולמן
-
4.
אשכנז - יצירות חזנות זבולון קוורטין
-
5.
אשכנז - יצירות חזנות ללא מבצע
-
6.
מערב אירופה - הולנד הנס בלומנדאל
-
7.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו גבריאל דדון
נגן שירים ברצף
|
מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תּוֹפִיעַ וְתִמְלוֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לָךְ מָתַי תִּמְלךְ בְּצִיּוֹן בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד תִּשְׁכּוֹן תִּתְגַּדֵּל וְתִתְקַדֵּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים וְעֵינֵינוּ תִּרְאֶינָה מַלְכוּתֶךָ כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי עֻזֶּךָ עַל יְדֵי דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ (יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ) |
|
'הקדושה' הזו נאמרת בתפילת העמידה של שחרית ומנחה. נוסח שונה, של קדושת כתר, נאמר בתפילת מוסף. היא נאמרת מפי שליח הציבור בחזרת הש"צ, לפני תחילת ברכת קדושת הפסוקים, ואת הפסוקים המרכזיים אומרים החזן והקהל ביחד. נוסח מיוחד של קדושה נאמר בשחרית של שבת וחג. מרבית הביצועים בדף זה מתייחסים לנוסח זה. אז גם מושרת הקדושה באופן חגיגי, והחזן חופשי לבחור את הלחן שבו ישיר את הקדושה. הקדושה מתארת את מקהלות המלאכים השמיימיות מקדשות את שמו של הקדוש ברוך הוא, תוך שהן עונות זו לזו בקול רעש גדול וחזק; אמירת הקדושה בתפילה מפי ציבור המתפללים מצטרפת כביכול לדרמה המתחוללת באותה עת במרומים. בזמן אמירת הקדושה הכול עומדים ומצמידים את הרגליים זו לזו, על מנת להידמות למלאכים. מנהג עתיק, הנזכר כבר במדרש תנחומא, הוא שבשעה שאומרים את הפסוקים מתרוממים מעט כלפי מעלה על בהונות הרגליים. |
|
•
נְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּעוֹלָם / נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ - עם ישראל מקדש את שמך בארץ. במנהג חלק מהעדות סדר שתי מילות הפתיחה הפוך, ואפשר שהסדר שלפנינו מבוסס על סדר המלים בפסוק מישעיהו (כט, כג): כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ. כְּשֵׁם שֶׁמַּקְדִּישִׁים אוֹתוֹ בִּשְׁמֵי מָרוֹם/ כְּנֹעַם שִׂיחַ סוֹד שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ - כשם שמקדשים אותך המלאכים בשמים. סוֹד בלשון המקרא הוא קבוצה או חוג (על פי ירמיהו טו, יז, ועוד). כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ - כפי שכתוב בדברי הנביאים; זהו משפט מעבר לפסוקים מנבואות ישעיהו ויחזקאל, המתארים את הקדשת האל בשמים. וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ - שיבוץ פסוק מלא מישעיהו (ו, ג), המתאר את מעשי השרפים (המלאכים) על יד כסא הכבוד, ואת הרושם שקולותיהם יוצרים (ישעיהו ו, א-ד): בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן. אָז בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל אַדִּיר וְחָזָק מַשְׁמִיעִים קוֹל מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים - אז, בשעה שהשרפים קוראים שלוש פעמים 'קָדוֹשׁ', עונים למולם ברעש גדול האופנים וחיות הקודש, הנזכרים בנבואת יחזקאל שתובא להלן. לְעֻמָתָם בָּרוּךְ יֹאמֵרוּ - שורת מעבר המקשרת את שתי פעולות ההקדשה של המלאכים בדברי הנביאים השונים, וכך יוצרת רושם של מקהלה שמימית שבה כל קבוצת מלאכים שרה לסירוגין לכבוד הקדוש ברוך הוא. אל מול השרפים המהללים את האל במילה 'קָדוֹשׁ', מתוארים בנבואת יחזקאל האופנים וחיות הקודש (כינויים נוספים למלאכים), כשהם מהללים את האל במילה 'בָּרוּךְ'. בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ - שיבוץ קטע מפסוק בנבואת יחזקאל (ג, יב), המתאר את הרעש הגדול הנוצר בשמים מקול המלאכים ומקול תנועת כנפי החיות (יב-יג): וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ וְקוֹל כַּנְפֵי הַחַיּוֹת מַשִּׁיקוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ וְקוֹל הָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם וְקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל. מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תּוֹפִיעַ וְתִמְלוֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לָךְ - הבעת בקשה לבואה של מלכות ה' על ישראל. מילת הפתיחה של הבקשה, 'מִמְּקוֹמְךָ', משורשרת עם המילה האחרונה של הפסוק שהובא לפניה - 'בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ' - וכך היא מתארת כביכול את האל יוצא ממקומו ונגלה לעיני עמו, המצפה לו. מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד תִּשְׁכּוֹן - מתי נזכה לראותך מולך בירושלים, ושוכן בה לנצח? תִּתְגַּדֵּל וְתִתְקַדֵּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים - אנו מייחלים ומצפים לכך ששכינתך תתנשא בירושלים לעד. הלשון מזכירה את זו של תחילת הקדיש - "יתגדל ויתקדש שמיה רבה". וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה מַלְכוּתֶךָ כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי עֻזֶּךָ עַל יְדֵי דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ - ושנזכה לראות מלכות זו בעינינו, בעודנו בחיים, כפי שהבטיח דוד המלך במזמורי התהלים; סיומת הבקשה משמשת מעבר לפסוק החותם תמיד את קדושת העמידה, ומקורו אכן בתהלים. יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ - שיבוץ פסוק מלא מתהלים (קמו, י). מלכות ה' משמשת כעין סיומת או תוצאה, כביכול, של פעולת ההקדשה, שיש עמה גם תקווה לעתיד, בניגוד להקדשה עצמה, המתמקדת בתיאור ההווה המתמשך. |
| כותר |
ממקומך / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר |
|---|---|
| מסורת |
אשכנז - אשכנז כללי |
| לחן ממסורת |
ממקומך / אשכנז כללי |
| סולם |
לא ידוע |
| מעגל השנה |
ימים נוראים |
| מועד התפילה |
שחרית |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
| דירוג ביצוע |
1 |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
•
נְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּעוֹלָם / נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ - עם ישראל מקדש את שמך בארץ. במנהג חלק מהעדות סדר שתי מילות הפתיחה הפוך, ואפשר שהסדר שלפנינו מבוסס על סדר המלים בפסוק מישעיהו (כט, כג): כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ.
כְּשֵׁם שֶׁמַּקְדִּישִׁים אוֹתוֹ בִּשְׁמֵי מָרוֹם/ כְּנֹעַם שִׂיחַ סוֹד שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ - כשם שמקדשים אותך המלאכים בשמים. סוֹד בלשון המקרא הוא קבוצה או חוג (על פי ירמיהו טו, יז, ועוד).
כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ - כפי שכתוב בדברי הנביאים; זהו משפט מעבר לפסוקים מנבואות ישעיהו ויחזקאל, המתארים את הקדשת האל בשמים.
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ - שיבוץ פסוק מלא מישעיהו (ו, ג), המתאר את מעשי השרפים (המלאכים) על יד כסא הכבוד, ואת הרושם שקולותיהם יוצרים (ישעיהו ו, א-ד): בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן.
אָז בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל אַדִּיר וְחָזָק מַשְׁמִיעִים קוֹל מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים - אז, בשעה שהשרפים קוראים שלוש פעמים 'קָדוֹשׁ', עונים למולם ברעש גדול האופנים וחיות הקודש, הנזכרים בנבואת יחזקאל שתובא להלן.
לְעֻמָתָם בָּרוּךְ יֹאמֵרוּ - שורת מעבר המקשרת את שתי פעולות ההקדשה של המלאכים בדברי הנביאים השונים, וכך יוצרת רושם של מקהלה שמימית שבה כל קבוצת מלאכים שרה לסירוגין לכבוד הקדוש ברוך הוא. אל מול השרפים המהללים את האל במילה 'קָדוֹשׁ', מתוארים בנבואת יחזקאל האופנים וחיות הקודש (כינויים נוספים למלאכים), כשהם מהללים את האל במילה 'בָּרוּךְ'.
בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ - שיבוץ קטע מפסוק בנבואת יחזקאל (ג, יב), המתאר את הרעש הגדול הנוצר בשמים מקול המלאכים ומקול תנועת כנפי החיות (יב-יג): וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ וְקוֹל כַּנְפֵי הַחַיּוֹת מַשִּׁיקוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ וְקוֹל הָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם וְקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל.
מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תּוֹפִיעַ וְתִמְלוֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לָךְ - הבעת בקשה לבואה של מלכות ה' על ישראל. מילת הפתיחה של הבקשה, 'מִמְּקוֹמְךָ', משורשרת עם המילה האחרונה של הפסוק שהובא לפניה - 'בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ' - וכך היא מתארת כביכול את האל יוצא ממקומו ונגלה לעיני עמו, המצפה לו.
מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד תִּשְׁכּוֹן - מתי נזכה לראותך מולך בירושלים, ושוכן בה לנצח?
תִּתְגַּדֵּל וְתִתְקַדֵּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים - אנו מייחלים ומצפים לכך ששכינתך תתנשא בירושלים לעד. הלשון מזכירה את זו של תחילת הקדיש - "יתגדל ויתקדש שמיה רבה".
וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה מַלְכוּתֶךָ כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי עֻזֶּךָ עַל יְדֵי דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ - ושנזכה לראות מלכות זו בעינינו, בעודנו בחיים, כפי שהבטיח דוד המלך במזמורי התהלים; סיומת הבקשה משמשת מעבר לפסוק החותם תמיד את קדושת העמידה, ומקורו אכן בתהלים.
יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ - שיבוץ פסוק מלא מתהלים (קמו, י). מלכות ה' משמשת כעין סיומת או תוצאה, כביכול, של פעולת ההקדשה, שיש עמה גם תקווה לעתיד, בניגוד להקדשה עצמה, המתמקדת בתיאור ההווה המתמשך.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת אשכנז - אשכנז כללי
עוד מוזיקה בסולם לא ידוע
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
