מקהלות עם / לבנון–ביירות / מרקו טליו
ספרדים מסורות המזרח - לבנון
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
כנגד ארבעה בנים
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- פיוט
-
בביצוע
- קבוצת פייטנים מסורת:
- ספרדים מסורות המזרח - לבנון מעגל השנה:
- פסח מאפייני הקלטה:
- הקלטת שדה
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אלג'יריה - קונסטנטין
כורדיסטן - עמדיה
ספרדים מסורות המזרח - בבל
ספרדים מסורות המזרח - לבנון
ספרדים צפון אפריקה - לוב
ספרדים צפון אפריקה - תוניס
כל המסורות
אלג'יריה - קונסטנטין
כורדיסטן - עמדיה
ספרדים מסורות המזרח - בבל
ספרדים מסורות המזרח - לבנון
ספרדים צפון אפריקה - לוב
ספרדים צפון אפריקה - תוניס
-
1.
אלג'יריה - קונסטנטין מיכאל שרביט
-
2.
כורדיסטן - עמדיה יוסף צ'ונה
-
3.
ספרדים מסורות המזרח - בבל חבורת חיבה
-
4.
ספרדים מסורות המזרח - לבנון קבוצת פייטנים
-
5.
ספרדים צפון אפריקה - לוב רפאל זרוק
-
6.
ספרדים צפון אפריקה - תוניס דוד מאמו
-
7.
ספרדים צפון אפריקה - תוניס נסים מסיקה
נגן שירים ברצף
|
כנגד ארבעה בנים / מתוך ההגדה של פסח בָּרוּךְ הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בָּרוּךְ הוּא כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תוֹרָה אֶחָד חָכָם וְאֶחָד רָשָׁע וְאֶחָד תָּם וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל חָכָם מַה הוּא אוֹמֵר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם וְאַף אַתָּה אֱמָר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן רָשָׁע מַה הוּא אוֹמֵר מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם לָכֶם וְלֹא לוֹ וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל וְכָפַר בָּעִקָּר אַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמָר לוֹ בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם לִי וְלֹא לוֹ אִלּוּ הָיָה שָׁם לֹא הָיָה נִגְאָל תָּם מַה הוּא אוֹמֵר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל אַתְּ פְּתַח לוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם |
|
קטע מדרש מן ההגדה של פסח. הקטע נפתח בנוסחת פתיחה המשבחת את הקדוש ברוך הוא, ושכמותה מצויה בכמה מדרשים אחרים; מיד לאחריה מגיע עיקר המדרש, המיוסד על נסיון לסדר את ארבע הפרשיות בתורה שיש בהן קיום מצוות 'והגדת לבנך' – מן המצוות המרכזיות של ליל הסדר. ארבע הפרשיות נבדלות זו מזו בלשונן, בדגש שהן מעניקות לכל שלב בסיפור יציאת מצרים, בהקשר שבו הן נאמרות, אך לא פחות חשוב מזה – בניסוח השאלות: לעתים הבן שואל באריכות "מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם?" (דברים ו, כ), לעתים הוא שואל בקיצור נמרץ "מַה זֹּאת?" (שמות יג, יד), לעתים הוא קורא "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?" (שמות יב, כו), ולעתים אין הוא שואל כלל, ואף על פי כן זוכה לתשובה (שמות יג, ז-ח). הבדלים אלה פותחים פתח לדרשן לזהות כל בן על פי טיבו, אמונתו ואופיו. שילובה של דרשת "כנגד ארבעה בנים" בהגדה, דומה שאינו טעון הסבר; בלילה בו מצוּוים לספר ביציאת מצרים, מציעה ההגדה הכוונה חינוכית ומדריכה אותנו לענות לכל אחד מן הילדים כפי כוחו ויכולתו (אם כי ניתנו לכך גם הסברים אחרים). אף על פי כן, עניינים אחדים במבנה הפנימי שלה אינם מתפרשים בקלות (למשל התשובה הניתנת לבן החכם). בהקשר זה יצוין כי דרשות דומות מופיעות גם במדרש ההלכה התנאי מכילתא דרבי ישמעאל ובתלמוד הירושלמי, אך הבדלים בכמה פרטים בעיצובן יש בהם כדי להטיל אור על בעיות פרשניות אחדות שמתעוררות בנוסח שלפנינו בהגדה. בפירושנו כאן לא נוכל כמובן למצות את מכלול הפירושים שניתנו לקטע שלפנינו, ואף לא את מקצתם, ולכן נסתפק בבירור פשטות לשון המדרש, ככל שניתן לעשות זאת. ההגדה של פסח היא אולי אחד החיבורים המתפרשים ביותר בתולדות ישראל. כל דור ודור רואה עצמו כאילו יצא ממצרים, וכל דור ודור מוסיף את פירוש זמנו שלו להגדה. ועוד צד יש בפירושים אלו, בייחוד במדרש 'כנגד ארבעה בנים', הוא הציורים הנלווים להגדות, ומאירים-מאיירים את החכם, הרשע, התם ושאינו יודע לשאול שבאותו הדור. |
| • בָּרוּךְ הַמָּקוֹם... בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל... – הקדוש ברוך הוא מבורך, ואנו משבחים ומודים על שנתן את התורה לישראל. משפט זה משמש כנוסחת פתיחה שגרתית בכמה מדרשים מאוחרים יחסית (כגון מדרש תנא דבי אליהו, פר' טז: "ברוך המקום, ברוך הוא שנתן דברי תורה לישראל שילמדו מהן דרך ארץ, שלא ירבו עונותיהן בעולם, שכל העובר על מה שכתוב בתורה לוקה..."), ולכן משערים שנוסף בשלב כלשהו כהקדמה לדרשת 'כנגד ארבעה בנים'. • כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תוֹרָה – התורה מתארת בארבעה מקומות שונים את הדברים שראוי לומר לבנים לכשישאלו בעתיד לנימוקן של מצוות חג הפסח ומצוות נוספות (שמות יב, כה-כז; שם יג, א-י; שם, שם, יא-טז; דברים ו, כ-כה). העובדה שמארבעת המקומות עולים ניסוחים שונים לשאלות הבנים ולתשובות הניתנות להן, פותחת פתח עבור הדרשן להבחין בין הפרשיות על סמך טיב ואופי הבנים השואלים. • אֶחָד חָכָם וְאֶחָד רָשָׁע וְאֶחָד תָּם וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל – הדרשן מפרט את מאפייני ארבעת הבנים המשתקפים בפסוקים שנזכרו, ומכאן ואילך ינסה להתאים כל פסוק לאחת מארבע הדמויות. • חָכָם מַה הוּא אוֹמֵר – מה היא שאלת החכם? איזו מארבע פרשיות התורה שנזכרו קודם מבטאת את דבריו? • מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם – שיבוץ פסוק מדברים (ו, כ-כה): כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וַיִּתֵּן ה' אוֹתֹת וּמֹפְתִים גְּדֹלִים וְרָעִים בְּמִצְרַיִם בְּפַרְעֹה וּבְכָל בֵּיתוֹ לְעֵינֵינוּ וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵינוּ וַיְצַוֵּנוּ ה' לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֵינוּ לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ. בפרשה זו שואל הבן על כלל מצוות התורה, ולא רק על מצוות פסח, אך הואיל ותשובת האב מנמקת את קיום המצוות ביציאת מצרים, וכוללת את סיפור העבדות במצרים, אף הדרשן משבץ אותה בהקשר המסוים של החג. זיהויה עם החכם דווקא נובע אולי מאורכה ומתינותה של השאלה. • וְאַף אַתָּה אֱמָר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח – התשובה לחכם, על פי המדרש, אינה מתמצה בסיפור הקורות את ישראל במצרים, אלא בלימוד הלכה – שהרי חכם הוא, ויכול ומעוניין להבין את מצוות הקדוש ברוך הוא. • אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן – זו אחת מהלכות הפסח. למילה אפיקומן נִתנו פירושים שונים – יש שראו אותה ככינוי לקינוח הסעודה, ויש שזיהו בה מנהג רומי עממי לצאת מן הבית בגמר סעודה ולפנות אל סועדים אחרים, ולהתהולל בקרבם מתוך שכרות ושחוק, מנהג שהמשפט שלפנינו מתנגד לו נחרצות בליל הסדר, ועוד. כך או כך, קשה להבין מדוע דווקא זו התשובה שמקבל הבן החכם. ויש שהציעו לקרוא כך: 'וְאַף אַתָּה אֱמָר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח עד אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן', כלומר, יש ללמד לבן החכם את הלכות הפסח על סמך המשנה במסכת פסחים, מתחילתן (או לפחות מתחילת תיאור ליל הסדר בפרק העשירי) ועד ההלכה הקובעת (פ"י, מ"ח) כי "אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן", שהיא המשנה האחרונה המפרטת את מהלך ליל הסדר. • רָשָׁע מַה הוּא אוֹמֵר – מה היא שאלת הרשע? איזו מארבע פרשיות התורה שנזכרו קודם מבטאת את דבריו? • מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם – שיבוץ פסוק משמות (יב, כה-כז): וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִתֵּן ה' לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ. • לָכֶם וְלֹא לוֹ – הדרשן מזהה שאלה זו עם הרשע בשל המילה 'לָכֶם', המבטאת את עמדתו של מי שאינו רואה עצמו חלק מן הקהילה. בנוסח הברייתא המקבילה בתלמוד הירושלמי (מסכת פסחים, פ"י ה"ד), מתוארת שאלת הבן הרשע כך: "מה העבודה הזאת לכם? מה הטורח הזה שאתם מטריחים עלינו בכל שנה ושנה?". • וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל וְכָפַר בָּעִקָּר אַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו – כיון שהרשע ניסח דבריו כך והוציא עצמו מכלל ישראל, וזלזל במצוות האל, יש לענות לו תשובה חריפה ובוטה כגמולו. • וֶאֱמָר לוֹ בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם – התשובה שמציע הדרשן לשאלת הבן הרשע לקוחה, באופן מפתיע, לא מן התשובה בפרשה שממנה צוטטה השאלה, כי אם מפרשה אחרת – זו שבהמשך תידרש כמתייחסת דווקא לבן שאינו יודע לשאול. באותה פרשה נאמר (שמות יג, ז-ח): מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. • לִי וְלֹא לוֹ אִלּוּ הָיָה שָׁם לֹא הָיָה נִגְאָל – תשובה זו נבחרה כתשובה לרשע משום המילה 'לִי', ויוצרת מעין מידה-כנגד-מידה ביחס לשאלת הבן הרשע: הוא אמר "לָכֶם" והוציא עצמו מכלל המחויבים במצוות, אף אתה ענה לו בתשובתך 'לִי', כאומר שאילו היה הוא במצרים לא היה זוכה להיגאל, בניגוד אלי, מקיים המצווה הרואה עצמו חלק מכלל ישראל. • תָּם מַה הוּא אוֹמֵר – מה היא שאלת התם? איזו מארבע פרשיות התורה שנזכרו קודם מבטאת את דבריו? • מַה זֹּאת – שאלת זו נבחרה לתם משום שהיא הניסוח הקצר ביותר של שאלת הבן בפרשיות הנזכרות – שתי מלים תמהות בלבד. היא מופיעה במסגרת פרשה המתארת את מצוות פדיון בכורות, בשמות (יג, יא-טו): וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ ה' אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַה' וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַה' וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג ה' כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַה' כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה. • וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים – כאן התשובה לקוחה פשוט מאותה פרשה, והיא התשובה שכבר התורה כאן מצווה עליה – תיאור קצר, מובן ותכליתי של יציאת מצרים. • וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל אַתְּ פְּתַח לוֹ – הבן הרביעי אף אינו יודע לשאול, ולכן יש ללמדו אף מבלי ששאל. ואכן, אחת מארבע פרשיות ההגדה לבנים אינה כוללת שאלה, והיא שתצוטט להלן. • שֶׁנֶּאֱמַר וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם – שיבוץ מתוך שמות (יג, ז): מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. ניכר בפרשה זו שאכן ההגדה לבן אינה תלויה בשאלתו כלל, ולכן היא מתאימה לבן 'שאינו יודע לשאול'. מכאן צוטטה אמנם גם התשובה לבן הרשע, אך שם הדגש היה אחר. |
| כותר |
כנגד ארבעה בנים / לבנון / קבוצת פייטנים |
|---|---|
| מסורת |
ספרדים מסורות המזרח - לבנון |
| לחן ממסורת |
כנגד ארבעה בנים / לבנון |
| מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
פסח |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• בָּרוּךְ הַמָּקוֹם... בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל... – הקדוש ברוך הוא מבורך, ואנו משבחים ומודים על שנתן את התורה לישראל. משפט זה משמש כנוסחת פתיחה שגרתית בכמה מדרשים מאוחרים יחסית (כגון מדרש תנא דבי אליהו, פר' טז: "ברוך המקום, ברוך הוא שנתן דברי תורה לישראל שילמדו מהן דרך ארץ, שלא ירבו עונותיהן בעולם, שכל העובר על מה שכתוב בתורה לוקה..."), ולכן משערים שנוסף בשלב כלשהו כהקדמה לדרשת 'כנגד ארבעה בנים'. • כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תוֹרָה – התורה מתארת בארבעה מקומות שונים את הדברים שראוי לומר לבנים לכשישאלו בעתיד לנימוקן של מצוות חג הפסח ומצוות נוספות (שמות יב, כה-כז; שם יג, א-י; שם, שם, יא-טז; דברים ו, כ-כה). העובדה שמארבעת המקומות עולים ניסוחים שונים לשאלות הבנים ולתשובות הניתנות להן, פותחת פתח עבור הדרשן להבחין בין הפרשיות על סמך טיב ואופי הבנים השואלים. • אֶחָד חָכָם וְאֶחָד רָשָׁע וְאֶחָד תָּם וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל – הדרשן מפרט את מאפייני ארבעת הבנים המשתקפים בפסוקים שנזכרו, ומכאן ואילך ינסה להתאים כל פסוק לאחת מארבע הדמויות. • חָכָם מַה הוּא אוֹמֵר – מה היא שאלת החכם? איזו מארבע פרשיות התורה שנזכרו קודם מבטאת את דבריו? • מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם – שיבוץ פסוק מדברים (ו, כ-כה): כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וַיִּתֵּן ה' אוֹתֹת וּמֹפְתִים גְּדֹלִים וְרָעִים בְּמִצְרַיִם בְּפַרְעֹה וּבְכָל בֵּיתוֹ לְעֵינֵינוּ וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵינוּ וַיְצַוֵּנוּ ה' לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֵינוּ לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ. בפרשה זו שואל הבן על כלל מצוות התורה, ולא רק על מצוות פסח, אך הואיל ותשובת האב מנמקת את קיום המצוות ביציאת מצרים, וכוללת את סיפור העבדות במצרים, אף הדרשן משבץ אותה בהקשר המסוים של החג. זיהויה עם החכם דווקא נובע אולי מאורכה ומתינותה של השאלה. • וְאַף אַתָּה אֱמָר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח – התשובה לחכם, על פי המדרש, אינה מתמצה בסיפור הקורות את ישראל במצרים, אלא בלימוד הלכה – שהרי חכם הוא, ויכול ומעוניין להבין את מצוות הקדוש ברוך הוא. • אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן – זו אחת מהלכות הפסח. למילה אפיקומן נִתנו פירושים שונים – יש שראו אותה ככינוי לקינוח הסעודה, ויש שזיהו בה מנהג רומי עממי לצאת מן הבית בגמר סעודה ולפנות אל סועדים אחרים, ולהתהולל בקרבם מתוך שכרות ושחוק, מנהג שהמשפט שלפנינו מתנגד לו נחרצות בליל הסדר, ועוד. כך או כך, קשה להבין מדוע דווקא זו התשובה שמקבל הבן החכם. ויש שהציעו לקרוא כך: 'וְאַף אַתָּה אֱמָר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח עד אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן', כלומר, יש ללמד לבן החכם את הלכות הפסח על סמך המשנה במסכת פסחים, מתחילתן (או לפחות מתחילת תיאור ליל הסדר בפרק העשירי) ועד ההלכה הקובעת (פ"י, מ"ח) כי "אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן", שהיא המשנה האחרונה המפרטת את מהלך ליל הסדר. • רָשָׁע מַה הוּא אוֹמֵר – מה היא שאלת הרשע? איזו מארבע פרשיות התורה שנזכרו קודם מבטאת את דבריו? • מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם – שיבוץ פסוק משמות (יב, כה-כז): וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִתֵּן ה' לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ. • לָכֶם וְלֹא לוֹ – הדרשן מזהה שאלה זו עם הרשע בשל המילה 'לָכֶם', המבטאת את עמדתו של מי שאינו רואה עצמו חלק מן הקהילה. בנוסח הברייתא המקבילה בתלמוד הירושלמי (מסכת פסחים, פ"י ה"ד), מתוארת שאלת הבן הרשע כך: "מה העבודה הזאת לכם? מה הטורח הזה שאתם מטריחים עלינו בכל שנה ושנה?". • וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל וְכָפַר בָּעִקָּר אַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו – כיון שהרשע ניסח דבריו כך והוציא עצמו מכלל ישראל, וזלזל במצוות האל, יש לענות לו תשובה חריפה ובוטה כגמולו. • וֶאֱמָר לוֹ בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם – התשובה שמציע הדרשן לשאלת הבן הרשע לקוחה, באופן מפתיע, לא מן התשובה בפרשה שממנה צוטטה השאלה, כי אם מפרשה אחרת – זו שבהמשך תידרש כמתייחסת דווקא לבן שאינו יודע לשאול. באותה פרשה נאמר (שמות יג, ז-ח): מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. • לִי וְלֹא לוֹ אִלּוּ הָיָה שָׁם לֹא הָיָה נִגְאָל – תשובה זו נבחרה כתשובה לרשע משום המילה 'לִי', ויוצרת מעין מידה-כנגד-מידה ביחס לשאלת הבן הרשע: הוא אמר "לָכֶם" והוציא עצמו מכלל המחויבים במצוות, אף אתה ענה לו בתשובתך 'לִי', כאומר שאילו היה הוא במצרים לא היה זוכה להיגאל, בניגוד אלי, מקיים המצווה הרואה עצמו חלק מכלל ישראל. • תָּם מַה הוּא אוֹמֵר – מה היא שאלת התם? איזו מארבע פרשיות התורה שנזכרו קודם מבטאת את דבריו? • מַה זֹּאת – שאלת זו נבחרה לתם משום שהיא הניסוח הקצר ביותר של שאלת הבן בפרשיות הנזכרות – שתי מלים תמהות בלבד. היא מופיעה במסגרת פרשה המתארת את מצוות פדיון בכורות, בשמות (יג, יא-טו): וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ ה' אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַה' וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַה' וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג ה' כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַה' כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה. • וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים – כאן התשובה לקוחה פשוט מאותה פרשה, והיא התשובה שכבר התורה כאן מצווה עליה – תיאור קצר, מובן ותכליתי של יציאת מצרים. • וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל אַתְּ פְּתַח לוֹ – הבן הרביעי אף אינו יודע לשאול, ולכן יש ללמדו אף מבלי ששאל. ואכן, אחת מארבע פרשיות ההגדה לבנים אינה כוללת שאלה, והיא שתצוטט להלן. • שֶׁנֶּאֱמַר וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם – שיבוץ מתוך שמות (יג, ז): מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. ניכר בפרשה זו שאכן ההגדה לבן אינה תלויה בשאלתו כלל, ולכן היא מתאימה לבן 'שאינו יודע לשאול'. מכאן צוטטה אמנם גם התשובה לבן הרשע, אך שם הדגש היה אחר.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת ספרדים מסורות המזרח - לבנון
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
