בר יוחאי / בלקן-בלגרד / סטפן סבליץ'
ספרדים מסורות המזרח - בלקן
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
תהלים קמח: הללויה הללו את ה' מן השמים
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- תפילה
-
בביצוע
- סטפן סבליץ' (אשר אלקלעי) מסורת:
- ספרדים מסורות המזרח - בלקן מעגל השנה:
- לכל עת מועד התפילה:
- אחר
נגן שירים ברצף
כל המסורות
ספרדים מסורות המזרח - בבל
ספרדים מסורות המזרח - בלקן
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
כל המסורות
ספרדים מסורות המזרח - בבל
ספרדים מסורות המזרח - בלקן
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
-
1.
ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
-
2.
ספרדים מסורות המזרח - בלקן סטפן סבליץ' (אשר אלקלעי)
-
3.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים עזרא ברנע
-
4.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק
-
5.
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) אהרן עמרם
נגן שירים ברצף
|
הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים הַלְלוּהוּ כָל מַלְאָכָיו הַלְלוּהוּ כָּל צְבָאָו הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הַלְלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם ה' כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם חָק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר הַלְלוּ אֶת ה' מִן הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ הֶהָרִים וְכָל גְּבָעוֹת עֵץ פְּרִי וְכָל אֲרָזִים הַחַיָּה וְכָל בְּהֵמָה רֶמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף מַלְכֵי אֶרֶץ וְכָל לְאֻמִּים שָׂרִים וְכָל שֹׁפְטֵי אָרֶץ בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת זְקֵנִים עִם נְעָרִים יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם ה' כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ הַלְלוּ יָהּ <<<לפרק הקודם לפרק הבא>>> הטקסט באדיבות ספריא – ספריה חיה של טקסטים יהודיים. |
|
מעין המנון תהילה, ובו קריאות לכל יצורי העולם להלל את ה'.
קטע האודות לפרק לקוח מתוך פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לתהלים, מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים. |
|
• (א) הַלְלוּיָהּ. הַלְלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם, הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים, ופירוט של הנקראים להלל את ה' מן המרומים: (ב) הַלְלוּהוּ, כָל מַלְאָכָיו, היצורים הרוחניים הבאים למלא שליחות מסוימת של ה', בין בהודעת דברים, בין בהתערבות פעילה במעשי העולם. הַלְלוּהוּ, כָּל צְבָאָו, צבא השמים, יצורי מרום: שרפים, אופנים וחיות הקודש. (ג) הַלְלוּהוּ, שֶׁמֶשׁ וְיָרֵח, שגם הם בשמים, אם כי במובן אחר של 'שמים'. הַלְלוּהוּ, כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר, הכוכבים המאירים. (ד) הַלְלוּהוּ, שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם. שכן השמים אינם נתפסים כעשויים שכבה או דרגה אחת, אלא כרקיעים זה למעלה מזה,[1] וגם הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם, אוצרות עליונים אשר מהם יורד השפע לעולם התחתון. והקריאה לכולם היא: (ה) יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם ה' על כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ. כל ברואי מעלה מהללים את ה' על עצם קיומם, שהרי אין הם זקוקים לשום דבר. (ו) וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, שכן לכל הפחות מבחינתנו אלה הם דברים קבועים וקיימים - חָק נָתַן, קבע את סדרי הטבע, וְלֹא יַעֲבוֹר. בחלקו השני של המזמור יש פנייה דומה ליצורים שלמטה: (ז) הַלְלוּ אֶת ה' מִן הָאָרֶץ - כל צבאה: תַּנִּינִים, יצורי ענק הנמצאים במעמקי המים,[2] וְכָל תְּהֹמוֹת, המים שבמעמקי האדמה. (ח) יהללו אותו אֵשׁ, וּמנגד - בָּרָד, שֶׁלֶג וְקִיטוֹר, עשן או אדים חמים, וכן רוּחַ סְעָרָה, שהיא עֹשָׂה דְבָרוֹ של ה'. (ט) יהללוהו הֶהָרִים וְכָל גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכָל אֲרָזִים, המייצגים את עצי הסרק, (י) הַחַיָּה וְכָל בְּהֵמָה, רֶמֶשׂ הרומש וזוחל על הארץ, ולעומתם צִפּוֹר כָּנָף, (יא) מַלְכֵי אֶרֶץ וְכָל לְאֻמִּים, העמים שתחתם.[3] או: מנהיגי העמים, שָׂרִים וְכָל שֹׁפְטֵי אָרֶץ. ולא רק הגדולים יהללו את ה', אלא גם אנשים פשוטים: (יב) בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת, זְקֵנִים יחד עִם נְעָרִים. ולסיכום: (יג) הכול יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם ה', כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ. התהילה היא לא רק למהות העליונה שמעבר לכל, אלא אפילו שמו של ה' מרומם לבדו והוא מעבר לכל המציאות. בני הארץ וגם יצורי השמים צריכים להודות לה' כי הוֹדוֹ זורח ומאיר עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. (יד) וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, הוא מרומם במיוחד את הקרובים אליו, ונותן תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ, העם שקרוב אליו. הַלְלוּיָהּ.
[1] חז"ל מדברים על שבעה רקיעים. ראו ראש השנה לב ע"א; חגיגה יב ע"ב ומנחות לט ע"א. [2] ראו בראשית א,כא; ישעיה כז,א; יחזקאל כט,ג; איוב מ; תהלים עד,יג; פט,יא; בראשית רבה ז; בבא בתרא עד ע"ב. [3] רשב"ם בראשית כה,כג.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים. |
| כותר |
תהלים קמח: הללויה הללו את ה' מן השמים / בלקן - בלגרד / סטפן סבליץ' |
|---|---|
| מסורת |
ספרדים מסורות המזרח - בלקן |
| לחן ממסורת |
תהלים קמח: הללויה הללו את ה' מן השמים / בלקן - בלגרד |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
לכל עת |
| מועד התפילה |
אחר |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
| דירוג ביצוע |
1 |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
•
(א) הַלְלוּיָהּ.
הַלְלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם,
הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים,
ופירוט של הנקראים להלל את ה' מן המרומים: (ב) הַלְלוּהוּ, כָל מַלְאָכָיו, היצורים הרוחניים הבאים למלא שליחות מסוימת של ה', בין בהודעת דברים, בין בהתערבות פעילה במעשי העולם.
הַלְלוּהוּ, כָּל צְבָאָו, צבא השמים, יצורי מרום: שרפים, אופנים וחיות הקודש.
(ג) הַלְלוּהוּ, שֶׁמֶשׁ וְיָרֵח, שגם הם בשמים, אם כי במובן אחר של 'שמים'.
הַלְלוּהוּ, כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר, הכוכבים המאירים.
(ד) הַלְלוּהוּ, שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם. שכן השמים אינם נתפסים כעשויים שכבה או דרגה אחת, אלא כרקיעים זה למעלה מזה,[1] וגם הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם, אוצרות עליונים אשר מהם יורד השפע לעולם התחתון.
והקריאה לכולם היא: (ה) יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם ה' על כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ. כל ברואי מעלה מהללים את ה' על עצם קיומם, שהרי אין הם זקוקים לשום דבר. (ו) וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, שכן לכל הפחות מבחינתנו אלה הם דברים קבועים וקיימים - חָק נָתַן, קבע את סדרי הטבע, וְלֹא יַעֲבוֹר.
בחלקו השני של המזמור יש פנייה דומה ליצורים שלמטה: (ז) הַלְלוּ אֶת ה' מִן הָאָרֶץ - כל צבאה: תַּנִּינִים, יצורי ענק הנמצאים במעמקי המים,[2] וְכָל תְּהֹמוֹת, המים שבמעמקי האדמה. (ח) יהללו אותו אֵשׁ, וּמנגד - בָּרָד, שֶׁלֶג וְקִיטוֹר, עשן או אדים חמים, וכן רוּחַ סְעָרָה, שהיא עֹשָׂה דְבָרוֹ של ה'. (ט) יהללוהו הֶהָרִים וְכָל גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכָל אֲרָזִים, המייצגים את עצי הסרק, (י) הַחַיָּה וְכָל בְּהֵמָה, רֶמֶשׂ הרומש וזוחל על הארץ, ולעומתם צִפּוֹר כָּנָף, (יא) מַלְכֵי אֶרֶץ וְכָל לְאֻמִּים, העמים שתחתם.[3] או: מנהיגי העמים, שָׂרִים וְכָל שֹׁפְטֵי אָרֶץ. ולא רק הגדולים יהללו את ה', אלא גם אנשים פשוטים: (יב) בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת, זְקֵנִים יחד עִם נְעָרִים.
ולסיכום: (יג) הכול יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם ה', כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ. התהילה היא לא רק למהות העליונה שמעבר לכל, אלא אפילו שמו של ה' מרומם לבדו והוא מעבר לכל המציאות. בני הארץ וגם יצורי השמים צריכים להודות לה' כי הוֹדוֹ זורח ומאיר עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. (יד) וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, הוא מרומם במיוחד את הקרובים אליו, ונותן תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ, העם שקרוב אליו.
הַלְלוּיָהּ.
[1] חז"ל מדברים על שבעה רקיעים. ראו ראש השנה לב ע"א; חגיגה יב ע"ב ומנחות לט ע"א.
[2] ראו בראשית א,כא; ישעיה כז,א; יחזקאל כט,ג; איוב מ; תהלים עד,יג; פט,יא; בראשית רבה ז; בבא בתרא עד ע"ב.
[3] רשב"ם בראשית כה,כג.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת ספרדים מסורות המזרח - בלקן
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
