אגדלך / פרס 1 / משה מוסאי
מרכז אסיה וקווקאז - פרס
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אלג'יריה - קונסטנטין
אשכנז - אשכנז כללי
אשכנז - מערב אירופה
מרכז אסיה וקווקאז - פרס
ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
ספרדים צפון אפריקה - תוניס
פורטוגזים - פורטוגזים כללי
תימן - כלל תימן
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
כל המסורות
אלג'יריה - קונסטנטין
אשכנז - אשכנז כללי
אשכנז - מערב אירופה
מרכז אסיה וקווקאז - פרס
ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
ספרדים צפון אפריקה - תוניס
פורטוגזים - פורטוגזים כללי
תימן - כלל תימן
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
-
1.
אלג'יריה - קונסטנטין פנחס זרביב ורפאל בן שושן
-
2.
אשכנז - אשכנז כללי אפרים די זהב
-
3.
אשכנז - מערב אירופה גבריאל (גבי) שטרנגר
-
4.
מרכז אסיה וקווקאז - פרס
-
5.
ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן ישי סיידוף
-
6.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
-
7.
ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה אדולף זרביב
-
8.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו אליהו אדרעי
-
9.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק
-
10.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו יוסף אבוחצירא
-
11.
ספרדים צפון אפריקה - תוניס נתן כהן
-
12.
פורטוגזים - פורטוגזים כללי יהונתן כהן
-
13.
תימן - כלל תימן עוזי מנצור
-
14.
תימן - כלל תימן שלום צדוק
-
15.
תימן - כלל תימן שלום צדוק
-
16.
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) אהרן עמרם
נגן שירים ברצף
|
שָׁבוּעַ טוֹב [שלוש פעמים] אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לְטוֹב. רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם וְלִירוּשָׁלַיִם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן: שֶׂרַח בַּת אָשֵׁר וְשֵׁם בַּת אָשֵׁר שָׂרַח [שתי פעמים] בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל וְהוּא יָבוּס קָמֵינוּ. בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ. וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי ה’ אֲשֶׁר לֹא יֵבֹשׁוּ קוָֹי. בָּרוּךְ ה’ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן. יִמְלֹךְ ה’ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן. מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ. ה’ לִי לֹא אִירָא מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם. ה’ לִי בְּעֹזְרָי וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי. טוֹב לַחֲסוֹת בַּה’ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם. טוֹב לַחֲסוֹת בַּה’ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים. כָּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי בְּשֵׁם ה’ כִּי אֲמִילַם. סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי בְּשֵׁם ה’ כִּי אֲמִילַם. סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים בְּשֵׁם ה’ כִּי אֲמִילַם. דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל וַה’ עֲזָרָנִי. עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה. קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים יְמִין ה’ עֹשָׂה חָיִל. יְמִין ה’ רוֹמֵמָה יְמִין ה’ עֹשָׂה חָיִל. לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ. יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי. פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ. זֶה הַשַּׁעַר לַה’ צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ. אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה. אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה. מֵאֵת ה’ הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ. זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה’ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ. אָנָּא ה’ הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא ה’ הַצְלִיחָה נָּא. הַצְלִיחֵנוּ, הַצְלִיחַ דְּרָכֵינוּ, הַצְלִיחַ לִמּוּדֵנוּ. וּשְׁלַח בְּרָכָה, רְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכָל־מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, כְּדִכְתִיב: יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה', וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ: לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן וִיקָר: וּכְתִיב: וַיְהִי דָוִד לְכָל־דְּרָכָיו מַשְׂכִּיל, וַה' עִמּוֹ: כֵּן יִהְיֶה עִמָּנוּ תָּמִיד. וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה': כֵּן נִמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם. וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה’ אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם. קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד ה’, עָלַיִךְ זָרָח כִּי-הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה-אֶרֶץ, וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים; וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה’, וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה. סַבְרִי מָרָנָן (ועונים: לְחַיִּים). בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי/ עֲצֵי/ עִשְׂבֵּי/ בְשָׂמִים. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל וּבֵין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל. |
|
טקס "ההבדלה" מתקיים עם צאת השבת או החג ומטרתו היא לסמל את המעבר בין קודש לחול ולאפשר את המעבר מהדברים האסורים לעשייה בשבת אל הפעולות הרגילות בימות החול. הטקס נעשה בדרך כלל בבית, במסגרת משפחתית. בחלק מן הקהילות הספרדיות נוהגים לערוך טקס הבדלה בבית הכנסת, מיד לאחר תפילת ערבית של מוצאי שבת או חג. מרכזו של הטקס הוא ארבע ברכות - ברכה על היין, על בשמים, על הנר וברכת "המבדיל בין קודש לחול" (במוצאי חג לא מברכים על הבשמים ועל הנר). לפני הברכות עצמן נאמרים פסוקים שונים (עם הבדלים מסוימים בין הקהילות הספרדיות והאשכנזיות) הקשורים בבקשת ישועה וברכת הצלחה לקראת ימי המעשה הקרובים. בקהילות הספרדיות נוהגים להוסיף בקשות אישיות, כל אחד לפי צרכיו. תחושת הזמן המעגלי באה לידי ביטוי אל מול הדלקת נרות השבת והקידוש על היין המסמנים את כניסת השבת, וכנגדן ברכת "מאורי האש" והברכה על כוס היין של ההבדלה המסמנים מצדם את הפרידה מהשבת והמעבר לימות החול. הרחת הבשמים בעת ההבדלה נועדה להשיב את הנפש אחרי הסתלקותה של "הנשמה היתירה" המתווספת לאדם בשבת (על פי הקבלה). על פי הרב יוסף חיים (ה'בן איש חי') ברכת ההבדלה היא ברכה הנותנת ביטוי לכל החושים וסדר הברכות שבה נע מן הגס אל הדק, המופשט ומקביל לסדר האיברים בפניו של האדם (פה, אף, עיניים). הברכה על היין מפעילה את חוש הטעם, שאותו אפשר לחוש רק בפה. האף, מעל הפה, מריח את הבשמים. חוש הריח הוא הנאה מופשטת יותר מהטעם. לטעום אפשר רק בפה, אבל להריח אפשר גם מרחוק. העיניים, מעל האף, הן אלו שרואות את האש המרצדת. חוש הראייה הוא חוש למרחקים ארוכים – אפשר לראות את הירח, השמש, הכוכבים. הברכה האחרונה – ברכת "המבדיל בין קודש לחול", היא ברכה שכולה רוחנית והיא פונה לשכל. השכל הוא זה שמבדיל בין אור לחושך, בין טוב לרע, בין קודש לחול. בדרך כלל נאמרת ההבדלה (למעט הברכות עצמן) כשירת מענה בין החזן והקהל. החזן אומר פסוק מסוים והקהל חוזר על הפסוק או משיב בפסוק נגדי. לחני ההבדלה שונים ממסורת למסורת. במסורת הספרדית ירושלמית ההבדלה נאמרת בכל שבת במקאם שונה, במסורת האשכנזית יש מנגינת נוסח בה החזן אומר את ההבדלה, בחסידות מודזיץ' יש לחן מיוחד להבדלה שהתקבל ומושר על ידי רבים, לר' שלמה קרליבך יש נוסח משלו להבדלה שגם הוא התקבל ומושר בבתים רבים. החפצים הנלווים לטקס ההבדלה (נר קלוע, גביע ו׳מגדל׳ בשמים) הם מבין פריטי היודאיקה המעוצבים ביותר לאורך הדורות ומקשטים בתים יהודיים רבים. |
| •● בּורֵא מְאורֵי הָאֵשׁ - לשון הרבים מכוונת לגווני הצבע הרבים המרצדים באבוקת האש (בבלי, ברכות נב, ע"ב). ● הַמַּבְדִּיל בֵּין קדֶשׁ לְחול - נסמך על לשון הפסוק וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל (ויקרא י, י). ● בֵין אור לְחשֶׁךְ - על פי האמור בבראשית (א, ה): וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. ● וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים – על פי לשון הפסוק וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי... (ויקרא כ, כו). |
| כותר |
הבדלה / פרס - שיראז / יהודה צדק |
|---|---|
| מסורת |
מרכז אסיה וקווקאז - פרס |
| לחן ממסורת |
הבדלה / פרס - שיראז |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
לכל עת |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
| דירוג ביצוע |
1 |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
•● בּורֵא מְאורֵי הָאֵשׁ - לשון הרבים מכוונת לגווני הצבע הרבים המרצדים באבוקת האש (בבלי, ברכות נב, ע"ב). ● הַמַּבְדִּיל בֵּין קדֶשׁ לְחול - נסמך על לשון הפסוק וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל (ויקרא י, י). ● בֵין אור לְחשֶׁךְ - על פי האמור בבראשית (א, ה): וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. ● וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים – על פי לשון הפסוק וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי... (ויקרא כ, כו).
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת מרכז אסיה וקווקאז - פרס
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
