ממקומך / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר
אשכנז - אשכנז כללי
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
ברכת אבות לימים נוראים
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- תפילה
-
בביצוע
- שמחה שלמה זילבר מסורת:
- אשכנז - אשכנז כללי סולם:
- לא ידוע מעגל השנה:
- ימים נוראים מועד התפילה:
- מוסף
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
ספרדים מסורות המזרח - בלקן
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
ספרדים מסורות המזרח - בלקן
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
-
1.
אשכנז - אשכנז כללי אורי קרויזר
-
2.
אשכנז - אשכנז כללי שמחה שלמה זילבר
-
3.
ספרדים מסורות המזרח - בלקן סטפן סבליץ' (אשר אלקלעי) בליווי ר' יצחק אסיאל ויצחק פאפו
-
4.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
-
5.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
-
6.
ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה מרדכי עמאר
-
7.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו מימון כהן, שמעון אילוז
נגן שירים ברצף
|
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק, וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, וְקוֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי־אָבוֹת וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה (זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים וְכָתְבֵנוּ בְּסֵפֶר הַחַיִּים, לְמַעֲנָךְ אֱלֹהִים חַיִּים מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מָגֵן אַבְרָהָם.) |
|
ברכת "אבות" היא הברכה הראשונה מבין שלוש ברכות השבח הקבועות הפותחות את תפילת העמידה בכל ימות השנה. ברכה זו כוללת דברי שבח כלליים לה' הכוללים תיאורים מתכונותיו. ברכה זו היא אחת משתי הברכות בתפילת עמידה (נוסף על ברכת ההודאה), המיוחדות בכך שהמתפלל קד ומשתחווה בתחילת הברכות ובחתימתן. מאפיין נוסף המשותף לשתי הברכות הללו הוא הדגש הרב הניתן דווקא לכוונה באמירתן, מעבר לכוונה הנדרשת בחלקים אחרים בתפילה. שמה של ברכת אבות נובע מהיותה של הברכה ממוקדת, בפתיחתה ובסיומה, בקשר שבין הקב"ה ובין עם ישראל ואבותיו. בזכות חסדי אבות האומה, זוכים בניהם ובני בניהם – אנחנו – לשכר ולגאולה. לברכה מבנה בולט וניכר לעיון: כל משפט בה מורכב מכלל ומשלושה פרטים. השלישי: אל עליון – גומל חסדים טובים, קונה הכל וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם. הרביעי: מלך – עוזר ומושיע ומגן. אם נעמיד את הברכה משפט מעל משפט, ונחלקה לטורים אנכיים, דהיינו: · "אלהי אברהם", "גדול", "גומל חסדים טובים", "עוזר" · "אלהי יצחק", "הגיבור", "קונה הכל", "ומושיע" · "אלהי יעקב", "והנורא", "וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם", "ומגן" נזהה גם את המידות המזוהות עם האבות על פי המדרש ותורת הסוד. אברהם אבינו דבק בחסד (המכונה בתורת הסוד גם "גדולה"). ביצחק נקשרה מידת הגבורה – "קונה הכֹל" הוא ביטוי לכך שהכול הוא קניינו של הקב"ה ונעשה בכוחו ובגבורתו; "מושיע" מבטא את ההכרה כי אין התשועה באה אלא מהקב"ה לבדו. יעקב מזוהה עם מידת התפארת. הכינוי "נורא" נזכר בדברי יעקב אחרי חלום הסולם –"מה נורא המקום הזה" וכו'. יעקב היה גם אבי האומה שהוליד את שנים עשר שבטי ישראל, והקב"ה הבטיח שיביא גאולה לבני בניו לעתיד לבוא. סמוך לחתימת הברכה נאמר: "למען שמו באהבה" – לומר שאין הקב"ה מדקדק עם עמו בני בריתו לגמול להם כמעשיהם, אלא עתיד לגאלם למען שמו ובאהבתו אותם. חתימת הברכה "מגן אברהם" מזכירה רק את אברהם ולא את כל האבות, כי על אברהם אבינו נאמר: "והיה ברכה" (בראשית יב, ב), כלומר שהוא סמל הברכות המסורות לו ולזרעו. לברכה זו אין נעימה מוסיקלית מיוחדת בימות החול. לעומת זאת, בכל אחת ממסורות ישראל יש נעימה מיוחדת ושונה בשבתות, בחגים ובימים הנוראים, ולכל אחת מהן כמה וכמה וריאציות. |
|
• אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ - פסוק מתהלים (נא, יז) שנקבע כפסוק הפתיחה לתפילת העמידה (ברכות ד ע"ב) ומבטא את תחושתו של האדם הזקוק לעזרתו של הקב"ה עצמו כדי שלא ייאלם או יכשל בלשונו בעומדו לפניו. |
| כותר |
ברכת אבות לימים נוראים / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר |
|---|---|
| מסורת |
אשכנז - אשכנז כללי |
| לחן ממסורת |
ברכת אבות / אשכנז כללי |
| סולם |
לא ידוע |
| מעגל השנה |
ימים נוראים |
| מועד התפילה |
מוסף |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
| דירוג ביצוע |
1 |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
•
אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ - פסוק מתהלים (נא, יז) שנקבע כפסוק הפתיחה לתפילת העמידה (ברכות ד ע"ב) ומבטא את תחושתו של האדם הזקוק לעזרתו של הקב"ה עצמו כדי שלא ייאלם או יכשל בלשונו בעומדו לפניו.
• בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ - על פי הפסוק בשמות (ג, טו) וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל-מֹשֶׁה, כֹּה-תֹאמַר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם...". מטבע הברכה כאן הוא ייחודי ושונה ממטבע הברכות הרגיל "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם". פרשני התפילה מבארים כי אברהם אבינו היה הראשון שהודיע לבאי עולם את מלכותו - אלהותו של הקב"ה, ובדרך זו המשיכו בנו ונכדו אחריו. לפיכך בחרו מתקני התפילות ליחד ברכה זו על האבות, ומשום כך לא השתמשו במטבע הקבוע "מלך העולם" שכן לא הייתה מפורסמת מלכותו לפני שהודיעוה האבות. באמירת "ברוך אתה ה'...", המתפלל משתחווה וקד.
• אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק, וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב - מכיוון שכל אחד מהאבות היה ראוי שהקב"ה ייחד את שמו עליו הזכירו כל אחד מהם בנפרד (אבודרהם ע"פ רש"י).
• הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא - על פי הפסוק בדברים (י, יז) "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא...". ר' דוד אבודרהם (ספרד, המאה ה-14) פירש ששלוש לשונות אלו - גדול, גיבור, נורא - באים לבטא את שלטונו של הקב"ה בכל העולמות, בעולם העליון, בעולם המלאכים וכוכבי השמים ובעולם השפל- כדור הארץ.
• אֵל עֶלְיוֹן - התואר שבו השתמש אברהם אבינו כלפי הקב"ה (בראשית יד, כב): "וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִימֹתִי יָדִי אֶל ה' אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ".
• גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים - שגומל חסדים טובים עם בריותיו, כלשון הפסוק בישעיהו (סג, ז), חַסְדֵי ה' אַזְכִּיר, תְּהִלֹּת ה', כְּעַל כֹּל אֲשֶׁר-גְּמָלָנוּ ה' וְרַב-טוּב לְבֵית יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר-גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו.
• קוֹנֵה הַכֹּל - הכל הוא קניינו של הקב"ה ומעשה ידיו (ראו לעיל בפירוש אֵל עֶלְיוֹן).
• וְזוֹכֵר חַסְדֵי־אָבוֹת - זוכר את הברית שכרת עם האבות, שנאמר (ויקרא כו, מב): "וְזָכַרְתִּי אֶת-בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת-בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת-בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר".
• וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם - פרשני התפילה מסבירים את הסמיכות בהזכרת הגאולה לחסדי אבות מכיוון שזכות אבות לא תמה ולפיכך אנו מבקשים להזכירה בתפילתנו ולבקש על גאולתנו.
• לְמַעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה - שהקב"ה אינו מדקדק עם עם ישראל לגמול להם כמעשיהם אלא עושה למען שמו ככתוב: לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה (ישעיהו מח, יא) ולמען אהבתו לעם ישראל כמו שנאמר וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד (ירמיהו לא, ב). האבודרהם מעיר כי "למען שמו באהבה" מוסב על העבר, ההווה ועל העתיד, שהשגחתו עלינו תמיד היא למען שמו הגדול ומאהבתו אותנו. יש לציין כי "למען שמו באהבה" אינו מצוי בסידור רס"ג ואף לא בחלק מנוסחאות הראשונים. בנוסח תימן בלדי אין אומרים "למען שמו באהבה.
• וּמָגֵן - כמו שנאמר באברהם אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד (בראשית טו, א) ובעם ישראל בכלל - אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּה' מָגֵן עֶזְרֶךָ (דברים לג, כט).
• בָּרוּךְ אַתָּה ה', מָגֵן אַבְרָהָם - כיוון שההגנה הובטחה לאברהם וניתנה בזכותו, חתימת הברכה מוסבת על ההגנה שהבטיח הקב"ה לו ולזרעו אחריו. באמירת "ברוך אתה ה'...", המתפלל משתחווה וקד.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת אשכנז - אשכנז כללי
עוד מוזיקה בסולם לא ידוע
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
