audio items
snunit

מוסף לשבת

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • תפילה
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    איטליה - איטליה כללי
  • 2.
    אלג'יריה - קונסטנטין פנחס זרביב ורפאל בן שושן
  • 3.
    אשכנז - אשכנז כללי מרדכי קרויזר
  • 4.
    אשכנז - מזרח אירופה דב אברמוביץ'
  • 5.
    הודו - קוצ'ין בנג'ו אברהם
  • 6.
    חסידים - חסידות כללי יהודה יוספזון
  • 7.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל יהודה עובדיה-פתיה
  • 8.
    ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן
  • 9.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
  • 10.
    ספרדים מסורות המזרח - תורכיה משה פרסי
  • 11.
    ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה הרב דוד קרעי
  • 12.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק בליווי חזנים
  • 13.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס אילן דמרי
  • 14.
    תורכיה - תורכיה כללי רוני איש-רן
  • 15.
    תימן - כלל תימן יצחק נהרי
נגן שירים ברצף
playerSongImg
חזן: ברוך חסון
קהל: משה פרסי, מרסל קריספי
מזמרים: אילן ניסים בר-דוד, מרדכי משה כהן, חיים נתנאל פרסי
הוקלט באולפן של איתי בן נון, עין כרם, 2020.
מוביל הקלטות: אלעד גבאי

מסורת התפילה בהקלטות צמחה אצל יהודי ספרד שהגיעו לאיסטנבול/קונסטנטינופול לאחר גירושם. מסורת זו מיוחדת בשילוב בין עקרונות יסוד בתפילת הציבור הספרדית למוזיקה ולשירה הסוּפית־עות'מאנית, שהייתה הסגנון המרכזי בקרב האליטה העות'מאנית ובחצר הסולטאן. המוטיבים הספרדיים ניכרים ביחס שבין החזן למתפללים, בקטעי חזני הביניים (ה"מזמרים") ובשימוש בשפת הלדינו. המוטיבים מהשירה הסופית עות'מאנית ניכרים בסגנון השירה, בהפקת הקול ובמודעות מכוונת למערכת המוֹדאלית של המקאם. מסורת זו עשויה רבדים רבדים של שכבות היסטוריות, ומעידה על תקופות מרתקות בתולדות היהודים במרכז הקוסמופוליטי של איסטנבול.

אלעד גבאי, מוזיקאי ירושלמי, יליד 1975, עוסק ביהודי המזרח הקרוב. נחשף לעולם המוזיקה התורכי דרך העוּד והקאנון, והיה שותף בפרויקטים רבים ומגוונים העוסקים במוזיקה תורכית, כמו קונצרטים, "מפטירים" ועוד.
משה פרסי, יליד 1974 בתורכיה, עלה לארץ בגיל 25. למד בבית הכנסת באיסטנבול את המנגינות והמקאמים מהרב אדוני ומדוד בכר. שימש כשליח ציבור בבית הכנסת התורכי בבת ים. מופיע בקונצרטים של שירה תורכית. מתגורר באלון שבות.
מרסל קריספי, יליד 1997 בתורכיה, עלה לארץ בגיל 19. למד מר' דוד בכר את מסורת התפילה בבית הכנסת שישלי באיסטנבול, שבו שימש כ"מזמר", חזן ביניים. ששליח ציבור וסטודנט למחשבים בירושלים.
ד"ר ברוך חסון, יליד 1960 בתורכיה, עלה לארץ בגיל 22. סביו היה שליח ציבור בכמה בתי כנסת בולטים באיסטנבול. למד את מסורת התפילה והמקאם מפי סבו וכן מפי ר' אליהו הכהן, יוסף איצ'ים חיים ברוך, גואל גורג' ושמואל בכר. עוסק בתיעוד ושימור המוזיקה התורכית מאז עלותו לארץ. ד"ר להנדסת חשמל.

כדאי לשים לב לדרך המיוחדת לאמירת ברכת מודים במסורת זו.
הוקלט במסגרת פרויקט תיעוד בתמיכת האגף לתרבות יהודית במשרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה.
© כל הזכויות שמורות.
כותר מוסף לשבת / תורכיה-איסטנבול / משה פרסי
מסורת ספרדים מסורות המזרח - תורכיה
לחן ממסורת מוסף לשבת / תורכיה-איסטנבול
סולם כללי
מעגל השנה שבת
מועד התפילה מוסף
מלחין ללא מלחין ידוע
שפה עברית
דירוג ביצוע 15

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
אודות
  • תפילת מוסף לשבת נאמרת כחלק מתפילת הבוקר, לאחר תפילת שחרית, קריאת התורה וההפטרה. במרכזה עומדת תפילת העמידה, ונוספו אליה קטעים שונים כמו חטיבת הסיום של התפילה (אין כאלהינו ופיטום הקטורת, מזמור שיר ליום השבת בחלק מן הנוסחים, עלינו לשבח, והפיוטים אנעים זמירות ויגדל). מקובל לראות את פתיחתה בנקודה מסוימת בשלבי הכנסת ספר תורה או באשרי, כפי שניתן לראות בביצועים השונים באתר. עניינה של עמידת מוסף הוא שבח לאל - בדומה ליתר תפילות העמידה בשבת - והזכרת עניינו של היום, קרבן המוסף שהוקרב בשבתות בבית המקדש, במקביל לזמן אמירת התפילה.תפילת מוסף לשבת נאמרת כחלק מתפילת הבוקר, לאחר תפילת שחרית, קריאת התורה וההפטרה. במרכזה עומדת תפילת העמידה, ונוספו אליה קטעים שונים כמו חטיבת הסיום של התפילה (אין כאלהינו ופיטום הקטורת, מזמור שיר ליום השבת בחלק מן הנוסחים, עלינו לשבח, והפיוטים אנעים זמירות ויגדל). מקובל לראות את פתיחתה בנקודה מסוימת בשלבי הכנסת ספר תורה או באשרי, כפי שניתן לראות בביצועים השונים באתר. עניינה של עמידת מוסף הוא שבח לאל - בדומה ליתר תפילות העמידה בשבת - והזכרת עניינו של היום, קרבן המוסף שהוקרב בשבתות בבית המקדש, במקביל לזמן אמירת התפילה.

    תפילת העמידה במוסף היא אחד החלקים הקדומים שמייחדים את תפילות השבת מאלו שבימות החול. נוסח ומבנה התפילה ומסורת אמירתה שונים ברוב העדות והמסורות. בחלק מן המסורות קיימת נעימה מיוחדת לתפילות השבת (בחלקן אף קיימים הבדלים בין תפילות השבת השונות), במסורת חלב יש מקאמים ייעודיים לשבתות השונות ואילו במסורת ספרד־ירושלים התפילה נאמרת דווקא במקאם חיג'אז.

    עמידת התפילה נפתחת ונחתמת בדומה לתפילת העמידה לחול, אך במקום הבקשות שבחלק האמצעי בחול, נאמרת בה ברכה נרחבת העוסקת בקרבן המיוחד שהוקרב בשבת בבית המקדש ובקדושת היום. בשל כך מספר הברכות שבתפילה מסתכם בשבע, והיא נקראת גם "תפילת שבע".

    נוסח הקדושה שנאמר בתפילות העמידה בשבת שונה גם הוא, ובחלק מן הקהילות הוא מושר בלחן מיוחד או בהלבשה, או נאמר בנעימה המיוחדת לתפילה בשבת או במקאם שמוקדש לאותה שבת (כמו יתר תפילת העמידה בשבת). בנוסף, נוסח הקדושה של מוסף שונה מזה של הקדושה הנאמרת בשחרית: "כתר יתנו לך" במקום "נקדישך ונעריצך", ובנוסח אשכנז - "נעריצך ונקדישך" במקום "נקדש את שמך" (כפי שניתן לשמוע בביצוע האשכנזי). זהו אחד החלקים החשובים והעשירים ביותר מן הצד הביצועי והמוזיקלי של התפילה, וקיימים לחנים, "הלבשות" ונוסחים רבים אצל המסורות השונות.

    הברכה הרביעית בתפילת המוסף של שבת, ברכת קדושת היום, היא ברכה ארוכה המורכבת מכמה חלקים. היא נפתחת בקטע פיוטי "תכנת שבת", שמסודר באקרוסטיכון א"ב הפוך - תשר"ק - ומתאר את השבת במקדש ואת קרבן המוסף שהוקרב בה. בשבת ראש חודש נאמר נוסח שונה לחלק זה של הברכה, "אתה יצרת" (בשונה מיתר תפילות העמידה בראש חודש, שבהן המועד מוזכר רק בתוספת "יעלה ויבוא").

    לאחר חלק זה, הברכה ממשיכה בתפילה על החזרה לארץ ישראל ולעבודת הקרבנות "יהי רצון [...] שתעלנו בשמחה לארצנו" ובאמירת הפסוקים המתארים את קרבנות השבת "וביום השבת" (במסורות אשכנז יש כמה לחנים ונוסחים לחלק זה).



יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?