audio items
snunit

ערבית לראש השנה שחל בשבת

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • תפילה
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    איטליה - איטליה כללי ראובן דלה טורה
  • 2.
    אשכנז - אשכנז כללי מרדכי קרויזר
  • 3.
    חסידים - חסידות סלונים יהושע לויפר
  • 4.
    מרכז אסיה וקווקאז - הודו אמיר אפטקר
  • 5.
    מרכז אסיה וקווקאז - פרס יהודה צדק ומשפחתו
  • 6.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל יהודה פתיה בליווי חזנים
  • 7.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
  • 8.
    ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה פנחס זרביב ורפאל בן שושן
  • 9.
    ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה בנימין חדאד
  • 10.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק בליווי דודי לוק ומוטי לוק
  • 11.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס משפחת דמרי
נגן שירים ברצף
playerSongImg

מבצע: יהושע לויפר
הוקלט באולפן ארכיון הצליל הלאומי, ירושלים, 2022.

יהושע לויפר, יליד ה'תשמ"ו (1986) מתגורר בביתר עילית. מצעירותו גילה עניין רב במסורות התפילה והניגון של חסידות סלונים. עוד על דמותו תוכלו לקרוא במאמר זה.

על נעימות התפילה של חסידות סלונים תוכלו לקרוא במאמר זה.

על נעימות התפילה לימים נוראים בחסידות סלונים תוכלו לקרוא במאמר זה.

הוקלט במסגרת פרויקט תיעוד בתמיכת האגף לתרבות יהודית במשרד החינוך. 
© כל הזכויות שמורות.

כותר ערבית לראש השנה שחל בשבת / חסידות סלונים / יהושע לויפר
מסורת חסידים - חסידות סלונים
לחן ממסורת ערבית לראש השנה שחל בשבת / חסידות סלונים
סולם כללי
מעגל השנה ראש השנה
מועד התפילה ערבית
מלחין ללא מלחין ידוע
שפה עברית
דירוג ביצוע 1

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
אודות
  • תפילת ערבית של ראש השנה היא התפילה הפותחת את הימים הנוראים, זוהי תפילה מיוחדת ומרגשת שמשלבת בין אימת הדין של חגי תשרי ובין החגיגיות של השנה החדשה. במסורות רבות מקדימים לתפילה זו את הפיוט "אחות קטנה" שהפזמון שלו משקף את שתי התנועות הללו, "תכלה שנה וקללותיה" ו"תחל שנה וברכותיה".
    בערב השני של הראש השנה תפילת הערבית זהה, אך בחלק מן הקהילות נהוג שלא לשיר את "אחות קטנה" (שכן כבר כלתה השנה הקודמת) או לשיר אותו המענה הפזמון החיובי בלבד, בקהילות אחרות מקובל לשיר במקומו את הבתים האחרונים של "בת אהובת אל", החל מ"חֹן תחֹן".
    בנוסחי אשכנז, החזן והקהל מתחילים יחד בשירת מוטיב נעימת התפילה המיוחדת לימים הנוראים, הנשמעת לראשונה בבית הכנסת מאז יום הכיפורים הקודם, שמובילה אל אמירת "ברכו". המנגינה הזו נחשבת לקדומה ביותר והיא נזכרת כבר בכתבי המהרי"ל (אשכנז, המאות ה־14-15).
    קריאת שמע וברכותיה נאמרות כרגיל, אך לפני תפילת העמידה - במקום שבו אומרים בשבתות "ושמרו בני ישראל את השבת" - אומרים "תקעו בחודש שופר" או "וביום שמחתכם ובמועדיכם".
    תפילת עמידה של ערבית של ראש השנה נאמרת יחד עם כל התוספות של עשרת ימי תשובה ("זכרנו לחיים", "מי כמוך אב הרחמן", "המלך הקדוש", "וכתוב לחיים טובים", "בספר חיים" ו"עושה השלום"), וכמו ביתר תפילות העמידה של שבת ומועדים, לא נאמרת בה חטיבת הבקשות שבתפילת העמידה של חול. בברכה השלישית, קדושה, נוסף חלק מעניינו של היום - "ובכן תן פחדך" - המתאר את המלכתו של האל, שהיא עיקר החג. זו תוספת מיוחדת לברכת קדושת השם (שנותרת בנוסחה המצומצם בשאר החגים) שנזכרת כבר בסידורים המוקדמים. בניגוד למועדים שבהם נזכר החג רק בברכת קדושת היום, בימים הנוראים אנו ממליכים עלינו את הקב"ה ומקבלים עלינו את משפטו, ונדמה שלכן מתקני התפילה מצאו לנכון לציין זאת בברכה העוסקת בקדושתו של האל.
    בברכה הרביעית, קדושת היום, מציינים את החג בשם "יום תרועה" (משום תקיעות השופר שבשני ימי החג), אומרים "יעלה ויבוא" שבו נקרא החג "יום הזכרון" (על שם הדין שנכתב בראש השנה ובקשתנו להיזכר לחיים טובים ולשלום) וממשיכים בברכה מפויטת "אלוהינו ואלוהי אבותינו מלך על כל העולם כלו בכבודך".
    בתום חזרת הש"ץ הקצרה מוסיפים את מזמור תהלים כד, "לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה" (שמשמש גם כשיר של יום ראשון בשאר ימות השנה). בנוסח אשכנז המזמור נאמר במענה של החזן והקהל בנעימת תהלים לעת צרה. בעקבות כתבי האר"י מקובל ליחס למזמור סגולות של פרנסה, ובתפילה המיוחדת של ראש השנה התקבל בעדות המזרח מנהג של פתיחת ארון ותפילה על הפרנסה יחד עם אמירת פרק תהלים זה. כמו כן, נהוג למכור את פתיחת הארון, כמו במכירת העליות לתורה או ההקפות בשמחת תורה.
    בנוסחי אשכנז הקדיש, של סוף תפילת הערבית בראש השנה הוא חגיגי במיוחד ונהוג לשיר אותו, החזן יחד עם הקהל, במנגינה חסידית חגיגית וסוחפת.



יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?