|
להוד כלה / לא ידוע לְהוֹד כַּלָּה, לְהוֹד כַּלָּה לְהוֹד כַּלָּה, לְהוֹד כַּלָּה יְרַנֵּן פִּי בְּקוֹל זִמְרָה בְּמַקְהֵלִים לְהוֹד כַּלָּה לְהוֹד כַּלָּה יְפַת מַרְאֶה לְבַב בָּשָׂר מְנַת חֶבְלָהּ תְּמִימָה הִיא וְגַם בָּרָה מַהֲלָלָהּ לְרֹב שִׂכְלָהּ הֲלֹא יִבְטַח בְּאִשָּׁה זֹאת מְלֵאַת חֵן לְבַב בַּעְלָהּ לְךָ אֵלִי תְּחִנָּתִי יְמֵי שַׁלְוָה תְּנָה נָא לָהּ וּתְרַוֶּה יְמֵי דּוֹדָהּ בְּטוֹב דַּרְכָּהּ וּבְרֹב שִׂכְלָהּ וְהִתְעַנֵּג בְּבֵית אִישָּׁהּ בְּיַלְדֵי חֵן וּבִתְהִלָּה |
|
פיוט חתונה במסורת יהודי לוב, השם במרכזו את הכלה. הכלה מתוארת בו הן מצד המראה שלה – יופיה וחנה, הן מצד חכמתה הרבה ודרכה הטובה. בפיוט קצר זה מופיע, באופן מרומז למדי, שיבוץ ממזמור 'אשת חיל' שבמשלי (בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר). על כן נראה כי גם חתימתו בתהילת הכלה מהדהדת לחתימת מזמור 'אשת חיל' בפסוק תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ. |
| • לְהוֹד כַּלָּה... יְרַנֵּן פִּי בְּקוֹל זִמְרָה – אשיר לכבוד תפארתה של הכלה. • בְּמַקְהֵלִים – בציבור, לפי תהלים כו, יב ...בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ ה'. • יְפַת מַרְאֶה – כך תוארה שרה (בבראשית יב, יא), וכך תוארו גם רחל (שם כט, יז) ותמר בת אבשלום (בשמואל ב יד, כ"ז). • לְבַב בָּשָׂר מְנַת חֶבְלָהּ – נפל בחלקה לב בשר. נראה כי משמעות ביטוי זה כאן הוא לב רגיש, לפי הפסוקים מיחזקאל יא, יט ...וַהֲסִרֹתִי לֵב הָאֶבֶן מִבְּשָׂרָם וְנתַתִּי לָהֶם לֵב בָּשָׂר וכן שם, לו, כו וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר. • תְּמִימָה הִיא וְגַם בָּרָה – היא שלמה וטהורה. התואר בָּרָה מתייחס לרעיה בשיר השירים (ו, ט–י): אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ... מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה... • מַהֲלָלָהּ לְרֹב שִׂכְלָהּ – היא מהוללת בשל חכמתה הרבה, על דרך הפסוק ממשלי יב, ח לְפִי שִׂכְלוֹ יְהֻלַּל אִישׁ... • הֲלֹא יִבְטַח בְּאִשָּׁה זֹאת מְלֵאַת חֵן לְבַב בַּעְלָהּ – הרי לב בעלה יבטח באשה חיננית זו. המשפט מבוסס על הפסוק המדבר על אשת חיל: בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר (משלי לא, יא). • לְךָ אֵלִי תְּחִנָּתִי יְמֵי שַׁלְוָה תְּנָה נָא לָהּ – אני מתחנן אליך, א-לי, שתתן לה ימי שלוה. תחילת המשפט בנויה לפי המבנה התחבירי של הפיוט הידוע 'לך אלי תשוקתי'. בסופו מהדהדת תפילת משה על אחותו מרים שנצטרעה: אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ (במדבר יב, יג). • וּתְרַוֶּה יְמֵי דּוֹדָהּ בְּטוֹב דַּרְכָּהּ וּבְרֹב שִׂכְלָהּ – בעלה ירווה רוב נחת מדרכה הטובה ומשכלה הרב. • וְתִתְעַנֵּג בְּבֵית אִישָּׁהּ בְּיַלְדֵי חֵן וּבִתְהִלָּה – ואף היא תמצא עונג בחיי נישואיה בילדיה בעלי החן ובשבח שבו יהללו אותה. |
| כותר |
להוד כלה |
|---|---|
| מעגל החיים |
חתונה |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
