אשיר לך ארץ חמדה / מרוקו / זידאן / להקת צפון מערב
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
יונה עד אנה
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט-
בביצוע
- חיים לוק מסורת:
- ספרדים צפון אפריקה - מרוקו סולם:
- מקאם: חג'אז מעגל השנה:
- לכל עת מאפייני הקלטה:
- הופעה חיה
נגן שירים ברצף
כל המסורות
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
כל המסורות
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
-
1.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק
-
2.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו לא ידוע
-
3.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו מימון כהן
-
4.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו משה אלפסי
נגן שירים ברצף
|
יונה עד אנה תלכי / ר' יעקב אבן צור יוֹנָה עַד אָנָה תֵלֵכִי נָעָה גַּם נָדָה בַּגּוֹלָה מִנְעִי נָא קוֹלֵךְ מִבֶּכִי יַעֲלַת חֵן הַכְּלוּלָה עַל כָּל עֲלָמוֹת תִמְלֹכִי לְשֵׁם תִּפְאֶרֶת וּתְהִלָּה לֹא יִקָּרֵא לָךְ עֲזוּבָה לֹא תּוֹסִיפִי עוֹד דַּאֲבָה הִנֵּה שׁוֹפְטַיִךְ אָשִׁיבָה כְּקֶדֶם וּכְבַתְּחִלָּה עֲרֵבִים עָלַי דִּבְרֵי דוֹד חוֹלַת אַהֲבָתוֹ אָנִי חִשְׁקוֹ כְלַהַב וְכִידוֹד יִבְעַר בְּלִבִּי וּבְבִטְנִי הֲלֹא מֵעֵת הִרְחִיק נְדוֹד דּוֹרִי נִסַּע נִגְלָה מֶנִּי עַתָּה לִימִינוֹ אֵשֵׁבָה וּבְחֵיקוֹ לָעַד אֶשְׁכְּבָה יַעֲשֵׂנִי עוֹד חֲטִיבָה לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה קוּמִי אֲחוֹתִי רַעְיָתִי בָּאֲהָבִים נִתְעַלֵּסָה לִרְאוֹת פָּנַיִךְ חָשַׁקְתִּי נַפְשִׁי לְתַאֲבָה גָּרְסָה מִטָּתֵךְ זָהָב רִפַּדְתִּי בּוּץ וְאַרְגָּמָן מְכֻסָּה וְתוֹכָהּ רָצוּף אַהֲבָה וְאֶשְׂמַח עִמָּךְ בְּחִבָּה כְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה וְכִמְשׁוֹשׁ חָתָן עַל כַּלָּה בּוֹא יָבוֹא נָא יְדִיד נַפְשִׁי יָנוּחַ יִשְׁקוֹט בִּמְעוֹנִי עוֹד יִלָּוֶה אֵלַי אִישִׁי חוֹתָם עַל לֵב יְשִׂימֵנִי שְׂמֹאלוֹ תַחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי אֶל בֵּית מִקְדָּשׁוֹ אֶקְרְבָה וּמִזְבְּחוֹ אֲסוֹבֵבָה אָז יִתְגַּדַּל שְׁמֵיהּ רַבָּא וְיִתְקַדַּשׁ צוּר נַעֲלָה |
| פיוט זה של ר' יעקב בן צור, מושר בשירת הבקשות של יהודי מרוקו בשבת פרשת "ויגש", אולם שיר זה נתחבב מאד על הפייטנים והם נוטלים בתים מן השיר ומשוררים אותם כשיר עצמאי ובלחן שונה. זהו שיר שיחה בין עם ישראל, היונה, לבין הקב"ה, הדוד. הוא מבשר לה את סוף נדודיה והיא מבטאת את אהבתה ונאמנותה. הדוד פונה לרעיתו בכינויי חיבה - יונה, אחותי רעייתי, יעלת חן ובלשון נוכח - לשון המבטאת קרבה. אולם הרעיה עונה ומשיבה בלשון נסתר - אולי מסרבת להאמין כי דודה אכן חפץ בקרבתה ואהבתה והוא נכון לגאלה. הפיוט נשען על שיר האהבה הגדול של הדוד והרעיה, הלא הוא שיר השירים, ומשבץ בתוכו פסוקים ורמזי פסוקים מאותה שירה ומנבואות הנחמה של ירמיהו וישעיהו. |
| • יוֹנָה - כינוי לכנסת ישראל, הרעיה, לפי דימוי הרעיה בשיר השירים ב, יד יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ... וראו גם שם ה, ב; ו, ט. • עַד אָנָה -עד מתי, עד לאן. • נָעָה גַּם נָדָה בַּגּוֹלָה - דימוי היונה קשור לנדודיו של עם ישראל בגולה. • מִנְעִי נָא קוֹלֵךְ מִבֶּכִי - הפסיקי לבכות, לפי נחמתה של רחל בירמיהו לא, טו-טז כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. • יַעֲלַת חֵן - כינוי לכנסת ישראל, המדומה ליעלה, לפי משלי ה, יט אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן... • הַכְּלוּלָה - המושלמת, ופה גם הדהוד לכלה ולכלולות. • עַל כָּל עֲלָמוֹת תִמְלֹכִי - תמלכי על כל האומות האחרות. דימויין לעלמות הוא עפ"י שיר השירים ו, ח-ט: שִׁשִּׁים הֵמָּה מְּלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר. אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי... ראו במדבר רבה ט, יד; שיר השירים רבה ו, יט. • לְשֵׁם תִּפְאֶרֶת וּתְהִלָּה - לפי ירמיהו לג, ט וְהָיְתָה לִּי לְשֵׁם שָׂשׂוֹן לִתְהִלָּה וּלְתִפְאֶרֶת לְכֹל גּוֹיֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּ אֶת כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר אָנֹכִי עֹשֶׂה אֹתָם... השימוש במילים אלו בסדר זה מזכיר את הפיוט "לכה דודי" של ר' שלמה אלקבץ. • לֹא יִקָּרֵא לָךְ עֲזוּבָה - לא תהיי שוממה מבנייך והכינוי שמכנים אותך היום - 'עזובה' לא יהלום אותך עוד. לפי ישעיהו סב, ד: לֹא יֵאָמֵר לָךְ עוֹד עֲזוּבָה וּלְאַרְצֵךְ לֹא יֵאָמֵר עוֹד שְׁמָמָה... • לֹא תּוֹסִיפִי עוֹד דַּאֲבָה - לא תהיי עוד עצובה, לפי ירמיהו לא, יא וּבָאוּ וְרִנְּנוּ בִמְרוֹם צִיּוֹן וְנָהֲרוּ אֶל טוּב ה'... וְהָיְתָה נַפְשָׁם כְּגַן רָוֶה וְלֹא יוֹסִיפוּ לְדַאֲבָה עוֹד. • הִנֵּה שׁוֹפְטַיִךְ אָשִׁיבָה כְּקֶדֶם וּכְבַתְּחִלָּה - אשיב אלייך את ההנהגה ואת משפט הצדק כפי שהיה בעבר, לפי ישעיהו א, כו-כז: וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה... צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה. • עֲרֵבִים עָלַי דִּבְרֵי דוֹד - הרעיה הדוברת בבית זה מתפעלת מנועם דברי הדוד, האהוב, ששמעה עתה. • חוֹלַת אַהֲבָתוֹ אָנִי - לפי שיר השירים ב, ה: סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי. • חִשְׁקוֹ - חשקי אליו, רצוני בו. • כְלַהַב - כלהבה. • וְכִידוֹד - וכלפיד אש. • מֵעֵת הִרְחִיק נְדוֹד - מאז שהדוד רחק מרעיתו. • דּוֹרִי - חיי. • נִסַּע - נעקרו. • נִגְלָה מֶנִּי - והורחקו ממני, נגלה הן מלשון גלות והן מלשון גלילה, קיפול. • דּוֹרִי נִסַּע נִגְלָה מֶנִּי - ובלשון ימינו ניתן לומר: חיי אינם חיים, זהו פסוק המופיע בישעיהו (לח, יב): דּוֹרִי נִסַּע וְנִגְלָה מִנִּי כְּאהֶל רֹעִי. • עַתָּה לִימִינוֹ אֵשֵׁבָה - אשב בסמוך אליו בצד ימין, שהוא הצד החשוב, כמו שעולה מילקוט שמעוני שמואל ב כב, רמז קסב: "לעתיד לבוא מושיב הקב"ה למלך המשיח בימינו ואברהם לשמאלו ופני אברהם מתכרכמות ואומר בן בני יושב לימין ואני יושב לשמאל?..." • וּבְחֵיקוֹ לָעַד אֶשְׁכְּבָה - ביטוי לקרבה רבה. ראו למשל שמואל א יב, ג. • יַעֲשֵׂנִי עוֹד חֲטִיבָה - לא אהיה פזורה בגלות. על דרך שנדרש בתוספתא סוטה ז על הפסוק "את ה' האמרת היום וה' האמירך היום" - "אמר להם הקב"ה לישראל: כשם שעשיתם אותי חטיבה אחת בעולם הזה, אף אני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם הבא". • לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה - לעם מיוחד, לפי דברים ז, ו ...בְּךָ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. • קוּמִי אֲחוֹתִי רַעְיָתִי - כאן חוזרים דברי האהוב, הקב"ה, ובפיו שילוב של פסוק משיר השירים ה, ב ...קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי עם פסוק משיר השירים ב, י: עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ (וראו גם שם, יג). • בָּאֲהָבִים נִתְעַלֵּסָה - נשמח באהבים, באיחוד שבין הדוד והרעיה, לפי משלי ז, יח לְכָה נִרְוֶה דֹדִים עַד הַבֹּקֶר נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים. • נַפְשִׁי לְתַאֲבָה גָּרְסָה - נפשי כמו נשחקה מרוב השתוקקות, לפי תהלים קיט, כ גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה אֶל מִשְׁפָּטֶיךָ בְכָל עֵת. • מִטָּתֵךְ זָהָב רִפַּדְתִּי בּוּץ וְאַרְגָּמָן מְכֻסָּה - זהב וארגמן הם החומרים המובחרים והמשובחים שבהם קישט שלמה את האפריון, לפי שיר השירים ג, י ...רְפִידָתוֹ זָהָב מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה. • וְתוֹכָהּ רָצוּף אַהֲבָה - מרוצפת באהבה, לפי האמור על האפריון שעשה המלך שלמה בשיר השירים ג, י ...תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָם. • כְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה - שמחת בית השואבה נחוגה בימי חג הסוכות באיזור המקדש, ועליה נאמר במשנה סוכה ה, א: כָּל מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו. • וְכִמְשׁוֹשׁ חָתָן עַל כַּלָּה - כשמחת חתן בכלתו, לפי ישעיהו סב, ה וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ. גם שיבוץ זה מופיע בשיר "לכה דודי". • יְדִיד נַפְשִׁי - הדוד, אהוב לבי. • בִּמְעוֹנִי - בביתי. בציון או במקדש. • עוֹד יִלָּוֶה אֵלַי אִישִׁי - כנסת ישראל מייחלת להתחברותה המחודשת עם הדוד, הקב"ה, בלשון משאלתה של לאה, כשנתנה את השם לוי לבנה השלישי בבראשית כט, לד ...וַתֹּאמֶר עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי... • חוֹתָם עַל לֵב יְשִׂימֵנִי - יזכור אותי לנצח כאילו אני חקוקה על לבו כחותם, לפי דברי הרעיה בשיר השירים ח, ו: שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה... • שְׂמֹאלוֹ תַחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי - פסוק הוא מדברי הרעיה בשיר השירים ח, ג: שְׂמֹאלוֹ תַּחַת רֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי. • אֶקְרְבָה - אתקרב. • אָז יִתְגַּדַּל שְׁמֵיהּ רַבָּא וְיִתְקַדַּשׁ - אז יגדל שמו הגדול ויתקדש, לפי לשון הקדיש. • צוּר נַעֲלָה - כינוי לה' המדגיש את עצמתו ועליונותו. |
| כותר |
יונה עד אנה / חיג'אז / חיים לוק ותזמורת ירושלים החדשה |
|---|---|
| מסורת |
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו |
| לחן ממסורת |
יונה עד אנה / מרוקו / חיג'אז |
| מאפייני הקלטה |
הופעה חיה |
| סולם |
מקאם: חג'אז |
| מעגל השנה |
לכל עת |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
| דירוג ביצוע |
29 |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• יוֹנָה - כינוי לכנסת ישראל, הרעיה, לפי דימוי הרעיה בשיר השירים ב, יד יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ... וראו גם שם ה, ב; ו, ט. • עַד אָנָה -עד מתי, עד לאן. • נָעָה גַּם נָדָה בַּגּוֹלָה - דימוי היונה קשור לנדודיו של עם ישראל בגולה. • מִנְעִי נָא קוֹלֵךְ מִבֶּכִי - הפסיקי לבכות, לפי נחמתה של רחל בירמיהו לא, טו-טז כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. • יַעֲלַת חֵן - כינוי לכנסת ישראל, המדומה ליעלה, לפי משלי ה, יט אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן... • הַכְּלוּלָה - המושלמת, ופה גם הדהוד לכלה ולכלולות. • עַל כָּל עֲלָמוֹת תִמְלֹכִי - תמלכי על כל האומות האחרות. דימויין לעלמות הוא עפ"י שיר השירים ו, ח-ט: שִׁשִּׁים הֵמָּה מְּלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר. אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי... ראו במדבר רבה ט, יד; שיר השירים רבה ו, יט. • לְשֵׁם תִּפְאֶרֶת וּתְהִלָּה - לפי ירמיהו לג, ט וְהָיְתָה לִּי לְשֵׁם שָׂשׂוֹן לִתְהִלָּה וּלְתִפְאֶרֶת לְכֹל גּוֹיֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּ אֶת כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר אָנֹכִי עֹשֶׂה אֹתָם... השימוש במילים אלו בסדר זה מזכיר את הפיוט "לכה דודי" של ר' שלמה אלקבץ. • לֹא יִקָּרֵא לָךְ עֲזוּבָה - לא תהיי שוממה מבנייך והכינוי שמכנים אותך היום - 'עזובה' לא יהלום אותך עוד. לפי ישעיהו סב, ד: לֹא יֵאָמֵר לָךְ עוֹד עֲזוּבָה וּלְאַרְצֵךְ לֹא יֵאָמֵר עוֹד שְׁמָמָה... • לֹא תּוֹסִיפִי עוֹד דַּאֲבָה - לא תהיי עוד עצובה, לפי ירמיהו לא, יא וּבָאוּ וְרִנְּנוּ בִמְרוֹם צִיּוֹן וְנָהֲרוּ אֶל טוּב ה'... וְהָיְתָה נַפְשָׁם כְּגַן רָוֶה וְלֹא יוֹסִיפוּ לְדַאֲבָה עוֹד. • הִנֵּה שׁוֹפְטַיִךְ אָשִׁיבָה כְּקֶדֶם וּכְבַתְּחִלָּה - אשיב אלייך את ההנהגה ואת משפט הצדק כפי שהיה בעבר, לפי ישעיהו א, כו-כז: וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה... צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה. • עֲרֵבִים עָלַי דִּבְרֵי דוֹד - הרעיה הדוברת בבית זה מתפעלת מנועם דברי הדוד, האהוב, ששמעה עתה. • חוֹלַת אַהֲבָתוֹ אָנִי - לפי שיר השירים ב, ה: סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי. • חִשְׁקוֹ - חשקי אליו, רצוני בו. • כְלַהַב - כלהבה. • וְכִידוֹד - וכלפיד אש. • מֵעֵת הִרְחִיק נְדוֹד - מאז שהדוד רחק מרעיתו. • דּוֹרִי - חיי. • נִסַּע - נעקרו. • נִגְלָה מֶנִּי - והורחקו ממני, נגלה הן מלשון גלות והן מלשון גלילה, קיפול. • דּוֹרִי נִסַּע נִגְלָה מֶנִּי - ובלשון ימינו ניתן לומר: חיי אינם חיים, זהו פסוק המופיע בישעיהו (לח, יב): דּוֹרִי נִסַּע וְנִגְלָה מִנִּי כְּאהֶל רֹעִי. • עַתָּה לִימִינוֹ אֵשֵׁבָה - אשב בסמוך אליו בצד ימין, שהוא הצד החשוב, כמו שעולה מילקוט שמעוני שמואל ב כב, רמז קסב: "לעתיד לבוא מושיב הקב"ה למלך המשיח בימינו ואברהם לשמאלו ופני אברהם מתכרכמות ואומר בן בני יושב לימין ואני יושב לשמאל?..." • וּבְחֵיקוֹ לָעַד אֶשְׁכְּבָה - ביטוי לקרבה רבה. ראו למשל שמואל א יב, ג. • יַעֲשֵׂנִי עוֹד חֲטִיבָה - לא אהיה פזורה בגלות. על דרך שנדרש בתוספתא סוטה ז על הפסוק "את ה' האמרת היום וה' האמירך היום" - "אמר להם הקב"ה לישראל: כשם שעשיתם אותי חטיבה אחת בעולם הזה, אף אני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם הבא". • לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה - לעם מיוחד, לפי דברים ז, ו ...בְּךָ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. • קוּמִי אֲחוֹתִי רַעְיָתִי - כאן חוזרים דברי האהוב, הקב"ה, ובפיו שילוב של פסוק משיר השירים ה, ב ...קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי עם פסוק משיר השירים ב, י: עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ (וראו גם שם, יג). • בָּאֲהָבִים נִתְעַלֵּסָה - נשמח באהבים, באיחוד שבין הדוד והרעיה, לפי משלי ז, יח לְכָה נִרְוֶה דֹדִים עַד הַבֹּקֶר נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים. • נַפְשִׁי לְתַאֲבָה גָּרְסָה - נפשי כמו נשחקה מרוב השתוקקות, לפי תהלים קיט, כ גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה אֶל מִשְׁפָּטֶיךָ בְכָל עֵת. • מִטָּתֵךְ זָהָב רִפַּדְתִּי בּוּץ וְאַרְגָּמָן מְכֻסָּה - זהב וארגמן הם החומרים המובחרים והמשובחים שבהם קישט שלמה את האפריון, לפי שיר השירים ג, י ...רְפִידָתוֹ זָהָב מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה. • וְתוֹכָהּ רָצוּף אַהֲבָה - מרוצפת באהבה, לפי האמור על האפריון שעשה המלך שלמה בשיר השירים ג, י ...תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָם. • כְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה - שמחת בית השואבה נחוגה בימי חג הסוכות באיזור המקדש, ועליה נאמר במשנה סוכה ה, א: כָּל מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו. • וְכִמְשׁוֹשׁ חָתָן עַל כַּלָּה - כשמחת חתן בכלתו, לפי ישעיהו סב, ה וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ. גם שיבוץ זה מופיע בשיר "לכה דודי". • יְדִיד נַפְשִׁי - הדוד, אהוב לבי. • בִּמְעוֹנִי - בביתי. בציון או במקדש. • עוֹד יִלָּוֶה אֵלַי אִישִׁי - כנסת ישראל מייחלת להתחברותה המחודשת עם הדוד, הקב"ה, בלשון משאלתה של לאה, כשנתנה את השם לוי לבנה השלישי בבראשית כט, לד ...וַתֹּאמֶר עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי... • חוֹתָם עַל לֵב יְשִׂימֵנִי - יזכור אותי לנצח כאילו אני חקוקה על לבו כחותם, לפי דברי הרעיה בשיר השירים ח, ו: שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה... • שְׂמֹאלוֹ תַחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי - פסוק הוא מדברי הרעיה בשיר השירים ח, ג: שְׂמֹאלוֹ תַּחַת רֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי. • אֶקְרְבָה - אתקרב. • אָז יִתְגַּדַּל שְׁמֵיהּ רַבָּא וְיִתְקַדַּשׁ - אז יגדל שמו הגדול ויתקדש, לפי לשון הקדיש. • צוּר נַעֲלָה - כינוי לה' המדגיש את עצמתו ועליונותו.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
