כל נדרי / אפגניסטן / יעקב בצלאל
מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
שער אשר נסגר
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אלג'יריה - אורן
הודו - קוצ'ין
מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן
ספרדים מסורות המזרח - בבל
ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
ספרדים צפון אפריקה - תוניס
עכשווי - ישראל
תימן - כלל תימן
תימן - מערב תימן (שג'דרה)
כל המסורות
אלג'יריה - אורן
הודו - קוצ'ין
מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן
ספרדים מסורות המזרח - בבל
ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
ספרדים צפון אפריקה - תוניס
עכשווי - ישראל
תימן - כלל תימן
תימן - מערב תימן (שג'דרה)
-
1.
אלג'יריה - אורן שמואל כהן
-
2.
הודו - קוצ'ין אברהם חי, יוסף חי ואקיל
-
3.
הודו - קוצ'ין הרב אברהם חי אברהם
-
4.
הודו - קוצ'ין הרב אברהם חי אברהם
-
5.
מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן אברהם מור
-
6.
ספרדים מסורות המזרח - בבל שלמה מועלם
-
7.
ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה דניאל אשכנזי
-
8.
ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה נטע אלקיים
-
9.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו אנסמבל עלמא
-
10.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו מימון כהן
-
11.
ספרדים צפון אפריקה - תוניס דוד ריאחי
-
12.
עכשווי - ישראל חיים פרחי
-
13.
עכשווי - ישראל מיתרי דוד
-
14.
תימן - כלל תימן שלום צדוק
-
15.
תימן - מערב תימן (שג'דרה) בנימין נחום, ראומה נחום (עבאס)
נגן שירים ברצף
|
שער אשר נסגר / ר' שלמה אבן גבירול שַׁעַר אֲשֶׁר נִסְגַּר קוּמָה פְּתָחֵהוּ וּצְבִי אֲשֶׁר בָּרַח אֵלַי שְׁלָחֵהוּ לְיוֹם בּוֹאֲךָ עָדַי לָלִין בְּבֵין שָׁדַי שָׁם רֵיחֲךָ הַטּוֹב עָלַי תְּנִיחֵהוּ מַה זֶּה דְמוּת דּוֹדֵךְ כַּלָּה יְפֵה-פִיָה כִּי תֹאמְרִי אֵלַי שִׁלְחָה וְקָחֵהוּ הַהוּא יְפֵה עַיִן אָדֹם וְטוֹב רֹאִי רֵעִי וְדוֹדִי זֶה קוּמָה מְשָׁחֵהוּ |
|
פיוט מסוג "רשות" של ר' שלמה אבן גבירול, מגדול משוררי ספרד במאה ה־11. יהודי מרוקו נוהגים לשיר את הפיוט בשירת הבקשות של שבתות וירא, חיי שרה, ושבת ויצא, כל שבת בלחן אחר. אצל יהודי בבל מופיע הפיוט כשיר לליל הושענא רבא. בשני הבתים הראשונים מבקשת האהובה, עם ישראל, שהאהוב, הקב"ה, שהסתיר את פניו ממנה, ישוב להאיר את פניו אליה. היא מתרפקת בזכרונה וממנו שואבת תקווה שהא-ל ישוב אל מקדשו בתוכה. בבית השלישי פונה הדמות הבלתי מזוהה שאליה פנתה האהובה בבית הראשון, אל הכלה היפהפיה, כנסת ישראל, בשאלה לתיאור הדוד, שנענית על ידי האהובה בבית המסיים. אופי השיחה הקצרה מזכיר את הדיאלוגים שבשיר השירים הן מצד תוכנה הן מצד צורתה והשיבוצים המופיעים בה. זאב ברויאר מעיר כי כאן, כמו בפיוטים אחרים של רשב"ג, מעוררת הרעיה האלגורית, כנסת ישראל, את תשוקת הדוד, הקדוש ברוך הוא, באותו אופן שניתן למצוא בשירת החשק בת התקופה. לקראת סוף הפיוט מעורבים בתיאור הדוד, הא-ל, גם אפיונים של מלך המשיח ודָוִד. הלשון הפרטית המאפיינת פיוט זה נועזת וחדשה, לעומת מה שהיה מקובל בשירת הקודש עד רשב"ג (לפי ז' ברויאר, שירת הקודש של ר' שלמה אבן גבירול, עמ' 328). |
|
• שַׁעַר אֲשֶׁר נִסְגַּר - שער הגאולה, או שער הקשר בין כנסת ישראל לבין הדוד, החסום בגלות. |
| כותר |
שער אשר נסגר / אפגניסטן / אברהם מור |
|---|---|
| מסורת |
מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן |
| לחן ממסורת |
שער אשר נסגר / אפגניסטן |
| מאפייני הקלטה |
מסחרי |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
לכל עת |
| מועד התפילה |
אחר |
| מעגל החיים |
חתונה |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• שַׁעַר אֲשֶׁר נִסְגַּר - שער הגאולה, או שער הקשר בין כנסת ישראל לבין הדוד, החסום בגלות.
• קוּמָה פְּתָחֵהוּ - בניגוד לתמונה בשיר השירים (ה, ב-ו) ששם מבקש הדוד מרעיתו לפתוח לו, כאן מבקשת הרעיה מהדוד שיפתח את השער.
• וּצְבִי אֲשֶׁר בָּרַח אֵלַי שְׁלָחֵהוּ - הצבי הוא דימוי לאל, האהוב, לפי הפסוק האחרון בשיר השירים: בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים. כאן מבקשת הרעיה שהאהוב שברח ישוב אל אהובתו - כנסת ישראל.
• לְיוֹם בּוֹאֲךָ עָדַי - ביום שתבוא אלי, אל כנסת ישראל.
• לָלִין בְּבֵין שָׁדַי - בבית המקדש, לפי דרשת שיר השירים זוטא א "'בין שדי ילין' - זו השכינה שהיתה נתונה בין שני הכרובים". וראו גם בבלי יומא נד, ע"א.
• שָׁם רֵיחֲךָ הַטּוֹב עָלַי תְנִיחֵהוּ - כראשית הפסוק הנדרש משיר השירים א, יג צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין.
• מִי זֶּה דְמוּת דוֹדֵךְ - הדוד כביכול אינו מבין את בקשתה של הרעיה ושואל אותה מי הוא אותו דוד אותו היא מבקשת ומחפשת. השאלה מהדהדת לשיר השירים ה, ט מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד הַיָּפָה בַּנָּשִׁים מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד...
• כִּי תֹאמְרִי אֵלַי שִׁלְחָה וְקָחֵהוּ - שאת אומרת לי להביאו אלייך.
• הַהוּא יְפֵה עַיִן אָדֹם וְטוֹב רֹאִי - הרעיה משיבה בתיאורו של האהוב, כתיאורו של דוד המלך (שמואל א טז, יב): וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי. תיאור זה מתייחס גם לאהוב בשיר השירים ה, י דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה.
• רֵעִי וְדוֹדִי זֶה - זה אהובי, לפי שיר השירים ה ...זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי בְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם.
• קוּמָה מְשָׁחֵהוּ - לפי הפסוק בשמואל א טז יב וַיֹּאמֶר ה' קוּם מְשָׁחֵהוּ.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
