אשריכם ישראל
עכשווי - ישראל
להאזנה
אֲוִיר הָרִים צָלוּל כַּיַּיִן וְרֵיחַ אֳרָנִים נִשָּׂא בְּרוּחַ הָעַרְבַּיִם עִם קוֹל פַּעֲמוֹנִים, וּבְתַרְדֵּמַת אִילָן וָאֶבֶן שְׁבוּיָה בַּחֲלוֹמָהּ הָעִיר אֲשֶׁר בָּדָד יוֹשֶׁבֶת וּבְלִבָּהּ חוֹמָה. יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב וְשֶׁל נְחֹשֶׁת וְשֶׁל אוֹר, הֲלֹא לְכָל שִׁירַיִךְ אֲנִי כִּנּוֹר. אֵיכָה יָבְשׁוּ בּוֹרוֹת הַמַּיִם, כִּכַּר הַשּׁוּק רֵיקָה, וְאֵין פּוֹקֵד אֶת הַר הַבַּיִת בָּעִיר הָעַתִּיקָה, וּבַמְּעָרוֹת אֲשֶׁר בַּסֶּלַע מְיַלְּלוֹת רוּחוֹת, וְאֵין יוֹרֵד אֶל יַם הַמֶּלַח בְּדֶרֶךְ יְרִיחוֹ. יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב... אַךְ בְּבוֹאִי הַיּוֹם לָשִׁיר לָךְ וְלָךְ לִקְשֹׁר כְּתָרִים קָטֹנְתִּי מִצְּעִיר בָּנַיִךְ וּמֵאַחֲרוֹן הַמְּשׁוֹרְרִים, כִּי שְׁמֵךְ צוֹרֵב אֶת הַשְּׂפָתַיִם כִּנְשִׁיקַת שָׂרָף אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם אֲשֶׁר כֻּלָּהּ זָהָב. יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב... חָזַרְנוּ אֶל בּוֹרוֹת הַמַּיִם לַשּׁוּק וְלַכִּכָּר, שׁוֹפָר קוֹרֵא בְּהַר הַבַּיִת בָּעִיר הָעַתִּיקָה, וּבַמְּעָרוֹת אֲשֶׁר בַּסֶּלַע אַלְפֵי שְׁמָשׁוֹת זוֹרְחוֹת, נָשׁוּב נֵרֵד אֶל יָם הַמֶּלַח בְּדֶרֶךְ יְרִיחוֹ. יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב... |
ירושלים של זהב, שירה המפורסם של נעמי שמר, הפך להיות כמעט מיד עם צאתו לחלק מן הקאנון הישראלי, והוא נחשב לאחד השירים האהובים והמזוהים ביותר עם ירושלים. |
כותר |
ירושלים של זהב / ישראל / אברהם פררה |
---|---|
מסורת |
עכשווי - ישראל |
לחן ממסורת |
ירושלים של זהב / ישראל |
מאפייני הקלטה |
מסחרי |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
יום ירושלים |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
דירוג ביצוע |
63 |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
ירושלים של זהב, שירה המפורסם של נעמי שמר, הפך להיות כמעט מיד עם צאתו לחלק מן הקאנון הישראלי, והוא נחשב לאחד השירים האהובים והמזוהים ביותר עם ירושלים.
שמו של השיר לקוח מהאגדה התלמודית אודות ר' עקיבא ורחל אשתו. מסופר שם על ר' עקיבא המדבר אל לבה של אשתו, בת עשירים, ומבטיח לה שלו היה מתאפשר לו, היה נותן לה "ירושלים של זהב" - מעין תכשיט של זהב שירושלים מצוירת בו.
מקורות השראה נוספים לשיר הם פיוטו הידוע של ר' יהודה הלוי "ציון הלא תשאלי" (שם מופיע לראשונה הצירוף "אני כינור לשירייך") והשבועה המפורסמת "אם אשכחך ירושלים" (תהלים קלז, ה).
השיר נולד כאשר טדי קולק, ראש עיריית ירושלים, ביקש להזמין שיר מיוחד על ירושלים לכבוד פסטיבל הזמר לשנת תשכ"ז שנערך במוצאי יום העצמאות 1967 בירושלים. גיל אלדמע, מעורכי הפסטיבל, פנה לשמר, שהייתה המומה מגודל המעמד ואמרה לאלדמע שהיא לא מסוגלת לכתוב תחת לחץ.
שלושה שבועות לאחר הופעת הבכורה של השיר בפסטיבל, פרצה מלחמת ששת הימים. בעקבות כך הוסיפה שמר לשיר בית חדש בו הנגידה את המצב לפני ואחרי המלחמה. לעומת "איכה יבשו בורות המים" ו"ואין פוקד את הר הבית" הכריז הבית החדש "חזרנו אל בורות המים" ו"שופר קורא בהר הבית". בחודשים שאחרי המלחמה ובשנים שבין המלחמות קנה לו השיר שם והפך למעין המנון-משנה, שהיו אף שקראו להפכו להמנון הלאומי החדש. מאז "ירושלים של זהב" הפכה שמר בעיני רבים - אף כי לא בעיני עצמה - ל"פזמונאית לאומית" האמונה על שיקוף הלכי הרוח בישראל וניסוחם בפזמוניה.
בשנים האחרונות זוכה השיר לגרסאות חדשות המפגישות את המילים עם לחנים מהמסורות המוסיקליות של יהודי צפון אפריקה.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?