בר יוחאי - אלג'יריה
ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
לצור גואלנו
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- פיוט
-
בביצוע
- דניאל אשכנזי מסורת:
- ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה מעגל השנה:
- פסח מאפייני הקלטה:
- הקלטת שדה
נגן שירים ברצף
כל המסורות
ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
עכשווי - ישראל
כל המסורות
ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
עכשווי - ישראל
-
1.
ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה דניאל אשכנזי
-
2.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו מאיר
-
3.
עכשווי - ישראל חיים פרחי
נגן שירים ברצף
|
לצור גואלנו / ר' דוד חסין לְצוּר גּוֹאֲלֵנוּ אָשִׁיר בִּמְצִלְתַּיִם עֲבָדִים הָיִינוּ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֵל חַי שׁוֹכֵן סְנֶה שָׁמַע צַעֲקַת עָם מְדֻכֶּה וּמְעֻנֶה וְרָאָה וְהִנֵּה לָקוּ בְּכִפְלָיִם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם נוֹרָא פֶּלֶא עוֹשֶׂה בִּגְבוּרָתוֹ הִכָּה פַרְעֹה מֶלֶךְ קָשֶׁה עַל יַד הָאִישׁ מֹשֶׁה וְאָחִיו בִּשְׁנַיִם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם יָחִיד עוֹטֶה אוֹרָה דְּצַ"ך עֲדַ"שׁ בְּאַחַ"ב מַכּוֹת עֲשָׂרָה חֲרוֹן אַף וְעֶבְרָה הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם דָּם הָפַךְ מֵימֵיהֶם בְּכָל יְאוֹרֵיהֶם וּבְכָל אֲגַמֵּיהֶם כִּי לֹא יָכְלוּ לָהֶם כִּי לֹא מָצְאוּ מָיִם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְעוֹד יָדוֹ נָטָה וּצְפַרְדֵעַ אַחַת לְבַדָּהּ עָלָתָה וּבְעֵת שֶׁהֻכָּתָה יָצְאוּ מַחֲנָיִם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם דָּבְקוּ כִנִּים בָּהֶם אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא אָמְרוּ חַרְטֻמֵּיהֶם כִּי לֹא יָכְלוּ לָהֶם מִבַּעֲלֵי חַיִּים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בָּאוּ לָהֶם חַיּוֹת עָרֹב כָּבֵד מְאֹד מִמִּדְבָּר וְצִיּוֹת דֻּבִּים וַאֲרָיוֹת טוֹרְפִים בַּשִּׁנָּיִם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם נָגְפוּ אַף וְחֵמָה וְקֶצֶף וּמַשְׁחִית מִקְנֵה הַבְּהֵמָה וְשָׂם שׁוֹכֵן רוּמָה נַפְשֵׁנוּ בַחַיִּים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אֲנָשִׁים וְנָשִׁים שְׁחִין אֲבַעְבּוּעוֹת גֵּרְרוּ בַחֲרָשִׂים מִבַּחוּץ יְבֵשִׁים תּוֹכָם מָלֵא מָיִּם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הָאֵל גְּדוֹל דֵּעָה הִמְטִיר בָּרָד כָּבֵד בִּמְהוּמָה וּזְוָעָה אִבֵּד כָּל נְטִיעָה כֵּן יֹאבְדוּ כָל גּוֹיִם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם רוּחַ קָדִים קָשָׁה בִּהְיוֹת אוֹר הַבֹּקֶר אַרְבֶּה גָּדוֹל נָשָׂא כָּמוֹהוּ לֹא נִמְצָא תַּחַת הַשָּׁמָיִם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם נֶחְשְׁכוּ מְאוֹרוֹת אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִגְלוּ כָּל נִסְתָּרוֹת הִכָּה כָל בְּכוֹרוֹת אֵל אֶרֶךְ אַפָּיִם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם חוּשָׁה גוֹאֲלִי חָי זְרֵה פֶרֶשׁ בִּפְנֵי אוֹיְבַי וּמְדִיחָי קַבֵּץ נִשְׁמַת כָּל חַי תּוֹךְ יְרוּשָׁלָם |
| פיוט של ר' דוד חסין שחובר כ"רשות" לתפילת "נשמת כל חי" לחג הפסח. הפיוט מושר בפי יהודי מרוקו ואלג'יר בחג הפסח. כל בית פותח במלים "בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" ומתאר את עשרת המכות על פי המתואר בספר שמות ובמדרשים השונים. |
| • צוּר גּוֹאֲלֵנוּ - הקב"ה. הכינוי צור מופיע רבות במקרא כביטוי לכוחו ולחוזקו של ה'. • בִּמְצִלְתַּיִם - כלי נגינה בו השתמשו הלויים, מוזכר במקרא פעמים רבות. במשנה מופיע גם כ"צלצל". • עֲבָדִים הָיִינוּ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם - לשון הפסוק בדברים ו, כא: וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיֹּצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה. • אֵל חַי - כינוי לקב"ה, החי לעולם, הנותן חיים (הביטוי מופיע בהושע ב, ד; תהלים מב, ג; שם פד, ג). • שׁוֹכֵן סְנֶה - הקב"ה, שנתגלה למשה בסנה. הלשון עפ"י ברכת משה לשבט יוסף (דברים לג, טז): וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו. • שָׁמַע צַעֲקַת עָם מְדֻכֶּה וּמְעֻנֶה - שמע את שוועת עם ישראל שהתענה תחת מצרים. • וְרָאָה וְהִנֵּה לָקוּ בְּכִפְלָיִם - ראה שעם ישראל סובלים יתר על המידה, יותר מכפי שנגזר עליהם. מעניין שהביטוי "לקו" מופיע במדרש ובהגדה בהקשר למצרים דווקא, ולדרשות על מספר המכות בהן לקו. • נוֹרָא פֶּלֶא עוֹשֶׂה - כינויים לקב"ה, המטיל אימה בנוראותו ובפלאים שהוא עושה. הלשון עפ"י שירת הים ביציאת מצרים (שמות טו, יא): מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. • עַל יַד הָאִישׁ מֹשֶׁה וְאָחִיו בִּשְׁנַיִם - הגאולה היתה באמצעות שני שליחים - משה ואהרן אחיו. • יָחִיד - הקב"ה, שהוא יחיד בעולמו. • עוֹטֶה אוֹרָה - תיאור ציורי את הקב"ה כאילו הוא עטוף ומכוסה באור, כפי התיאור בתהלים קד, ב: עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה. • דְּצַ"ך עֲדַ"שׁ בְּאַחַ"ב - אלו ראשי התיבות של עשר המכות שר' יהודה נתן סימן לזכירתן בהגדה של פסח. החלוקה הזו לשלוש קטגוריות עמוסה משמעויות והפרשנים השונים מתייחסים לכך. • חֲרוֹן אַף וְעֶבְרָה הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם - על פי המדרשים המובאים בהגדה, המצרים הוכו במספר רב של מכות, נוסף לעשר המכות. חכמים שונים מוכיחים ודורשים זאת מהפסוק במזמור תהלים המתאר את מכות מצרים וגאולת ישראל, שם נאמר (עח, מט): יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים. כל מלה בפסוק רומזת למכות נוספות, ראו בהגדה של פסח. • דָּם הָפַךְ מֵימֵיהֶם - מכת הדם. הלשון עפ"י התיאור בתהלים קה, כט: הָפַךְ אֶת מֵימֵיהֶם לְדָם וַיָּמֶת אֶת דְּגָתָם. • בְּכָל יְאוֹרֵיהֶם וּבְכָל אֲגַמֵּיהֶם - כפי שמתואר בשמות ז, יט: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם עַל-נַהֲרֹתָם עַל-יְאֹרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם וְיִהְיוּ דָם וְהָיָה דָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים. • וְעוֹד יָדוֹ נָטָה וּצְפַרְדֵעַ אַחַת לְבַדָּהּ עָלָתָה - כפי שמתואר בשמות ח, ב: וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ עַל מֵימֵי מִצְרָיִם וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ וַתְּכַס אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם. חכמים דרשו את השימוש בלשון יחיד - צפרדע - כפי שמובא בגמרא (סנהדרין סז, ע"ב): "אמר רבי אלעזר: צפרדע אחת היתה, השריצה ומלאה כל ארץ מצרים. כתנאי, רבי עקיבא אומר: צפרדע אחת היתה, ומלאה כל ארץ מצרים. אמר לו רבי אלעזר בן עזריה: עקיבא, מה לך אצל הגדה? כלה מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות, צפרדע אחת היתה, שרקה להם והם באו". • וּבְעֵת שֶׁהֻכָּתָה יָצְאוּ מַחֲנָיִים - עפ"י המדרש שהבאנו לעיל, מצייר המשורר ציור המתאר כי כאשר היכו את אותה צפרדע אחת, יצאו ממנה מחנות של צפרדעים. • אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא אָמְרוּ חַרְטֻמֵּיהֶם כִּי לֹא יָכְלוּ לָהֶם - על מכת הכינים הודו חרטומי מצרים שזו אצבע אלהים ואין ביכולתם להסירה בקסמיהם, כפי שמתואר בשמות ח, יד-טו: וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים וְלֹא יָכֹלוּ וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה: וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא. • מִבַּעֲלֵי חַיִּים - לא יכלו לסבול את אותם בעלי חיים, הכינים. • בָּאוּ לָהֶם חַיּוֹת, עָרֹב כָּבֵד מְאֹד - מכת הערוב, כפי שמתואר בשמות ח, כ: וַיַּעַשׂ ה' כֵּן וַיָּבֹא עָרֹב כָּבֵד בֵּיתָה פַרְעֹה וּבֵית עֲבָדָיו וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם תִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ מִפְּנֵי הֶעָרֹב. ורש"י מפרש שם: "את הערוב - כל מיני חיות רעות ונחשים ועקרבים בערבוביא והיו משחיתים בהם". • וְצִיּוֹת - מדבר • דֻּבִּים וַאֲרָיוֹת טוֹרְפִים בַּשִּׁנָּיִם - חיות טרף, על פי המדרש (שמות רבה, פרשה יא, ג) המתאר כך את מכת הערוב: "למה הביא עליהם ערוב, לפי שהיו אומרים לישראל צאו והביאו לנו דובים ואריות ונמרים כדי להיות מצירים בהם לפיכך הביא עליהם חיות מעורבבות". • נָגְפוּ אַף וְחֵמָה וְקֶצֶף וּמַשְׁחִית מִקְנֵה הַבְּהֵמָה - מכת הדבר, שפגעה במקנה, כפי שמתואר בשמות ט, ג: הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד. • שׁוֹכֵן רוּמָה - הקב"ה. • וְשָׂם... נַפְשֵׁנוּ בַחַיִּים - לא פגע בבני ישראל ובמקנם. כך מתואר למשל לגבי מכת הדבר (שמות ט, ד): וְהִפְלָה ה'בֵּין מִקְנֵה יִשְׂרָאֵל וּבֵין מִקְנֵה מִצְרָיִם וְלֹא יָמוּת מִכָּל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דָּבָר. הביטוי לקוח מתהלים סו, ט: הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ. • שְׁחִין אֲבַעְבּוּעוֹת - מכת שחין. • גֵּרְרוּ בַחֲרָשִׂים - כפי שמסופר על איוב, שלקה בשחין (איוב ב, ז-ח): וַיַּךְ אֶת אִיּוֹב בִּשְׁחִין רָע מִכַּף רַגְלוֹ וְעַ) קָדְקֳדוֹ: וַיִּקַּח לוֹ חֶרֶשׂ לְהִתְגָּרֵד בּוֹ וְהוּא יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הָאֵפֶר. • מִבַּחוּץ יְבֵשִׁים תּוֹכָם מָלֵא מָיִּם - על פי הפרשנים שחין מצרים היה לח מבחוץ ויבש מבפנים, ויש סוג של שחין הקרוי חרס שהוא יבש מבחוץ ומבפנים (ראו בבלי בכורות מא, ע"א; רש"י לויקרא כא, כ ולדברים כח, כז). כאן מוסיף המשורר סוג נוסף. • הָאֵל גְּדוֹל דֵּעָה - הקב"ה. כינוי זה לקוח מתפילת שחרית, בברכת יוצר המאורות: אל ברוך גדול דעה, הכין ופעל זהרי חמה... • הִמְטִיר בָּרָד כָּבֵד בִּמְהוּמָה וּזְוָעָה - כפי שמתוארת מכת הברד בשמות ט, כג-כד: וַה' נָתַן קֹלֹת וּבָרָד וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה וַיַּמְטֵר ה' בָּרָד עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם: וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָז הָיְתָה לְגוֹי. • אִבֵּד כָּל נְטִיעָה - הברד השמיד את כל הצומח, כפי שמתואר בשמות ט, כה: וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם אֵת כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וְאֵת כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד וְאֶת כָּל עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר. • כֵּן יֹאבְדוּ כָל גּוֹיִם - על פי הלשון בחתימת שירת דבורה לאחר הנצחון על סיסרא (שופטים ה, לא): כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ ה' וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ. • רוּחַ קָדִים.. אוֹר הַבֹּקֶר אַרְבֶּה גָּדוֹל נָשָׂא כָּמוֹהוּ לֹא נִמְצָא - כפי שמתוארת מכת הארבה בשמות י, יג-יד: וַה' נִהַג רוּחַ קָדִים בָּאָרֶץ כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלָּיְלָה הַבֹּקֶר הָיָה וְרוּחַ הַקָּדִים נָשָׂא אֶת הָאַרְבֶּה: וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיָּנַח בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם כָּבֵד מְאֹד לְפָנָיו לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן. • נֶחְשְׁכוּ מְאוֹרוֹת - מכת החושך, כתואר בשמות י, כב-כג: וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים: לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים... • אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִגְלוּ כָל נִסְתָּרוֹת - אצל בני ישראל הכל היה גלוי ומואר, כמתואר שם: וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם... • הִכָּה כָל בְּכוֹרוֹת - מכת בכורות. • אֵל אֶרֶךְ אַפָּיִם - אחת מי"ג מידות של הקב"ה. • חוּשָׁה - מהר. • גוֹאֲלִי חָי - כינויים לקב"ה. • זְרֵה פֶרֶשׁ - פזר לכלוך, צואה, עפ"י דברי מלאכי (ב, ג): וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם. • קַבֵּץ נִשְׁמַת כָּל חַי - חתימת הפיוט מובילה אל יעודו, "רשות" ל"נשמת כל חי". |
| כותר |
לצור גואלנו / אלג'יריה / דניאל אשכנזי |
|---|---|
| מסורת |
ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה |
| לחן ממסורת |
לצור גואלנו / אלג'יריה |
| מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
פסח |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
| דירוג ביצוע |
5 |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• צוּר גּוֹאֲלֵנוּ - הקב"ה. הכינוי צור מופיע רבות במקרא כביטוי לכוחו ולחוזקו של ה'. • בִּמְצִלְתַּיִם - כלי נגינה בו השתמשו הלויים, מוזכר במקרא פעמים רבות. במשנה מופיע גם כ"צלצל". • עֲבָדִים הָיִינוּ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם - לשון הפסוק בדברים ו, כא: וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיֹּצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה. • אֵל חַי - כינוי לקב"ה, החי לעולם, הנותן חיים (הביטוי מופיע בהושע ב, ד; תהלים מב, ג; שם פד, ג). • שׁוֹכֵן סְנֶה - הקב"ה, שנתגלה למשה בסנה. הלשון עפ"י ברכת משה לשבט יוסף (דברים לג, טז): וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו. • שָׁמַע צַעֲקַת עָם מְדֻכֶּה וּמְעֻנֶה - שמע את שוועת עם ישראל שהתענה תחת מצרים. • וְרָאָה וְהִנֵּה לָקוּ בְּכִפְלָיִם - ראה שעם ישראל סובלים יתר על המידה, יותר מכפי שנגזר עליהם. מעניין שהביטוי "לקו" מופיע במדרש ובהגדה בהקשר למצרים דווקא, ולדרשות על מספר המכות בהן לקו. • נוֹרָא פֶּלֶא עוֹשֶׂה - כינויים לקב"ה, המטיל אימה בנוראותו ובפלאים שהוא עושה. הלשון עפ"י שירת הים ביציאת מצרים (שמות טו, יא): מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. • עַל יַד הָאִישׁ מֹשֶׁה וְאָחִיו בִּשְׁנַיִם - הגאולה היתה באמצעות שני שליחים - משה ואהרן אחיו. • יָחִיד - הקב"ה, שהוא יחיד בעולמו. • עוֹטֶה אוֹרָה - תיאור ציורי את הקב"ה כאילו הוא עטוף ומכוסה באור, כפי התיאור בתהלים קד, ב: עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה. • דְּצַ"ך עֲדַ"שׁ בְּאַחַ"ב - אלו ראשי התיבות של עשר המכות שר' יהודה נתן סימן לזכירתן בהגדה של פסח. החלוקה הזו לשלוש קטגוריות עמוסה משמעויות והפרשנים השונים מתייחסים לכך. • חֲרוֹן אַף וְעֶבְרָה הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם - על פי המדרשים המובאים בהגדה, המצרים הוכו במספר רב של מכות, נוסף לעשר המכות. חכמים שונים מוכיחים ודורשים זאת מהפסוק במזמור תהלים המתאר את מכות מצרים וגאולת ישראל, שם נאמר (עח, מט): יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים. כל מלה בפסוק רומזת למכות נוספות, ראו בהגדה של פסח. • דָּם הָפַךְ מֵימֵיהֶם - מכת הדם. הלשון עפ"י התיאור בתהלים קה, כט: הָפַךְ אֶת מֵימֵיהֶם לְדָם וַיָּמֶת אֶת דְּגָתָם. • בְּכָל יְאוֹרֵיהֶם וּבְכָל אֲגַמֵּיהֶם - כפי שמתואר בשמות ז, יט: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם עַל-נַהֲרֹתָם עַל-יְאֹרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם וְיִהְיוּ דָם וְהָיָה דָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים. • וְעוֹד יָדוֹ נָטָה וּצְפַרְדֵעַ אַחַת לְבַדָּהּ עָלָתָה - כפי שמתואר בשמות ח, ב: וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ עַל מֵימֵי מִצְרָיִם וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ וַתְּכַס אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם. חכמים דרשו את השימוש בלשון יחיד - צפרדע - כפי שמובא בגמרא (סנהדרין סז, ע"ב): "אמר רבי אלעזר: צפרדע אחת היתה, השריצה ומלאה כל ארץ מצרים. כתנאי, רבי עקיבא אומר: צפרדע אחת היתה, ומלאה כל ארץ מצרים. אמר לו רבי אלעזר בן עזריה: עקיבא, מה לך אצל הגדה? כלה מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות, צפרדע אחת היתה, שרקה להם והם באו". • וּבְעֵת שֶׁהֻכָּתָה יָצְאוּ מַחֲנָיִים - עפ"י המדרש שהבאנו לעיל, מצייר המשורר ציור המתאר כי כאשר היכו את אותה צפרדע אחת, יצאו ממנה מחנות של צפרדעים. • אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא אָמְרוּ חַרְטֻמֵּיהֶם כִּי לֹא יָכְלוּ לָהֶם - על מכת הכינים הודו חרטומי מצרים שזו אצבע אלהים ואין ביכולתם להסירה בקסמיהם, כפי שמתואר בשמות ח, יד-טו: וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים וְלֹא יָכֹלוּ וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה: וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא. • מִבַּעֲלֵי חַיִּים - לא יכלו לסבול את אותם בעלי חיים, הכינים. • בָּאוּ לָהֶם חַיּוֹת, עָרֹב כָּבֵד מְאֹד - מכת הערוב, כפי שמתואר בשמות ח, כ: וַיַּעַשׂ ה' כֵּן וַיָּבֹא עָרֹב כָּבֵד בֵּיתָה פַרְעֹה וּבֵית עֲבָדָיו וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם תִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ מִפְּנֵי הֶעָרֹב. ורש"י מפרש שם: "את הערוב - כל מיני חיות רעות ונחשים ועקרבים בערבוביא והיו משחיתים בהם". • וְצִיּוֹת - מדבר • דֻּבִּים וַאֲרָיוֹת טוֹרְפִים בַּשִּׁנָּיִם - חיות טרף, על פי המדרש (שמות רבה, פרשה יא, ג) המתאר כך את מכת הערוב: "למה הביא עליהם ערוב, לפי שהיו אומרים לישראל צאו והביאו לנו דובים ואריות ונמרים כדי להיות מצירים בהם לפיכך הביא עליהם חיות מעורבבות". • נָגְפוּ אַף וְחֵמָה וְקֶצֶף וּמַשְׁחִית מִקְנֵה הַבְּהֵמָה - מכת הדבר, שפגעה במקנה, כפי שמתואר בשמות ט, ג: הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד. • שׁוֹכֵן רוּמָה - הקב"ה. • וְשָׂם... נַפְשֵׁנוּ בַחַיִּים - לא פגע בבני ישראל ובמקנם. כך מתואר למשל לגבי מכת הדבר (שמות ט, ד): וְהִפְלָה ה'בֵּין מִקְנֵה יִשְׂרָאֵל וּבֵין מִקְנֵה מִצְרָיִם וְלֹא יָמוּת מִכָּל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דָּבָר. הביטוי לקוח מתהלים סו, ט: הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ. • שְׁחִין אֲבַעְבּוּעוֹת - מכת שחין. • גֵּרְרוּ בַחֲרָשִׂים - כפי שמסופר על איוב, שלקה בשחין (איוב ב, ז-ח): וַיַּךְ אֶת אִיּוֹב בִּשְׁחִין רָע מִכַּף רַגְלוֹ וְעַ) קָדְקֳדוֹ: וַיִּקַּח לוֹ חֶרֶשׂ לְהִתְגָּרֵד בּוֹ וְהוּא יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הָאֵפֶר. • מִבַּחוּץ יְבֵשִׁים תּוֹכָם מָלֵא מָיִּם - על פי הפרשנים שחין מצרים היה לח מבחוץ ויבש מבפנים, ויש סוג של שחין הקרוי חרס שהוא יבש מבחוץ ומבפנים (ראו בבלי בכורות מא, ע"א; רש"י לויקרא כא, כ ולדברים כח, כז). כאן מוסיף המשורר סוג נוסף. • הָאֵל גְּדוֹל דֵּעָה - הקב"ה. כינוי זה לקוח מתפילת שחרית, בברכת יוצר המאורות: אל ברוך גדול דעה, הכין ופעל זהרי חמה... • הִמְטִיר בָּרָד כָּבֵד בִּמְהוּמָה וּזְוָעָה - כפי שמתוארת מכת הברד בשמות ט, כג-כד: וַה' נָתַן קֹלֹת וּבָרָד וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה וַיַּמְטֵר ה' בָּרָד עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם: וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָז הָיְתָה לְגוֹי. • אִבֵּד כָּל נְטִיעָה - הברד השמיד את כל הצומח, כפי שמתואר בשמות ט, כה: וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם אֵת כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וְאֵת כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד וְאֶת כָּל עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר. • כֵּן יֹאבְדוּ כָל גּוֹיִם - על פי הלשון בחתימת שירת דבורה לאחר הנצחון על סיסרא (שופטים ה, לא): כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ ה' וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ. • רוּחַ קָדִים.. אוֹר הַבֹּקֶר אַרְבֶּה גָּדוֹל נָשָׂא כָּמוֹהוּ לֹא נִמְצָא - כפי שמתוארת מכת הארבה בשמות י, יג-יד: וַה' נִהַג רוּחַ קָדִים בָּאָרֶץ כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלָּיְלָה הַבֹּקֶר הָיָה וְרוּחַ הַקָּדִים נָשָׂא אֶת הָאַרְבֶּה: וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיָּנַח בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם כָּבֵד מְאֹד לְפָנָיו לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן. • נֶחְשְׁכוּ מְאוֹרוֹת - מכת החושך, כתואר בשמות י, כב-כג: וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים: לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים... • אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִגְלוּ כָל נִסְתָּרוֹת - אצל בני ישראל הכל היה גלוי ומואר, כמתואר שם: וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם... • הִכָּה כָל בְּכוֹרוֹת - מכת בכורות. • אֵל אֶרֶךְ אַפָּיִם - אחת מי"ג מידות של הקב"ה. • חוּשָׁה - מהר. • גוֹאֲלִי חָי - כינויים לקב"ה. • זְרֵה פֶרֶשׁ - פזר לכלוך, צואה, עפ"י דברי מלאכי (ב, ג): וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם. • קַבֵּץ נִשְׁמַת כָּל חַי - חתימת הפיוט מובילה אל יעודו, "רשות" ל"נשמת כל חי".
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
