אם אפס / בבל / מתפללי בית כנסת מרכז יהודי בבל
ספרדים מסורות המזרח - בבל
להאזנה
תָּמַהְנוּ מֵרָעוֹת תָּשַׁשׁ כֹּחֵנוּ מִצָּרוֹת שַׁחְנוּ עַד לִמְאֹד שָׁפַלְנוּ עַד עָפָר רַחוּם כַּךְ הִיא מִדָּתֵנוּ קְשֵׁי עֹרֶף וּמַמְרִים אֲנַחְנוּ צָעַקְנוּ בְּפִינוּ חָטָאנוּ פְּתַלְתֹּל וְעִקֵּשׁ לִבֵּנוּ עֶלְיוֹן רַחֲמֶיךָ מֵעוֹלָם סְלִיחָה עִמְּךָ הִיא נִחָם עַל הָרָעָה מַטֵּה כְלַפֵּי חֶסֶד לֹא תִתְעַלָּם בְּעִתּוֹת כָּאֵל כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנַחְנוּ יִוָּדַע לְעֵינֵי הַכֹּל טוּבְךָ וְחַסְדְּךָ עִמָּנוּ חֲתֹם פֶּה שָׂטָן וְאַל יַשְׂטִין עָלֵינוּ זְעֹם בּוֹ וְיִדּוֹם וְיַעֲמֹד מֵלִיץ טוֹב לְצַדְּקֵנוּ הוּא יַגִּיד יָשְׁרֵנוּ דְּרָכֶיךָ רַחוּם וְחַנּוּן גִּלִּיתָ לְנֶאֱמַן בַּיִת בְּבַקְשׁוֹ אָז מִלְּפָנֶיךָ אֱמוּנָתְךָ הוֹדַעְתָּ לּוֹ |
פיוט קדום מאד, כנראה מן המאות הראשונות שלאחר חורבן הבית. הוא כתוב בסדר א"ב הפוך והוא השני מבין שלושה פיוטים קדומים (אנשי אמונה, תמהנו מרעות, אל תעש עמנו כלה) שלאחר כל אחד מהם נאמרות י"ג מדות רחמים. הפיוט נאמר בסדר הסליחות של חודש אלול ושל יום הכיפורים. הוא נאמר גם כחלק מהתחנון של תעניות ציבור והנוהגים מנהג עדות המזרח אומרים אותו בכל יום שני וחמישי כחלק מאמירת ה"תחנון". כמו שני הפיוטים הצמודים לו, אף פיוט זה מאזכר בחתימתו את י"ג מדות רחמים ובכך מקשר ומוביל אל אמירתן. כאן חותם הפייטן ומזכיר את בקשתו של משה רבנו מהקב"ה להתגלות אליו ולהראות לו את כבודו. |
• תָּמַהְנוּ מֵרָעוֹת- פיוט המיוסד על א"ב הפוך, והמקדים את אמירת שלוש עשרה מידות. |
כותר |
תמהנו מרעות / בבל / מאיר דורי |
---|---|
מסורת |
ספרדים מסורות המזרח - בבל |
לחן ממסורת |
תמהנו מרעות / בבל |
מאפייני הקלטה |
מסחרי |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
ימים נוראים |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• תָּמַהְנוּ מֵרָעוֹת- פיוט המיוסד על א"ב הפוך, והמקדים את אמירת שלוש עשרה מידות.
• תמהנו מרעות - היינו בעצבות ובתמהון לבב מרוב הצרות והרעות אשר תכפו עלינו בגלות.
• שַׁחְנוּ... עַד עָפָר - קומתנו שחה עד לעפר, הגענו למדרגה נמוכה - דימוי למצבו השפל של עם ישראל בגלות. עפ"י תהילים מד, כו: כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ.
• כַּךְ הִיא מִדָּתֵנוּ - זהו אופיינו, דרכנו:
• קְשֵׁי עֹרֶף וּמַמְרִים אֲנַחְנוּ - אנו קשי עורף וממרים את פי ה'. כפי שמעיד משה רבנו, בדברים לא, כז: כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת מֶרְיְךָ וְאֶת עָרְפְּךָ הַקָּשֶׁה הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם מַמְרִים הֱיִתֶם עִם ה' וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי.
• צָעַקְנוּ בְּפִינוּ חָטָאנוּ - אמנם אנחנו מתודים על חטאינו ואמרים אותם בפינו, אולם הדברים הם מהשפה ולחוץ.
• פְּתַלְתֹּל וְעִקֵּשׁ לִבֵּנוּ - כי לבנו נותר בעקמומיותו ובעקשותו. הביטוי לקוח משירת האזינו (דברים לב, ו): שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל.
• עֶלְיוֹן רַחֲמֶיךָ מֵעוֹלָם - רחמיו של האל הם נצחיים ("מעולם" ) ואינם משויכים כלל למציאות של חטא, שלא כרחמים ה"רגילים" הקשורים יותר עם מידת הדין. המשורר מתבסס על הכתוב בתהלים כה, ו: זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה.
• סְלִיחָה עִמְּךָ הִיא - הסליחה מצויה אצלך, אתה מזוהה עם מידת הסליחה. עפ"י תהילים קל, ד: כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא.
• נִחָם עַל הָרָעָה - מתחרט על הרעה אשר חשב לעשות לעמו. עפ"י יואל ב, יג: וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם, וְשׁוּבוּ אֶל ה' אֱלֹהֵיכֶם כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה.
• מַטֵּה כְלַפֵּי חֶסֶד - נוטה הוא כלפי מידת החסד ולא כלפי מידת הדין.
• בְּעִתּוֹת כָּאֵל - בעיתות הרעה האלה.
• חֲתֹם פֶּה שָׂטָן וְאַל יַשְׂטִין עָלֵינוּ - חתום וסתום את פיו של השטן לבל יקטרג עלינו.
• זְעֹם בּוֹ וְיִדּוֹם - כעס עליו כך שישתתק.
• וְיַעֲמֹד מֵלִיץ טוֹב לְצַדְּקֵנוּ - העמד לנו סניגור שיהיה לנו מליץ יושר במקום השטן המקטרג.
• דְּרָכֶיךָ רַחוּם וְחַנּוּן - המידות אשר בהן אתה מנהיג את עולמך. הכוונה היא לי"ג מידות רחמים בהן נגלה האל למשה בנקבת הצור.
• גִּלִּיתָ לְנֶאֱמַן בַּיִת - משה רבנו המכונה נאמן ביתו של האל, עפ"י במדבר יב, ז: לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא.
• בְּבַקְשׁוֹ אָז מִלְּפָנֶיךָ - לאחר חטא העגל ביקש משה כפרה על עם ישראל וביקש לראות את כבודו של הקב"ה, כפי שכתוב בשמות לג, יח- כב: וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶתכְּבֹדֶךָ: וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם ה' לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם: וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי: וַיֹּאמֶר ה' הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר: וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ: אז מתגלה הקב"ה למשה ומוסר לו את י"ג מידות רחמים אותן אומרים מיד לאחר פיוט זה.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?