|
יהי שלום בחילנו / סימן יהושע יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵנוּ וְשַׁלְוָה בְּיִשְׂרָאֵל בְּסִימָן טוֹב בֵּן בָּא לָנוּ בְּיָמָיו יָבֹא הַגּוֹאֵל: הַיֶּלֶד יְהִי רַעֲנָן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן וּבַתּוֹרָה אָז יִתְבּוֹנָן יְאַלֵּף דָּת לְכָל שׁוֹאֵל: וּמְקוֹרוֹ יְהִי בָרוּךְ זְמַן חַיָּיו יְהִי אָרוּךְ וְשֻׁלְחָנוֹ יְהִי עָרוּךְ וְזִבְחוֹ לֹא יִתְגָּאֵל: שְׁמוֹ יֵצֵא בְּכָל עֵבֶר אֲשֶׁר יִגְדַּל יְהִי גֶבֶר וּלְיִרְאֵי אֵל יְהִי חָבֵר יְהִי בְדוֹרוֹ כִשְׁמוּאֵל: עֲדֵי זִקְנָה וְגַם שֵׂיבָה יְהִי דָשֵׁן בְּכָל טוֹבָה וְשָׁלוֹם לוֹ וְרֹב אַהֲבָה אָמֵן כֵּן יֹאמַר הָאֵל: הַנִּמּוֹל בְּתוֹךְ עַמּוֹ יִחְיֶה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וְיִהְיֶה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְעִם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל: |
|
פיוט שמחה לברית מילה, הנפוץ והעתיק מבין פיוטי ברית המילה. שמו הפרטי של מחבר הפיוט, העולה מן האקרוסטיכון הוא יהושע. הפיוט הופיע לראשונה בדפוס בשנת 1522 בוונציה, ומאז נדפס בעשרות מחזורי תפילה וספרי פיוטים ברחבי העולם היהודי – ובהם גם חצי האי קרים, איטליה, בלגרד, קושטא, וילנה, מצרים, פרס, יוון, הודו ועירק. פיוט דומה לפיוט הזה מופיע גם במחזור ארם צובה (1527), תחת האקרוסטיכון טוביה. הבית האחרון זהה בשני הפיוטים והפתיחה דומה – יהי שלום בחילנו שלוה בקהלנו במזל טוב בן בא לנו. ארבעת הבתים הנוספים שונים לגמרי. קשה לומר מי קדם למיף ואיזה פיוט מבין השניים הוא החיקוי. אם כי ניתן אולי להניח שהפיוט שלפנינו הוא הקדום מבין השניים. המשורר מרעיף על התינוק שזה עתה נולד ברכות מיום לידתו ועד זקנתו – כילד הוא מברכו שיהא רענן, מלא חיות, יזכה לחסות תחת צלו של האל, ללמוד תורה וללמדה. כאשר יגדל הילד ויהיה לגבר מברכים אותו בכך שיהיה גדול בדורו וירא שמיים. וכך עד זקנה ושיבה. ואחרי שעברנו דרך הברכות את שנות חייו של הילד עד זקנה ושיבה, חותם הבית האחרון בהזכרת הבן הנימול. לעומת הבית הראשון של השיר שחציו הראשון היה כללי (עם ישראל) וחציו השני פרטי (הבן הנולד), בנוי הבית האחרון בצורה הפוכה – חציו הראשון פרטי (הבן הנימול) וחציו השני כללי (כל בית ישראל). כך נוצרת מעין תנועה מעגלית המקבילה למחזור החיים של האדם, השב באחרית ימיו אל האדמה שממנה לוקח. |
|
• יהי שלום בחילנו - יהי רצון שהשלום ישכון בין חומותינו, על העיר ויושביה, זוהי הברכה שהעולים לרגל לירושלים היו מברכים את ירושלים כשיצאו ממנה לשוב לביתם: יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ (תהלים קכב, ז) |
| כותר |
יהי שלום בחילנו |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת;סליחות;פסח |
| מועד התפילה |
אחר |
| מעגל החיים |
ברית מילה |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• יהי שלום בחילנו - יהי רצון שהשלום ישכון בין חומותינו, על העיר ויושביה, זוהי הברכה שהעולים לרגל לירושלים היו מברכים את ירושלים כשיצאו ממנה לשוב לביתם: יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ (תהלים קכב, ז)
• בְּיָמָיו יָבֹא הַגּוֹאֵל - משאלה לגאולה בימי הבן הנולד.
• בצל שדי יתלונן - ישכון ויחסה תחת צלו של הקב"ה המגן עליו ושומרו; תהלים צא, א: יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן
• יאלף - יְלַמֵד
• מקורו - שרשו, תחילתו
• יְהִי בָרוּךְ - ע"פ משלי ה, יח: יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ
• זבחו - מאכלו
• לא יתגאל - לא יהיה טמא
• בכל עבר - בכל צד ופנה
• וּלְיִרְאֵי אֵל יְהִי חָבֵר - ע"פ תהלים קיט, סג: חָבֵר אָנִי לְכָל אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ וּלְשׁמְרֵי פִּקּוּדֶיךָ
• יהי בדורו כשמואל - יהיה גדול בדורו, ע"פ המדרש לפסוק בדברים (יז, ט): וְאֶל הַשּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם - למדך שכל שלשה ושלשה שיעמדו בבית דינן של ישראל יהיו בעיניך כמשה וכאהרן וכשמואל. ירובעל בדורו כמשה בדורו, בדן בדורו כאהרן בדורו, יפתח בדורו כשמואל בדורו (מדרש שמואל טו).
• וְיִהְיֶה אֱלֹהָיו עִמּוֹ - ע"פ עזרא א, ג: מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
