|
שיר אגיד לאל דר חביון / ר' ששון בכר משה פרסיאדו? ר' רפאל ענתבי שִׁיר אַגִּיד לָאֵל דָּר חֶבְיוֹן יָחִיד מֻכְתָּר בְּכֶתֶר עֶלְיוֹן וְהוּא נֶעְלָם מִכָּל רַעְיוֹן בְּאֵימָה אֲסַדֵּר שְׁבָחָיו כָּל יוֹם שְׂאוּ זִמְרָה וּנְעִימָה לְיוֹדֵעַ כָּל תַּעֲלוּמָה יִרְאַת ה' רֵאשִׁית חָכְמָה מִי לֹא יִירָאֲךָ נוֹרָא וְאָיֹם וּבְכָל עִדָּן וּבְכָל זִמְנָא וּבְכָל קִנְיָנְךָ קְנֵה בִינָה תּוֹרַת אֵל [חַי] עָלֶיךָ מְגִנָּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם נֶחְמָדִים דְּבָרֶיךָ אִישׁ קָדוֹשׁ מִנְּעוּרֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ יוֹמָם יְצַוֶּה לָךְ חֶסֶד אֵל כָּל יוֹם בְּתוֹרָתְךָ תְּחַדֵשׁ [אֲחַדֵּשׁ] בְּחֹל וּבְשַׁבָּת וָחֹדֶשׁ בִּגְבוּרָה נֶאְזָר עַם הַקֹּדֶשׁ לִשְׁקֹד עַל דַּלְתוֹתַי יוֹם יוֹם כִּי בִי מְלָכִים יִמְלֹכוּ בִּימִינִי חַיִּים יַאֲרִיכוּ וּבִשְׂמֹאלִי יִתְבָּרְכוּ בִּלְבוּשׁ תִּפְאֶרֶת יוֹשְׁבִים כָּל יוֹם רָץ לִבִּי לַעֲבוֹדָתְךָ לָנֶצַח אַגִּיד צִדְקָתְךָ מֵהוֹדְךָ תָּאִיר עֲדָתְךָ וְעַד כַּמָּה דָוָה כָּל הַיּוֹם מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יָשִׁירוּ עֵת יָבוֹא הַגּוֹאֵל חִישׁ יַסֵּד יְסוֹד מִקְדַּשׁ אֵל לְשַׁלְּמִי נְדָרַי יוֹם יוֹם חָזָק לְשִׂיחִי יָהּ שְׁעֵה נָא אֱמוֹר לַאֲסוּרִים צְאוּ נָא מַלְכוּת בֵּית דָּוִד כְּבָרִאשׁוֹנָה הַחֲזֵר לָנוּ מִבְּעוֹד יוֹם |
|
פיוט במסורת ספרד-ירושלים ולבנון. במסורת לבנון מושר הפיוט בחג השבועות ובמסורת ספרד-ירושלים זהו שיר לכל עת. לא ברור מי הוא מחברו של השיר. על פי מסורת ספרד-ירושלים מחברו של הפיוט הוא ר' רפאל ענתבי, אולם האקרוסטיכון העולה מהשיר הוא 'ששון בכר משה', התואם את המסורת שבידי יהודי לבנון, הגורסת שמחבר השיר הוא ר' ששון בכר משה פרסיאדו, ראש ישיבת המקובלים 'בית אל' בין השנים תרמ"ג-תרס (1883-1903). ייתכן גם כי ר' רפאל ענתבי כתב שיר זה לכבוד ר' ששון. הפיוט, שבבתיו משובצות עשר הספירות, עומד בזיקה ברורה לפיוט הקבלי הידוע - אל מסתתר בשפריר חביון' ובהשפעה של שירים אחרים משירת הבקשות של ספרד-ירושלים. מקום מרכזי בפיוט מקדיש המחבר לתורה: בבתים שבמרכזם החכמה והבינה מקום חכמת התורה והבנתה מובן מאליו, אך גם בהמשך הפיוט, מדובר במשאלתו של הכותב לחדש בתורה תמיד, ובשלב מסוים הוא כביכול מתלכד עם התורה לכדי זהות אחת, ובשמה הוא מדבר כשם שמדברת החכמה בגוף ראשון בספר משלי, ותוך שימוש בשיבוצים מפסוקיה. |
| • שִׁיר אַגִּיד לָאֵל דָּר חֶבְיוֹן – אשיר לאל היושב בסתר. המלה 'חביון' יחידאית היא במקרא, והיא נאמרת ביחס להופעת ה' בחבקוק (ג, ד): וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזּוֹ. • לָאֵל דָּר חֶבְיוֹן יָחִיד מֻכְתָּר בְּכֶתֶר עֶלְיוֹן וְהוּא נֶעְלָם מִכָּל רַעְיוֹן – עיקרו של הבית הזה בנוי על הבית הראשון של הפיוט 'אל מסתתר בשפריר חביון': אֵל מִסְתַּתֵּר בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן / הַשֵּׂכֶל הַנֶּעֱלָם מִכָּל רַעֲיוֹן / עִלַּת הָעִלּוֹת מוּכְתַּר בְּכֶתֶר עֶלְיוֹן... השורה - וְהוּא נֶעְלָם מִכָּל רַעְיוֹן - לקוחה מפיוט קבלי נוסף - אור צח ומצוחצח. ספירת הכתר היא הספירה הראשונה, מעל כל הספירות, והיא בלתי ניתנת להשגה. • בְּאֵמָה אֲסַדֵּר שְׁבָחָיו כָּל יוֹם – אומר ביראה את שבחיו. • שְׂאוּ זִמְרָה וּנְעִימָה לְיוֹדֵעַ כָּל תַּעֲלוּמָה – שירו לה', יודע כל הנסתרות, כפי שנאמר בתהלים (מד, כב): הֲלֹא אֱלֹהִים יַחֲקָר זֹאת כִּי הוּא יֹדֵעַ תַּעֲלֻמוֹת לֵב. • יִרְאַת ה' רֵאשִׁית חָכְמָה – אף צירוף זה עומד בזיקה לפיוט הנזכר, 'אל מסתתר' ולחתימת הבית השני שם. שיבוץ זה מגלה כי במרכז בית זה עומדת ספירת חכמה, הספירה הראשונה המשתלשלת מכתר. אפשר לראות במשפט שילוב של שלושה פסוקים. הדומה לו ביותר, בהיפוך סדר האברים הוא הפסוק מתהלים קיא, י רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה' שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם... פסוק רחוק יותר בתוכנו, שסדר אבריו דומה לזה שבפיוט הוא ממשלי א, ז יִרְאַת ה' רֵאשִׁית דָּעַת חָכְמָה וּמוּסָר אֱוִילִים בָּזוּ. הפסוק השלישי המהדהד כאן יקשור את המשפט הזה למה שמופיע בבית הבא, והוא ממשלי ד, ז רֵאשִׁית חָכְמָה קְנֵה חָכְמָה וּבְכָל קִנְיָנְךָ קְנֵה בִינָה. • מִי לֹא יִירָאֲךָ – אין מי שלא ירא ממך. שיבוץ הוא מירמיהו י, ז: מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאָתָה כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ. • נוֹרָא וְאָיֹם – מי שיראים ומפחדים מפניו. • וּבְכָל עִדָּן וּבְכָל זִמְנָא – ובכל זמן. • וּבְכָל קִנְיָנְךָ קְנֵה בִּינָה – במרכז בית זה ספירת בינה, שהיא הפיתוח והבניין של הברקת החכמה המתנוצצת בתחילה. הבינה מתקשרת לקניין שכן הבינה, שלא כמו החכמה, היא דבר נרכש, שקונים אותו בעמל. זהו שיבוץ מהפסוק הנזכר ממשלי ד, ז רֵאשִׁית חָכְמָה קְנֵה חָכְמָה וּבְכָל קִנְיָנְךָ קְנֵה בִינָה. • תּוֹרַת אֵל חַי עָלֶיךָ מְגִנָּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם – התורה שעליה אני מצווה אותך, מגוננת עליך. • אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם – שיבוץ הוא מפסוקים רבים, למשל שמות לד, יא; דברים ד, מ. יש כאן כנראה הדהוד לדרשת הפסוק בתנחומא עקב ז "'כל המצוה אשר אנכי מצוך היום' – ...כאילו היום שמעת בסיני ממשה". • נֶחְמָדִים דְּבָרֶיךָ אִישׁ קָדוֹשׁ מִנְּעוּרֶיךָ – מתוך הפיוט אין לדעת כלפי מי מופנה בית זה. ייתכן שלפתע הוא פונה אל דמות של רבו או של אישיות אחרת בסביבתו, או אולי מכוונים הדברים לדמותו של משה רבנו, מוסר התורה. • שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ – שיבוץ מתוך תהלים (מה, ח) אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע עַל כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶךָ. שיבוץ זה - שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ - מופיע גם בפיוטו המפורסם של ר' שמעון לביא, 'בר יוחאי'. • יוֹמָם יְצַוֶּה לָךְ חֶסֶד אֵל כָּל יוֹם – הספירה העומדת במרכז בית זה היא החסד. והיא נזכרת בשיבוץ של שני פסוקי תהלים – מב, ט יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי ונב, ג מַה תִּתְהַלֵּל בְּרָעָה הַגִּבּוֹר חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם. בשני הפסוקים נקשר החסד אל היום, שבו פותחת וחותמת שורת הפיוט. החסד קשור להתפשטות השפע האלוהי המדומה לרוב לאור. על כן בפסוקים רבים הוא נקשר באור, ביום ובבוקר. שורה זו מהדהדת אל שיר נוסף משירת הבקשות של ספרד-ירושלים - 'אודה אל חי שמך' של ר"י נג'ארה. • בְּתוֹרָתְךָ אֲחַדֵּשׁ בְּחֹל וּבְשַׁבָּת וָחֹדֶשׁ – בכל ימי השנה אלמד תורה ואחדש בה חידושים. • בִּגְבוּרָה נֶאְזָר עַם הַקֹּדֶשׁ... – בבית זה קושר המשורר את התורה עם ספירת הגבורה. כפי שאומר הזוהר (ח"א מח ע"ב): "אורייתא מסטרא דגבורה אתייה" [=התורה - מצד הגבורה באה]. ספירת הגבורה דורשת צמצום והתייחסות למושגים ולקטגוריות. יש הרואים בכך את הקשר בינה לבין התהליך ההכרתי של לימוד תורה. עם ישראל חוגר את מידת הגבורה לשם התמדתו בתורה. • לִשְׁקֹד עַל דַּלְתוֹתַי יוֹם יוֹם – זהו שיבוץ מדברי החוכמה במשלי (ח, לד): אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי. חז"ל ראו את הפסוק הזה כיוצא מפיה של התורה, כפי שהוא נדרש למשל בשמות רבה כה, ט "אני נתתי לכם את התורה שתהיו עוסקים בה יום יום, שנאמר "אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום" וראו גם מדרש תהלים קיט. • כִּי בִי מְלָכִים יִמְלֹכוּ – בזכות ובאמצעות התורה תתקיים המלכות. שיבוץ הוא מדבריה של החוכמה באותו פרק בפסוק טו בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וְרֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק... הנדרשת כתורה (ראו למשל בבלי, גיטין סב ע"א). • בִּימִינִי חַיִּים יַאֲרִיכוּ וּבִשְׂמֹאלִי יִתְבָּרְכוּ – בעקבות דבריה של החוכמה, המתארת את שפע הברכה שיושפע בזכותה על המחזיק בה – אריכות ימים מצד אחד וברכות עושר וכבוד מן הצד השני בדבריה במשלי ג, טז אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד. אף פסוק זה נדרש על התורה למשל בתנא דבי אליהו רבה ה. • בִּלְבוּשׁ תִּפְאֶרֶת יוֹשְׁבִים כָּל יוֹם – ספירת התפארת קשורה לתורה שבכתב. כאן מתוארים תלמידי החכמים שכמו מתלבשים בה. • רָץ לִבִּי לַעֲבוֹדָתְךָ – ייתכן שמהדהדים כאן דברי ספר יצירה א, ז "בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר, ואם רץ פיך לדבר ולבך להרהר שוב למקום, שלכך נאמר רצוא ושוב. ועל דבר זה נכרת ברית". כאן הלב אינו רץ להרהר אלא לעבודה, שיש בה כניעה, והיא בחינת ספירת הוד, המאופיינת בהכנעה ובהודיה. • מֵהוֹדְךָ תָּאִיר עֲדָתְךָ – תאציל מהדרך ומפארך על עם ישראל. • וְעַד כַּמָּה דָוָה כָּל הַיּוֹם – עד מתי תישאר כנסת ישראל בצערה. הלשון על פי איכה א, יג מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי וַיִּרְדֶּנָּה פָּרַשׂ רֶשֶׁת לְרַגְלַי הֱשִׁיבַנִי אָחוֹר נְתָנַנִי שֹׁמֵמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָה. • מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יָשִׁירוּ עֵת יָבוֹא הַגּוֹאֵל – את הפסוק הפותח את שירת הים (שמות טו, א) אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה'... דורש ר' מאיר בברייתא המופיעה בבבלי (סנהדרין צא ע"ב) ומדייק "'שר' לא נאמר, אלא 'ישיר' - מכאן לתחיית המתים מן התורה", כלומר עתיד משה לקום לתחייה ולשיר בעת הגאולה שוב את השירה עם ישראל. ושמא יש גם כאן רמז למשורר עצמו, ולייחולו לשיר עם בני עדתו עם בוא הגואל. • חִישׁ יַסֵּד יְסוֹד מִקְדַּשׁ אֵל – מהר הקם את יסוד בית ה'. כאן מופיעה ספירת יסוד. • לְשַׁלְמִי נְדָרַי יוֹם יוֹם – ובו אשלם יום יום את נדרי. שיבוץ הוא מתהלים סא, ט כֵּן אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ לָעַד לְשַׁלְּמִי נְדָרַי יוֹם יוֹם. • חָזָק לְשִׂיחִי יָהּ שְׁעֵה נָא – ה' המכונה חזק, הקשב בבקשה לתפילתי. • אֱמוֹר לַאֲסוּרִים צְאוּ נָא – הוצא את עמך האסורים בגלותם, על דרך שניבא ישעיהו (מט, ט) לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ לַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ עַל דְּרָכִים יִרְעוּ וּבְכָל שְׁפָיִים מַרְעִיתָם. • מַלְכוּת בֵּית דָּוִד כְּבָרִאשׁוֹנָה הַחֲזֵר לָנוּ – הקם עלינו את מלך המשיח, מצאצאי מלכות בית דוד. כאן מופיעה הספירה התחתונה, מלכות, העומדת כנגד דוד המלך. • מִבְּעוֹד יוֹם – נראה כי המשורר מבקש שהגאולה תבוא עוד בחייו, עוד קודם שיחשיך עליו לילו. |
| כותר |
שיר אגיד לאל דר חביון |
|---|---|
| מעגל השנה |
שבועות |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
