• אַתָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ – לפי דברים ג, כד ...מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ. • גִּבּוֹר – כך מכונה הקדוש ברוך הוא במספר מקומות, למשל בדברים י, יז: כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא... הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא... • וְנַעֲרָץ – מטיל אימה ופחד. לפי תהלים פט, ח אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו. • דָּגוּל מֵרְבָבָה – יוצא דופן, מסומן ומצוין אפילו בקרב רבים. לפי שיר השירים ה, י דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה, שמשמעו • הוּא שָׂח וַיֶּהִי וְצִוָּה וְנִבְרָאוּ – ה' ברא את הכול בדיבור פיו, כפי שמתואר בפרק א' בבראשית. משפט זה הוא שילוב של שיבוץ שני פסוקים מתהלים – ל, ט: כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד וכן קמח, ה: יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם ה' כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ. • זִכְרוֹ לָנֶצַח – זכרו קיים לעולם, כפי שאמר ה' למשה בסנה (שמות ג, טו): זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר, וכדברי תהלים קלה, יג: ה' שִׁמְךָ לְעוֹלָם ה' זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. • חַי עוֹלָמִים – ה' חי לנצח. זוהי לשון התלמוד במקומות אחדים ואף במטבע ברכות, למשל בברכת 'בורא נפשות'. • טְהוֹר עֵינַיִם – כפי שתיאר את ה' חבקוק (א, יג) טְהוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת רָע וְהַבִּיט אֶל עָמָל לֹא תוּכָל... • יוֹשֵׁב סֵתֶר – בפסוק מאיוב (כב, יד) מתואר ה' כנסתר בעננים: עָבִים סֵתֶר לוֹ. לשון הפיוט שאובה מהאמור בתהלים (צא, א) על האדם החוסה בסתרו של ה': יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן. • כִּתְרוֹ יְשׁוּעָה לְבוּשׁוֹ צְדָקָה מַעֲטֵהוּ קִנְאָה נֶאְפָּד נְקָמָה – ה' לבוש ועטור בישועה, צדקה, קנאה ונקמה. מעטהו – לבושו; נאפד – חגור אפוד. ביטויים אלו שאולים מדברי ישעיהו (נט, יז): וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבֹּשֶׁת וַיַּעַט כַּמְעִיל קִנְאָה. • סִתְרוֹ יֹשֶׁר – גם במחשכיו הוא פועל ביושר. אין לביטוי זה מקור במקרא. • עֲצָתוֹ אֱמוּנָה – עצתו נאמנה, לפי ישעיהו כה, א ...אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחוֹק אֱמוּנָה אֹמֶן. • פְּעֻלָּתוֹ אֱמֶת – לפי האמור בתהלים קיא ז: מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט נֶאֱמָנִים כָּל פִּקּוּדָיו, לשון זו מופיעה גם בברכת קידוש הלבנה, על פי מסכת סופרים כ, א. • צַדִּיק וְיָשָׁר – כפי שנאמר בשירת האזינו, דברים לב, ד ...אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. • קָרוֹב לְקוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת – לפי תהלים קמה, יח קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת. • רָם וּמִתְנַשֵּׂא – גבוה ועליון, לפי הדרך שבה מתואר ה' בישעיהו נז, טו: רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ... • שׁוֹכֵן שְׁחָקִים – יושב בשמים, הביטוי הזה אינו מקראי, אך קרוב הוא ברוחו לדברי משה בדברים לג, כו אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים. • תּוֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה – פסוק הוא מאיוב כו, ז נֹטֶה צָפוֹן עַל תֹּהוּ תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה, המתפרש על ידי רש"י ואחרים כתולה ארץ על בלי מה, כלומר על אין. • חַי וְקַיָּם – ביטוי זה מופיע בדברי בת הקול שסיפרה בנשגבותו של ה' לנבוכדנצר, לפי דברי רבן יוחנן בן זכאי בבבלי (חגיגה יג ע"א): "מלך אל חי וקים רם ונשא שוכן עליהם" ובמקומות נוספים. • נוֹרָא – מי שיראים מפניו, כפי שנאמר בדברים ז, כא: ...כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא. • וּמָרוֹם וְקָדוֹשׁ – לפי ישעיהו נז, טו: כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ. בביאור נשענתי על גולדשמידט.
|