|
ברכות השחר / מתוך התפילה אֱלֹהַי, נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה אַתָּה בְרָאתָהּ, אַתָּה יְצַרְתָּהּ, אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי, וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבוֹא כָּל־זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְקִרְבִּי — מוֹדֶה / מוֹדָה/ אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, רִבּוֹן כָּל־הַמַּעֲשִׂים, אֲדוֹן כָּל־הַנְּשָׁמוֹת בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה, לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, פּוֹקֵחַ עִוְרִים בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַתִּיר אֲסוּרִים בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹקֵף כְּפוּפִים בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹקַע הָאָרֶץ עַל־הַמָּיִם בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי־גָבֶר בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל־צָרְכִּי בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי / גּוֹיָה בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד / שִׁפְחָה בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה / בָּרוּךְ שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּעֲבִיר חֶבְלֵי שֵׁנָה מֵעֵינַי, וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּרְגִּילֵנִי בְּתוֹרָתֶךָ, וְתַדְבִּיקֵנִי בְּמִצְוֹתֶיךָ וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי חֵטְא, וְלֹא לִידֵי עֲבֵרָה, וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן, וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן וְתַרְחִיקֵנִי מִיֵּצֶר הָרָע, וְתַדְבִּיקֵנִי בְּיֵצֶר הַטּוֹב, וְכֹף אֶת־יִצְרִי לְהִשְׁתַּעְבֶּד־לָךְ וּתְנֵנִי הַיּוֹם וּבְכָל־יוֹם לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל־רוֹאַי, וְגָמְלֵנִי חֲסָדִים טוֹבִים בָּרוּךְ אַתָּה ה', גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּצִּילֵנִי הַיּוֹם וּבְכָל־יוֹם וָיוֹם מֵעַזֵּי פָנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים, מֵאָדָם רָע, מִיֵּצֶר רָע, מֵחָבֵר רָע, מִשָּׁכֵן רָע, מִפֶּגַע רָע, מֵעַיִן הָרַע וּמִלָּשׁוֹן הָרָע, מִדִּין קָשֶׁה וּמִבַּעַל דִּין קָשֶׁה, בֵּין שֶׁהוּא בֶן־בְּרִית וּבֵין שֶׁאֵינוֹ בֶן־בְּרִית בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה וְהַעֲרֶב־נָא ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת־ דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ, בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ בֵּית־יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר־בָּנוּ מִכָּל־הָעַמִּים, וְנָתַן לָנוּ אֶת־תּוֹרָתוֹ בָּרוּךְ אַתָּה ה' , נוֹתֵן הַתּוֹרָה וַיְדַבֵּר ה' אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל־ אַהֲרֹן וְאֶל־בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמוֹר לָהֶם: יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: וְשָׂמוּ אֶת־שְׁמִי עַל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרְכֵם: |
|
ברכות השחר הן רצף של ברכות הנאמרות החל מן ההתעוררות בבוקר ויחד עם הפעולות הראשונות של ההכנה ליום החדש. עניינן של הברכות הוא הודאה לאל על החיים השבים אלינו עם בוקר ועל הדברים, הקטנים והגדולים, המרכיבים את חוויית הקיום. ברצף הברכות מופיעות הודאה על הנשמה החוזרת לגוף לאחר שנת הלילה, שבח על השלמות הגופנית והבריאות המתבטאות בפעולתם התקינה של איברי הגוף, ואליהם נוספת חטיבת ברכות על קבלת התורה וחובת הלימוד בה ועל החיים כיהודים בני חורין. במקור נאמרו ברכות השחר ביחידות, בבית, כאשר התעורר האדם משנתו. גם כיום נהוג לברך את הברכות הללו ביחידות בשעת ההשכמה. כשהן נאמרות בבית הכנסת ובציבור נהוג לברכן באותה נעימה בה נאמרים שאר חלקי התפילה, ופעמים שהחזן של תפילת השחרית חוזר על ברכות אלו בקול לאוזני ציבור המתפללים. ככל הנראה, רצף ברכות זה הפך ממנהג יחידים לחלק בלתי נפרד מסידור התפילה החל מן המאה התשיעית, אז הוא מתחיל להופיע בסידורים השונים. מקורן של רוב הברכות הוא בדברי חז"ל: "אלהי נשמה" נזכרת לראשונה בתלמוד הבבלי (ברכות ס, ע"ב), כברכה הנאמרת בשעת ההתעוררות. רצף ברכות השחר עצמן ("הנותן לשכוי.." והלאה) אף הוא מופיע שם יחד עם תיאור המעשה והזמן אחריהם נאמרת כל ברכה. שלוש הברכות "שלא עשני" (גוי, עבד אשה/כרצונו), אינן נזכרות שם ומקורן במקומות אחרים. בחלק מן הגירסאות נוסחן של הברכות הללו חיובי, לדוגמה - "שעשני ישראל". יש קהילות שאימצו את הנוסחים הללו, ובהן גם גברים המברכים "שעשני כרצונו".הבחירה לצרף את ברכות התורה לברכות השחר מעניינת והיא משקפת את מעמדו של לימוד התורה אצל מעצבי התפילות. אפשר להציע שהן צורפו לרצף ברכות זה על פי התפיסה שיש להקדיש בכל יום פרק זמן מסוים ללימוד. נוסחן וסדרן של יחידות הברכות, ואף של הברכות בתוך יחידת "ברכות השחר" עצמה, שונה בין המסורות השונות. למשל: במסורות הספרדיות שלוש הברכות "שלא עשני" מופיעות בסוף יחידת ברכות השחר ואילו במסורות האשכנזיות הן פותחות אותה; במסורות הספרדיות מברכים "על דברי תורה" ואילו במסורות האשכנזיות מברכים "לעסוק בדברי תורה", ועוד. |
| • אֱלֹהַי, נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי – זוהי הברכה הראשונה מתוך סדר 'ברכות השחר'. היא נזכרת כבר בתלמוד הבבלי (ברכות ס, ע"ב), כברכה שהאדם מברך מיד כאשר הוא ניעור משנתו בבוקר. עיקרה של הברכה הוא הודאה לה' על החזרת הנפש לגוף לאחר השינה, הנחשבת כמיתה בזעיר אנפין. • אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי – ה' הפיח רוח חיים באדם באמצעות הכנסת הנשמה אל גופו, כמתואר בבראשית (ב, ז): "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים". • וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי – כל זמן שה' משאיר את נשמת האדם בקרבו, האדם חי. • וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבוֹא – ה' עתיד לקחת את נשמת האדם בשעת מיתתו, ולהחזיר אותה לגוף האדם בתחיית המתים. • רִבּוֹן כָּל־הַמַּעֲשִׂים, אֲדוֹן כָּל־הַנְּשָׁמוֹת – ריבון מקביל כאן לאדון, מעשים הם הברואים, העשויים בכוחו של האל. • הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים – בכל יום ויום, ולעתיד לבוא בתחיית המתים. האדם הישן משול למת. • הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה – משמעות המילה 'שכוי' הייתה נתונה במחלוקת, לב או תרנגול (על פי איוב לח, לו). כיום מקובל לפרש שהכוונה לתרנגול, וכך גם בגמרא (ברכות ס, ע"ב שהוזכרה לעיל), שם מתוארת ברכה זו כנאמרת לאחר שמיעת קול התרנגול בבוקר. • פּוֹקֵחַ עִוְרִים, זוֹקֵף כְּפוּפִים – לפי תהלים קמו, ח. ברכות אלו נועדו להיאמר בעת שהאדם פוקח את עיניו ונעמד על רגליו. • מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים – ברכה זו נועדה להיאמר בעת שהאדם לובש את בגדיו. הלבשת ערומים היא מעשה צדקה וחסד, ראו ישעיה נח, ז. • הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ – יעף הוא עיף בסיכול אותיות, זוהי הודאה על התחדשות הכח לאחר השינה. • רוֹקַע הָאָרֶץ עַל־הַמָּיִם – פורש, מותח. על פי ישעיה (מד, כד) כֹּה-אָמַר ה' גֹּאֲלֶךָ וְיֹצֶרְךָ מִבָּטֶן אָנֹכִי ה' עֹשֶׂה כֹּל נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדִּי רֹקַע הָאָרֶץ מֵאִתִּי. ברכה זו נועדה להיאמר בעת שהאדם מניח את רגליו על הקרקע. • הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי־גָבֶר – ברכה על היכולת להלך, ללכת. מכין במשמעות של מכוון, וניתן לפרש מייצב. לפי תהלים (לז, כג): "מֵה' מִצְעֲדֵי־גֶבֶר כּוֹנָנוּ" (וכן בעוד מקומות). • שֶׁעָשָׂה לִי כָּל־צָרְכִּי – הגמרא במסכת ברכות מתארת שזו ברכה הנאמרת כשמסיימים לנעול את הנעליים, לפיכך הכוונה ב"כל-צרכי" לכל הדברים להם אנו זקוקים, גדולים כקטנים. • אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה – אוזר במשמעות של עוטה, לובש, מצויד. לפי תהלים (סה, ז): מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה, אם כי שם מדובר על האל ואילו כאן – על ישראל. ברכה זו נועדה להיאמר בעת שהאדם חוגר את חגורתו. • עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה – מקשט את ישראל בתפארת. כך בישעיה סב, ג ובעוד מקומות. אולי כאן אפשר לפרש, על פי הפסוק בישעיה, שהאל מתעטר בישראל. • שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי / עָבֶד / אִשָּׁה / כִּרְצוֹנוֹ – על פי הנוסחים בתוספתא ברכות (ו, כג) ירושלמי ברכות (ט, ב יג, ב) ובבלי מנחות (מג, ע"ב). • וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּרְגִּילֵנִי בְּתוֹרָתֶךָ... – תפילת "יהי רצון" שנוספה לברכות אלו נזכרת במסכת ברכות (טז, ע"ב) והיא נוספה ככל הנראה בשל הדמיון בינה לבין ברכת "גומל חסדים". • שֶׁתַּרְגִּילֵנִי בְּתוֹרָתֶךָ – שאהיה רגיל בה, שלא אסור מן הדרך. • בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל־רוֹאַי – על-פי משלי (ג, ד): "וּמְצָא־חֵן וְשֵׂכֶל־טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם". • מֵעַזֵּי פָנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים – עזות פנים היא חוצפה, והיא מתקשרת לדרך רעה ולחטא. ראו דברים כח, נ: "גּוֹי עַז פָּנִים אֲשֶׁר לֹא־יִשָּׂא פָנִים לְזָקֵן וְנַעַר לֹא יָחֹן". • וְצִוָּנוּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה; וְהַעֲרֶב־נָא; הַמְלַמֵּד תּוֹרָה – ברכות התורה מופיעות במסכת ברכות (יא, ע"ב). הברכה הראשונה (המלמד תורה) נאמרת על מצוות לימוד התורה, והברכה השנייה (אשר בחר בנו) מודה על בחירת האל בעם ישראל מכל העמים, בחירה המתבטאת בנתינת התורה. • וְהַעֲרֶב־נָא ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת־ דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ בֵּית־יִשְׂרָאֵל – עשה את דברי התורה לערבים, טעימים, בפינו ובפיות כל עם ישראל. • דַּבֵּר אֶל־אַהֲרֹן וְאֶל־בָּנָיו לֵאמֹר – אלו פסוקי ברכת הכהנים (במדבר ו, כב-כז), שנוספו כאן כלימוד תורה קצר לאחר ברכות התורה. • יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ – הכהנים מברכים במאור פניו של האל ובקבלת חנינה ממנו או, במציאת חן מלפניו. |
| כותר |
ברכות השחר |
|---|---|
| מועד התפילה |
שחרית |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
