פועלים חקלאיים

עובד חקלאות הוא מי שמועסק כשכיר בעבודה חקלאית, בעיקר באזורים כפריים ובחוות חקלאיות. בדרך כלל תחת ניהולו של חקלאי. עובדי חקלאות מוגדרים באופן שונה בחוקי העבודה של כל מדינה. מדינות מסוימות מגבילות את ההגדרה למי שמבצע משימות חקלאיות ספציפיות, בעוד שאחרות כוללות עובדים נוספים המבצעים משימות שונות באזורים כפריים, בין אם משימות חקלאיות ובין אם לא. בעקבות המהפכה התעשייתית, ירד חלקה של התעסוקה בחקלאות ייעור ודיג בסך התעסוקה בעולם, מ-40% בשנת 2000 ל-27% בשנת 2021. עם זאת, החקלאות נותרה מקור התעסוקה השני בגודלו בעולם אחרי מגזר השירותים. העבודה החקלאית משתנה מאוד בהתאם למידת המיכון של הייצור וסוג היבול. גידולי ירקות ופירות שונים דורשים לעיתים קרובות עבודה זמנית, שאינה דורשת מיומנות, אך זוהי עבודה עונתית בלבד, בעונת הקטיף. זה מוביל למהגרי עבודה רבים בענף החקלאות, ובדרך כלל העבודה היא בשכר נמוך מאוד. וישנם עובדים קבועים, מקצועיים יותר, בעיקר בחוות המייצרות כל שנה, כגון בתעשיית החלב או הבקר, כשבדרך כלל השכר גבוה יותר. עובדי חקלאות פגיעים במיוחד להפרות בזכויות האדם שלהם, ותנאי העסקה הולמים. עבודה באזורים מרוחקים, אי ידיעת השפה, ותנאים חברתיים של פגיעות ועוני, גורמים לפעמים להפרת זכויותיהם על ידי המעסיקים. העבודה החקלאית גם רגישה להשפעות בריאותיות הקשורים לחקלאות, כגון השפעות בריאותיות משימוש בחומרי הדברה או חשיפה למחלות שונות המועברים דרך בעלי חיים, ולפציעות שונות בעבודה. במחקר שנעשה על ידי ה"מכון הלאומי לבטיחות ובריאות תעסוקתית" בארצות הברית, מגלה כי אצל עובדי חקלאות היו 18.6 מקרי מוות ל-100,000 עובדים ובהשוואה ל-3.7 מקרי מוות ל-100,000 עובדים בכל התעשיות האחרות בארצות הברית.