וייט, אדוארד דאגלס, 1845-1921

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • אישיות
| מספר מערכת 987007330383905171
מידע על הזהות:
שם ראשי (עברית)
וייט, אדוארד דאגלס, 1845-1921
שם ראשי (לועזית)
White, Edward Douglass, 1845-1921
תאריך לידה
1845-11-03
תאריך פטירה
1921-05-19
מקצוע
Judges
Lawyers
Legislators
שפות קשורות
eng
מגדר
male
MARC
MARC
מזהים נוספים
VIAF: 15653379
Wikidata: Q706463
Library of congress: n 80066825
מקורות מידע
  • His The new regime in Louisiana, 1878.
1 / 2
תקציר מויקיפדיה:

אדוארד דאגלס וייט הבן (באנגלית: .Edward Douglass White Jr;‏ 3 בנובמבר 1845 – 19 במאי 1921) היה פוליטיקאי ומשפטן אמריקאי מלואיזיאנה, שכיהן כסנאטור וכנשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית. הוא כיהן בבית המשפט העליון מ-1894 ועד למותו. הוא נודע בעיקר בשל ניסוח מבחן השכל הישר (Rule of reason) בנוגע לחוק ההגבלים העסקיים. וייט נולד במחוז להפורשה שבלואיזיאנה. לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת לואיזיאנה, הוא פתח משרד עורכי דין בניו אורלינס. ב-1865 הוא סיים את לימודיו בקולג' העיבור ללא חטא (כיום בית הספר התיכון הישועי) בניו אורלינס. אביו, אדוארד דאגלס וייט האב, היה מושל לואיזיאנה העשירי וחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הוויגית. וייט הבן לחם בשורות צבא הקונפדרציה במלחמת האזרחים וב-1865 הוא נפל בשבי. לאחר המלחמה הוא נבחר לסנאט של לואיזיאנה וכיהן כשופט בבית המשפט העליון של המדינה. כחבר המפלגה הדמוקרטית כיהן וייט כסנאטור מטעם לואיזיאנה בשנים 1891–1894. ב-1894 מינה הנשיא גרובר קליבלנד את וייט כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית. ב-1910 מינה אותו הנשיא ויליאם הווארד טאפט כנשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית. מינוי זה הפתיע רבים, שכן טאפט היה חבר המפלגה הרפובליקנית. וייט כיהן בתפקיד עד למותו ב-1921 ולאחר מכן כיהן במקומו טאפט עצמו. וייט תמך בדעת הרוב של שופטי בית המשפט העליון בפסק הדין פלסי נגד פרגוסון שקבע את חוקיות ההפרדה הגזעית שעל פיה יכלו המדינות לספק שירותים ציבוריים על פי העקרות של נפרד אך שווה, זאת על אף הזכות להגנה שווה על פי החוק שנקבע בתיקון ה-15 לחוקה. באחד מכמה האתגרים שניצבו בהקשר ל"סעיף הסבא" (Grandfather clause) בחוקי מדינות הדרום שנועדו להפקיע את זכות הבחירה מהאפרו-אמריקאים בתחילת המאה ה-20, הוא כתב את פסק הדין שהתקבל פה אחד על ידי כל שופטי בית המשפט העליון בתיק "גווין נגד ארצות הברית" (Guinn v. United States), שביטל את רוב הסעיפים הללו בחוקי המדינות. הוא גם כתב את פסק הדין ב"תיקי חוק הגיוס הבררני" (Selective Draft Law Cases) שקבע את התאמתו לחוקה של גיוס החובה.

לקריאת הערך המלא בויקיפדיה >