ספרדים (יהודים יוצאי ספרד)
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט-
נושא
- Encyc. Judaica(sephardim: descendants of Jews who lived in Spain or Portugal before the expulsion of 1492)
- Web. 3(sephardi, plural form (sephardim))
יהדות ספרד היא קהילה יהודית דרום-מערב אירופאית, שהתקיימה בחצי האי-האיברי (ספרד ופורטוגל) החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492. יהדות ספרד הגיעה לשיא תפארתה במאות ה-9 ועד ה-13, תחת השלטון המוסלמי. תקופה זו נקראת תור הזהב, והיא מצטיינת בפריחה תרבותית וכלכלית שבמהלכה היוותה ספרד את המרכז הדתי, התרבותי והכלכלי של כל יהודי העולם. יהדות ספרד פיתחה מאפיינים ייחודיים, שכללו את נוסח הספרדים ומסורת פסיקת הלכה דומיננטית. מסורת זו החלה לכל המאוחר עם רבנו חננאל, ידעה שיא בתור הזהב ובימי הרב יוסף קארו, נמשכת עד ימינו, והשפיעה על יתר התפוצות. רוב ספרות ההגות היהודית של חכמי יהדות ספרד בימי הביניים ("מורה נבוכים", "הכוזרי", "מקור חיים", חובות הלבבות", "ספר העיונים והדיונים", "אור השם" וספרים נוספים שחוברו) נכתבה בערבית יהודית וכך גם חלק מספרי פרשנות המקרא וההלכה. זאת לעומת שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, שנכתבה בעיקר בעברית. בעקבות גירוש היהודים שהחל ב-1492, נאלצו רבים מהם שלא התנצרו או נרצחו; להימלט תחילה מספרד לפורטוגל הסמוכה. לאחר-מכן (ראו גירוש פורטוגל) נאלצו לברוח מהן גם ולהגר לכלל מדינות אגן הים התיכון, למדינות אחרות באירופה ולצפון אפריקה. חלק מהמגורשים היגרו מאוחר יותר גם לעולם החדש. המגורשים, שבלטו מבחינה תרבותית ודתית, השליטו בהדרגה את מסורותיהם ואת נוסח התפילה שלהם על קהילות יהודי ארצות האסלאם, על המוסתערבים ועל הרומניוטים. כך נוצרה זהות דתית-הלכתית משותפת שבגינה כונו "ספרדים" – וזאת בערך למן המאה ה-19. במדינת ישראל מרבית עולי ארצות חבל הבלקן, חלק גדול מעולי צפון אפריקה וצאצאי הישוב הספרדי הוותיק בישראל, מזוהים בשם "ספרדים", בשל עברם התרבותי-גאוגרפי, שפות הלאדינו והערבית-יהודית בהן דיברו ויצרו, נוסח התפילה הספרדי, שמות פרטיים ושמות משפחה בעלי זיקה ליהדות ספרד והיותם צאצאים למגורשי ספרד ופורטוגל שהיגרו למדינות אגן הים התיכון.
לקריאת הערך המלא בויקיפדיה >