אהבה אפלטונית

אהבה אפלטונית פירושהּ יחסי חיבה זוגיים נטולי כל מרכיב מיני, במיוחד באותם מקרים שבהם המתבונן מן הצד עשוי להניח שקיים אלמנט מיני ביחסים אלה. דוגמה נפוצה של אהבה אפלטונית היא רעות אמיצה ומשמעותית, חסרת מרכיב מיני, בין גבר ואישה הטרוסקסואלים. משמעות מודרנית זו של המונח שונה מהאידיאל האפלטוני של האהבה. אף שהאידיאל האפלטוני של אהבה הוא של אהבה טהורה, אולם אין זו אהבה נעדרת תשוקה, אלא כזו המתעלת את התשוקה המינית לערוץ רוחני, דבר הפותח פתח לאפשרויות הנאה רבות הנעלות מהנאת המין. בביטויה האפלטוני המקורי, אהבה זו נועדה להביא את האוהבים קרוב יותר לאידיאל האפלטוני של יופי. אהבה זו מתוארת לפרטיה בדיאלוג האפלטוני פיידרוס כצורה של שגעון אלוהי שהוא מתת האלים וביטויו הנכון זוכה להכרת האלים בעולם הבא.