לעג

סַרְקַזְם (המונח אינו כלול במונחי האקדמיה ללשון העברית ומוצעות החלופות: עוקצנות, לעג מר) הוא סגנון דיבור המתאפיין בעלבון חבוי; להבדיל מהבעת עלבון גלוי, סרקזם נאמר במסווה של רצון תמים "להעביר מסר" או "לחנך" את הצד שאליו כוון, אם כי בהגדרה מטרתו להעביר מסר עוקצני. לעיתים קרובות הסרקזם נאמר בצורה הומוריסטית. מאפיינים בולטים של סרקזם הם אמירת דבר והתכוונות להיפוכו (לשון סגי נהור), שימוש בשאלה רטורית, או הצגת מסקנה קיצונית בגנות אדם, על תכונה או פעולה תמימה שביצע. לעיתים הגבול בין סרקזם להומור נייטרלי או השתאות או מסקנה קיצוניות, אינו מאוד ברור, אך במקרי סרקזם תמיד ישנה כוונה להעלבה או הגחכה של האדם שאליו הופנתה התגובה הסרקסטית. אמרה סרקסטית איננה בהכרח מניפולטיבית (ראו בהמשך - סרקזם בפסיכולוגיה) אם כי לעיתים הוא מגיע מתוקף מניפולציה או כחלק מתהליך מניפולטיבי. בהגדרה מטאפורית נקרא הסרקזם "דיבור מריר" שכן הוא בדרך כלל נובע מתחושה נפשית "מרירה" בעניין מסוים.