קוראים המועסקים על ידי חברות פרסום
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט-
נושא
- Work cat.: Deguy, M. Le comité : confessions d'un lecteur de grande maison, 1988.
- Random House(A person employed to read and evaluate manuscripts offered for publication)
- Web. 3(One the reads and evaluates manuscripts (as for possible publication, or for use as material in producing a motion picture or play))
עריכה ספרותית, הנעשית בספר סיפורת על ידי עורך ספרותי, כוללת פעילות עריכה שמטרתה שיפור איכותו הספרותית של הספר, כפי שהוגש למו"ל על ידי הסופר, כדי להגיש לקורא את התוצאה הסופית. מידת השפעתו של עורך ספרותי על הספר המוגמר תלויה בטיב היצירה שהוגשה לו, ובפרט בטיב היחסים שבין העורך ובין הסופר. טקסטים בסוגות שונות נערכו, תוקנו, פורשו וצונזרו עוד בתקופה ההלניסטית. על פי המסורת, עסקו בכך מלומדים בספרייה הגדולה של אלכסנדריה. בכל הנוגע לעריכה במובנה המודרני – על פי ערכים לוגיים ואסתטיים – נעשתה מקובלת, ככל הנראה, באנגליה במאה ה-18, אז החלו לערוך יצירות סופרים בני הזמן ואף מוקדמים ובהן אף יצירות קאנוניות כשל ויליאם שייקספיר וג'ון מילטון. המונח "עריכה" מתייחס לסוג התערבות בטקסט בצורות ובדרגות שונות. כל סוגי העריכה עניינן במידות, בצורות ומשמעויות שונות של דיוק. העריכה הלשונית משמשת את כל סוגי העריכה. עניינה בבדיקת התקינות של השפה הכתובה על פי כללי הלשון ועל פי השימוש השגרתי בשפה המדוברת. היא מעניקה את הליטוש הסופי ואת האחדת הכתיב. העריכה המדעית בוחנת את מידת דיוק המידע העובדתי. עריכה מדעית נעשית על ידי איש מדע הנעזר בעורך לשוני. עריכה ספרותית מתחלקת לעריכת ספרות מקור ולעריכת תרגום מלשון אחרת. מיטב אנשי ספר עבריים לדורותיהם עסקו, בין היתר, בעריכה ספרותית, בין כעורכי כתבי עת (מדוד פרישמן ב"כתובים" ואברהם שלונסקי ב"אורלוגין" ועד עורכי כתבי העת הספרותיים בימינו) ובין כמשמשים בהוצאות הספרים השונות – ח.נ. ביאליק בהוצאת "דביר" ואחרים. עד למאה ה-18 באירופה היו בעלי ההוצאה אלה ש"ערכו" את הטקסט שרכשו מהסופרים, ועשו בו, לפעמים, כראות עיניהם. עריכה ספרותית נהוגה היום במרבית מדינות אירופה ובחלק ממדינות אמריקה, במיוחד בארצות הברית – אך לא בכל מדינות העולם. מידת המעורבות המקובלת של העורך מותנית במידת הצורך על פי שיקול דעתו המקצועית ובמידת הרשות הניתנת לו על ידי המחבר. עריכה ספרותית עוסקת במכלול נושאים: מבנה ומהלכי העלילה, עיצוב הדמויות, הנאמנות לסוגה המסוימת, האמינות בכל אחד מהנושאים הנ"ל, ועוד. עורך מקצועי אינו אמור להסיט את הכתוב ממסלולו המקורי, אלא לכוון לדעת הכותב ולחדד אותה. העריכה העשויה להימשך חודשים רבים אמורה להתבצע בדלתיים סגורות, לא פרוצה לעיני כל, במהלכה ואף לאחר סיומה. לשם עריכה ספרותית של תרגום נדרש העורך להיות בקי בשתי השפות, שפת המקור ושפת התרגום, בדומה למתרגם. עליו לבחון את מידת הנאמנות לטקסט המתורגם - לא בדיוק המילולי, אלא ביכולתו של המתרגם לרדת לדעתו של הסופר ולהעביר את מכלול המשמעויות במידת האפשר ובמגבלות הקיימות בהכרח, תרבותיות ולשוניות – לשפה אליה הוא מתרגם. מטבע הדברים, העורכים שותפים לקונבנציות המקובלות בזמנם. כאשר, במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, נהגו לפעמים "לעבד" את הטקסט לעברית, להשמיט, ואפילו להוסיף – לא היה מקום לעריכה ספרותית של התרגום, כמקובל היום. בימינו עריכת תרגום נוהגת במרבית הוצאות הספרים בארץ. באשר לעריכת שירה – יש הסבורים שאין לערוך שיר של אדם אחר, אך בפועל, עריכת שירה בעברית נהוגה בידי עורכי כתבי העת עוד במאה ה-19.תפקידו של עורך השירה להאיר את עיני הכותב, בין היתר, לשימוש לשוני שגוי, דימויים שאינם קבילים, מטפורות שחוקות וקלישאות. עריכת שירה, ככל הנראה, היא מצורות העריכה המאוחרות יותר. הדוגמה הידועה ביותר בעידן המודרני היא עריכת הפואמה "בארץ השממה" של ת"ס אליוט בידי המשורר עזרא פאונד. אחת הסיבות לפרסום יתר זה נעוצה בעובדה שהטקסט הערוך נדפס, עם הערות העריכה. פעמים רבות ממלא העורך הספרותי גם את תפקיד הלקטור, כלומר הוא מקבל את ההחלטה האם להוציא לאור את הספר או לא. נקודת המבט של העורך על תהליך העריכה מוצגת בתמצוּת בדבריו של חיים פסח, עורך ספרות ישראלי ותיק: דעה דומה מביע יגאל שוורץ, פרופסור לספרות עברית ועורכם של כ-150 ספרים: העורך הספרותי מנחם פרי מציג שלל פעולות עריכה: מנקודת מבטו של הסופר מוצגת פעולת העריכה בדבריו של אהרן אפלפלד על ספרו הראשון, "עשן": עריכה ספרותית היא לעיתים פעולה חד-צדדית, כלומר החלטות העורך מובאות לידיעת הסופר רק כאשר הוא רואה את היצירה המודפסת, ולעיתים היא פעולה דו-צדדית, כלומר נעשית בשיתוף פעולה מתמשך בין הסופר לעורך. במערכת היחסים בין המחבר לעורך יש לא פעם מתחים ועימותים, ועורך טוב נדרש לעדינות ולתבונה, כפי שמעיד חיים פסח:
לקריאת הערך המלא בויקיפדיה >