אסירים פוליטיים

אסיר פוליטי הוא אדם שנעצר, נשפט ונידון לעונש מאסר, אותו הוא מרצה, כשכל אשמתו או עיקרה מסתכמת בדעותיו ופעילותו הפוליטית. מי שעבר תהליך כזה והשתחרר, הוא אסיר פוליטי לשעבר. תופעת האסירים הפוליטיים התקיימה ומתקיימת בעיקר במדינות טוטליטריות, שאינן מכירות בחירות המחשבה וחופש הביטוי כזכויות יסוד של אזרחיהן. אסירים פוליטיים רבים באים מקרב הדיסידנטים וכליאתם היא אמצעי דיכוי של השלטון, לצד אשפוז כפוי במוסדות פסיכיאטריים. היחס לאסירים פוליטיים במשטרים מדכאים הוא חמור, אך משטרים דמוקרטיים, במיוחד מדינות דמוקרטיות שידעו בעברן תקופות של טוטליטריות, וכן תנועות לזכויות האדם, חולקים כבוד רב לאסירים פוליטיים לשעבר ומפעילים לחצים על המשטרים הטוטליטריים למען שחרור או הקלות לאסירים פוליטיים נוכחיים. בעבר, במיוחד בתקופת האינקוויזיציה הספרדית, הפורטוגזית והאימפריה הבריטית, מתנגדים פוליטיים וקרובי משפחה מלכוניים שסומנו כמתחרים פוטנציאלים על כתר המלוכה אם לא הומתו או הוצאו להורג, הוגלו או נאסרו בתנאים לא תנאים בטירות מבודדות. במקרים מסוימים האחרונים הועברו לעיתים לבידוד בצינוק בתנאי מחיה מינימליים, לעיתים תוך הפעלת שיטות עינויים שונים. ד"ר אוקטביאן וולפה (ברומנית: Octavian Vulpe), אסיר פוליטי לשעבר ברומניה הקומוניסטית, פרסם ספר בשם "Puterea de a învinge" ("הכוח לנצח") ובו נתן תיאור לאסיר פוליטי: לעיתים אסירים פוליטיים מעלים על הכתב את זכרונותיהם ותובנותיהם. חלק מהפרסומים הללו הפכו לטקסטים פוליטיים מכוננים, למשל ארכיפלג גולאג של אלכסנדר סולז'ניצין, והזהו אדם? של פרימו לוי.