שכירי חרב גרמנים

הלאנדסקנכט היו שכירי חרב אירופאים, לרוב גרמנים, ששימשו כבדרך כלל כנושאי רומח שפעלו מסוף המאה ה-15 עד סוף המאה ה-16. המונח "לאנדסקנכט" בא משתי מילים בגרמנית - Land ("ארץ" או "מדינה") ו-Knecht ("משרת" או "אביר"). לפעמים הם ידועים גם בשם "לאנצקנכט", שבו המילה Land מוחלפת במילה Lantz, שמשמעותה בגרמנית היא "רומח פרשים". למרות שהם מועדים למרד, הלנדסקנכטה היו לוחמים חמושים ומנוסים, שגויסו במספרים גדולים ברחבי גרמניה ואוסטריה על ידי הקיסר הרומאי הקדוש, מה שהבטיח גם כמות וגם איכות לצבא הקיסרי במשך 150 שנה. בשיאם, בתקופת שלטונו של שארל החמישי מהבסבורג, ובהנהגתם של קברניטים בולטים כמו גיאורג פון פרונדסברג וניקולס מסאלם, השיגו הלנדסקנכטס הקיסרי הצלחות חשובות כמו לכידתו של המלך הצרפתי פרנסיס הראשון בקרב פאביה. ב-1525 וההתנגדות נגד הטורקים העות'מאנים בראשות סולימאן המפואר במצור על וינה ב-1529.