תרבות החירשים
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט-
נושא
- Work cat.: 2010311708: Strobel, K. As imagens do outro sobre a cultura surda, 2008.
- Gallaudet encyc. of deaf people and deafness, c1987:
- LC database, Dec. 14, 2010
- Oxford handbook of deaf studies, language, and education, c2003:
- Turkington, C. The encyc. of deafness and hearing disorders, c2005:
 Chile.JPG)
תרבות החירשים היא תת-תרבות המהווה מכלול של אורח חיים, תפיסת עולם, התנסויות ומנהגים שהתגבשו בקרב קהילות חירשים על ידי שימוש בשפת הסימנים כדרך תקשורת בתקופה נתונה. כ-6.1% מאוכלוסיית העולם לוקה בשמיעה במידה המפריעה להתנהלות היום-יומית. כ-0.1% מאוכלוסיית העולם הם חירשים הבקיאים בשפת סימנים. קהילת החירשים כוללת אנשים שומעים, חירשים וכבדי שמיעה בתנאי שהם דוברי שפת סימנים ובוחרים מרצונים להיכלל בקהילה. תרבות החירשים צמחה בתוך הקהילה. בקהילת החירשים וכבדי השמיעה, חירשות נחשבת "חוויה אנושית" שונה ולא לקות או נכות. בגלל השפה המשותפת, התפתחה אצלם תת-תרבות. חירשים וכבדי שמיעה ובני משפחותיהם המסמנים רואים בקהילה החירשת קהילה דומה לקבוצות אתניות עם שפה מאחדת משלה. כדי להישאר כקהילה ולחלוק את התרבות יש צורך בשפה אחת, כפי שנכתב בסיפור מגדל בבל. אנשים אחרים, שומעים וחירשים, אינם רואים סתירה בין היות החירשות לקות לבין קיום התרבות. באנגלית, מקובל להבדיל בין התופעה הפיזיולוגית (deaf) ובין התופעה התרבותית בעזרת השימוש באות D גדולה במילה 'Deaf', הן בדיבור והן בכתיבה[דרושה הבהרה].
לקריאת הערך המלא בויקיפדיה >