ברכת הסליחה (מתוך תפילת העמידה)

•         אבינו מלכנו - הפניה הכפולה והמקבילה מתייחסת אל שני הפנים של הקשר שבין המתפללים והאל; מחד, ישנה הבקשה הקרובה והפרטית הפונה אל "אבינו" ומאידך, בקשה מתוך קשר מסוג אחר אל "מלכנו". פניה פיוטית דומה אפשר למצוא בפיוט "היום הרת עולם" שנאמר בתפילות ראש השנה ("אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים").

•         [נוסח א"י: מחה והעבר פשעינו מנגד עיניך - על פי מטבעות לשון מקראיים. מחה - מחק. העבר מנגד עיניך - התעלם, ותר. בלשון המקרא עובר מקביל למוחל או לחולף. ראו למשל שמואל ב' כד, י: "וְעַתָּה ה' הַעֲבֶר נָא אֶת עֲוֹן עַבְדְּךָ" וישעיהו מג, כה: "אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר".]

•         כי רבים רחמיך - זהו הנוסח היחיד שמזכיר את מידת הרחמים בבקשת הסליחה. על פי תהלים נא, ג: "חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי".

•         כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה - על פי תהלים פו, ה: "כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ".

•         כִּי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אָתָּה - נוסח זה מקביל לבקשות שבפתיחת הברכה, והוא נמצא בנוסחי התפילה של יום כיפור.

•         חנון - רחום.

•         המרבה לסלוח - על פי ישעיהו נה, ז: "וְיָשֹׁב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ". במהלך חיינו אנו פוגשים במעגלי סליחה רבים: אנחנו מבקשים את סליחתו של האל בכל יום ובסליחות שבחודש אלול ועשרת ימי תשובה ובשיא של מהלך התשובה השנתי, יום כיפור. עם השנים נוצר מפגש עם אל שסולח לנו שוב ושוב, מרבה לסלוח.