קיקיון דיונה

נהגו להפטיר במנחה של יום הכפורים בספר תרי עשר, בסיפור יונה בן אמתי הנביא. ולמה? "ללמד לבני אדם שאין ביכולתו של אדם לברוח מאת ה' ... ועוד, לעורר התשובה כמו שעשו אנשי נינוה, ובה נושעו, בראות ה' מעשיהם כי שבו" (מטה משה).

​סיפורו הדרמטי של יונה הנביא, ניסיון הבריחה, הסערה בים, בליעתו על ידי הדג ופליטתו ביבשה, הליכתו לנינוה, תשובתם של אנשי נינוה, אכזבתו של יונה וסיפור הקיקיון שהצל עליו "שבן לילה היה ובן לילה אבד" שבו את דמיונם של פרשנים וציירים. ספר יונה זכה לפירושים ולאיורים רבים.

את עיוננו נקדיש הפעם לקיקיון, צמח מדברי הצומח במהירות, בעל עלים רחבים. במסכת שבת, בפרק במה מדליקין, מזכירה המשנה 'שמן קיק'. הגמרא שואלת מהו 'שמן קיק'? החכמים נותנים מספר תשובות. אחת מהן היא של ריש לקיש: "ריש לקיש אמר: קיקיון דיונה" שמן המופק מהגרעינים של צמח הקיקיון. וממשיכה הגמרא, אמר רבה בר בר חנה: לדידי חזי לי קיקיון דיונה ולצלוליבא דמי ומדפשקי רבי ועל פום חנותא מדלן יתיה ומפרצידוהי עבדי משחא ובענפוהי נייחן כל בריחי דמערבא" (שבת כא, א) בתרגום: מספר רבה בר בר חנה שהוא ראה את הקיקיון, צומח בין הביצות, בעלי החנויות מדלים אותו על פתחיהם כדי להנות מצילו. מגרעיניו מפיקים שמן. ומתחת לענפיו נחים כל החולים שבארץ ישראל. רבה בר בר חנה מפורסם בסיפורי גוזמאותיו. וברור שהתיאור שלו מוגזם. חכמים ראו בגוזמאותיו, רמזים וסודות עמוקים.

רבי אליהו הגר"א מוילנה בפירושו לספר יונה מסביר: הקיקיון מסמל את העושר, הוא גדל במקום בו מצוי מים, מדלים אותו על פתח החנויות בהן מתנהלים חיי המסחר. עושר זה יכול להביא תועלת כפי שמפיקים שמן מזרעי הקיקיון. ואפשר להשתמש בו לרווחת תלמידי חכמים – החולים, הנמצאים בארץ ישראל. אבל עושר זה הוא בן חלוף, כמו הקיקיון 'שבן לילה היה ובן לילה אבד'.

הרב יונה פרנקל תאומים נולד בפראג בשנת שנ"ו (1596). למד בקרקוב. כיהן כרב בקהילות גדולות בפולין וליטא: נמירוב, לומבלא, בלז, הורדנה ופינסק. במהומות שעברו על פולין בשנת תט"ו (1655) ברח לוינה. התמנה לרב במיץ שבצרפת, בה נפטר בשנת תכ"ט (1669). התפרסם על שם ספרו 'קיקיון דיונה' שהם חידושים על מסכתות הש"ס, בדרכם של המהרש"ל והמהרש"א. הספר נדפס לראשונה באמשטרדם ת"ל (1670). ביוזמתו של הרב מיכאל דב וייסמנדל (תרס"ד-תשי"ח; 1957-1903), הדפיסה ישיבת נייטרא שבסלובקיה מהדורה חדשה בשנת תרצ"ד (1934).

לפניכם צילומים של:
1. ספר יונה עם תרגום ללטינית. אוטכרט 1692. קודם לשער ציור של יונה יושב מתחת לקיקיון ומביט על נינוה העיר הגדולה.
2. פיתוח עץ של יעקב שטיינהרט, יונה מתעלף תחת השמש היוקדת כשמעליו הקיקיון מוכה התולעת. מתוך: ספר יונה שנדפס בפילדלפיה תשי"ג (1953).
3. ציורו של ג'קי ירחי המתאר את שמחתו של יונה למראה הקיקיון. מתוך ספר יונה, הוצאת קרני שומרון : ישיבת ההסדר קרני שומרון, תש"ע.
4. המעטפת של החוברת יונה – מעט פרקים, הרבה דרמה ומוסר מאת ד"ר אברהם כהן. בשער צילום של הקיקיון על ענפיו ופירותיו.
5. ספר קיקיון יונה. הוצאת ישיבת נייטרא תרצ"ד (1934).