פרשת תרומה

כפתור ופרח

פרשת תרומה עוסקת במצווה של "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם: כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ" (שמות כה, ח-ט).

​רש"י מעיר על הציווי 'וכן תעשו': "לדורות אם יאבד אחד מן הכלים או כשתעשו לי כלי בית עולמים, כגון שולחנות ומנורות וכיורות ומכונות שעשה שלמה, כתבנית אלו תעשו אותם".

מצווה זו של הקמת המשכן אינה רק לשעתה לדור המדבר אלא לדורות. מנורת הזהב הייתה אחד הכלים המרכזיים במשכן ובמקדש, והפכה לסמל מובהק של המקדש. בנבואת זכריה מתאר הנביא: "רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת- זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל-רֹאשָׁהּ וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל-רֹאשָׁהּ" (זכריה ד, ב). הרד"ק מסביר: "להודיעו כי האל יתברך יאיר לישראל הפך מה שהיו בחשכה".

סמל המנורה הוטבע על מטבעות החשמונאים, נחקק על קירות בתי כנסת ועל ציוני קברים. גם בבקשת טיטוס מונצחת המנורה כשהיא נישאת על כתפי השבויים היהודים. בדורנו הפכה המנורה לסמל של התקומה, כשנקבעה כסמל של מדינת ישראל המתחדשת.

מבנה המנורה המורכב והמסובך הכולל קישוטים שונים ומורכבים, כשכולו נעשה ממקשה אחת של זהב, היה קשה למשה רבינו. כפי שכותב רש"י: "ראה כאן בהר תבנית שאני מראה אותך, מגיד שנתקשה משה במעשה המנורה, עד שהראה לו הקב"ה מנורה של אש" (שמות כה, מ). או שאי אפשר היה לעשותה בידי אדם: "תיעשה המנורה –מאליה, לפי שהיה משה מתקשה בה, אמר לו הקב"ה השלך את הככר לאור והיא נעשית מאליה, לכך לא נכתב תעשה" (שם כה, לא). על כל פנים התוצאה הסופית הייתה מרהיבת עין: "בשעה שהיה אדם אומר דבר מתוקן לפני ר' טרפון, היה אומר: כפתור ופרח!" (בראשית רבה, פרשה צא).

רבי אשתורי הפרחי (?1340-1270) נולד בפרובאנס למשפחה מיוחסת שמוצאה מפלורנצה שבספרד, ומכאן כינויו: הפרחי. בגיל צעיר גורש מצרפת ועבר לספרד. נוסף ללימוד התורה עסק בלימוד רפואה, אסטרונומיה ומדעים נוספים. בשנת 1313 נסע למצרים ומשם עלה לארץ ישראל. במשך שבע שנים עבר וסייר בכל רחבי הארץ, רשם את המקומות השונים שראה וניסה לזהות אותם על פי המקורות במקרא ובתלמוד. ספרו כפתור ופרח נחשב עד היום כספר יסוד בהלכות ארץ ישראל ובידיעתה. הספר נדפס לראשונה בונציה ש"ו (1546). בשערו ציור יפה של המנורה.