יעקב יוסף שטמר – ממקהלת הילדים בסנטיאגו למקהלת החזנים הירושלמית

---

למוסף לראש השנה מפי יעקב שטמר באתר הפיוט והתפילה

יעקב שטמר נולד בשנת 1952 בסנטיאגו, בירת צ'ילה. אביו, מאיר נתן, נולד בנירנברג שבגרמניה, בתחילת שנות השלושים היגרה המשפחה להולנד, וב־1939 – לצ'ילה. אמו, אסתר פרידמן, נולדה בכפר בקרבת ביאליסטוק, ובשנת 1931 היגרה כילדה עם משפחתה לאורוגואי. הוריו הכירו בארץ ישראל, במסגרת פעילותם החינוכית במסגרת תנועת בני עקיבא. הם נישאו באורוגוואי והתגוררו בצ'ילה.

בסנטיאגו זכה יעקב לחינוך יהודי מקיף. בבית הכנסת "בני ישראל", שבו התפלל יעקב בילדותו, הונהגו התפילות בנוסח הייקי. מדובר היה בבית כנסת אורתודוקסי שמשך אליו רבים מהיהודים האשכנזים שגרו בסנטיאגו. בשבתות היה יעקב, יחד עם 3–4 ילדים נוספים, עומד סביב החזן ומלווה אותו במענה לקטעי התפילה והפיוטים. "זו הייתה תחילת הדרך שלי במקהלה". הוא למד פיתוח קול באותם הימים אצל מורה איטלקי מקומי. גם במשפחתו הייתה זיקה לחזנות ולתפילה – קרובי משפחתו היו בעלי התפילה בימים הנוראים באחד המניינים בבית הכנסת. הוא גם היה חבר במקהלת בית הספר.

בשנת 1964, כשהיה יעקב בן 12, עלתה המשפחה לארץ וקבעה את משכנה בירושלים. יעקב הצטרף למקהלת בית הכנסת "היכל שלמה" בניצוחו של ד"ר צבי טלמון והחזן אברהם שָׁנִי, שהחזיק בנוסח הירושלמי, אשר ממנו ספג את נוסח התפילה לשבת. הוא פקד את תנועת הנוער עזרא, וגם ממנה ספג השפעות בנעימות התפילה. "בשבתות התפללנו בבית הכנסת חורב מנחה ומעריב, ושם הייתה הקפדה אדוקה על הנוסח הייקי. שם נחשפתי לנוסח מעודן ויפה למנחה של שבת, ועד היום אני משתמש בו, על מנת שיכירו אותו בציבור."

יעקב מספר על הדומיננטיות של ד"ר טלמון בהנחלת מורשת הנוסח והתפילה. "הוא היה לוקח אותנו לביתו, מלמד אותנו פיתוח קול, שירה מדויקת והגייה נכונה וכמובן מכין אותנו לקטעי הסולו המיועדים לנו". ד"ר טלמון הלחין קטעי תפילה רבים למקהלה בסגנון ארץ־ישראלי. עד היום משתמש יעקב בנעימת "אין כאלהינו" בהיותו חזן וכן בלחנים אחרים שלמד אצל ד"ר טלמון.

יעקב שמר על זיקה לעולם החזנות במהלך השנים, לצד קריירה כמהנדס מחשבים בחברות ובתחומים שונים. הוא למד פיתוח קול ונוסח תפילה אצל ד"ר דוד ווינטראוב (בביתו בגבעתיים) ואחר כך במסגרת בית הספר לחזנות של ד"ר ווינטראוב בירושלים. בשנת 2001 הצטרף למקהלת החזנים הירושלמית, אז בניצוחו של ד"ר אורי אהרון. המקהלה מוזמנת להתארח בבתי כנסת ובקהילות שונות בארץ ובעולם. בכל שבוע מתאספים חברי המקהלה (כשלושים איש) לתרגול, לימוד, חזרה והכנה להופעות. במשך השנים המקהלה הופיעה עם גדולי החזנים ובמדינות רבות בעולם (המדינות הבלטיות, בודפשט, קייב, סנט פטרבורג, פריז, פסטיבל לוונדובסקי בברלין, קנדה, ארה"ב ועוד). יעקב שר במקהלה את הטנור הנמוך.

1995, קונצרט סיום בי״ס לחזנות של ד״ר ווינטראוב

בעשרים השנים האחרונות הוא משמש כבעל תפילה בתפילות העיקריות של הימים הנוראים בבית הכנסת "שיף שול עדת משניות" בגבעת מרדכי בירושלים, מקום מגוריו. הוא מספר כי הוא מבצע את "הנני העני ממעש" וגם "היה עם פיפיות" של דוד קוסוביצקי, "ונתנה תוקף" של חיים אדלר או בנוסח מרמורעש, חלק מתוך "מלך ישראל וגואלו" מאת קוורטין וכי נוסח תפילתו הוא פולני בעיקרו, בהשראת אחד מבעלי התפילה מימי ילדותו בסנטיאגו. הוא מעיד כי "לפעמים מתרגשים באמצע התפילה מהלחן ומהמילים ונשנקים ואז... עושים הפסקה קלה להתאוששות וממשיכים."

בירושלים היה גר קרוב משפחה, ר' יעקב שטמר (יליד 1877 אושוויצין, שעבר בהמשך ללודוויגסהפען שבגרמניה ומשם לירושלים), אשר שימש חזן ובעל תפילה בבית הכנסת של חסידות דושינסקיא בירושלים. הוא הלחין ניגונים רבים לתפילות השונות. "אני מנסה לשלב את חלקן בתפילות שלי."

בסיפור חייו של יעקב שזורות אבני דרך של זיקה לעולם הנוסח והתפילה. הוא מספר כי הדבר חשוב לו והוא מרגיש אחריות להעברת המסורת הזאת שלא תישכח. "חשוב לי שיהיה בסיס רחב לכל מי ששומע, אני רוצה לתת מהידיעות שאני רכשתי בחיי. גם את ילדיי לימדתי, וכל בניי בעלי יכולת לעבור לפני התיבה."

יעקב מאמין שהדרך להיות בעל תפילה טוב טמונה בהשקעה רבה. "קודם כול זו מתנת הקב"ה, אחר כך פיתוח קול באופן קבוע – בלי זה אי אפשר להתקדם. דבר שלישי הוא ללמוד את התפילה כדי להבין אותה היטב, כולל הגייה ופיסוק נכונים ומדויקים. המנגינה צריכה להתאים למילות התפילה ולמשמעותן." הוא מציע לחזנים להאזין לרפרטואר רחב של בעלי תפילה וחזנים, לפתח היכרות עם בסיס רחב של נעימות ונוסחים, ומתוכם לבחור את מה שנפשם מתחברת אליו.

יעקב שטמר בבית הכנסת הגדול בווילנה

"חשוב שבעל התפילה יהיה קשוב לקהל ושהתפילה לא תהיה להם לטורח. אני מקפיד שלא לחזור על מילים בתפילה, משלב נעימות שהקהל מכיר ומשתמש בכלל שלימד אותי ד"ר ווינטראוב: 'ויסעו ויחנו'. להאריך ('ויחנו') בפיוט אחד, אך אחר כך לנסוע בפיוט הבא".

יעקב מספר כי כיום צאצאיו משלבים בנוסח התפילה שלהם את הנוסח שקיבלו ממנו יחד עם נעימות שספגו במסגרות הציונות הדתית בישראל שבהן למדו. הוא עצמו חש באופן אישי קושי בשילוב נעימות "מודרניות" בתפילה. "לקח לי הרבה שנים לשלב את הלחן של הלל פלאי ל'אוחילה לא-ל' בתפילה שלי. בסופו של דבר אכן שילבתי, אבל בפסוק האחרון אני חוזר לנוסח המסורתי. את לחנו של יאיר רוזנבלום ל"ונתנה תוקף", לעומת זאת, טרם שילבתי בתפילתי."

"חשוב לי לשמר ולהעביר את מה שקיבלתי. יש לנעימה המסורתית הרבה משמעות וזיכרונות. למשל,  באחת משבתות מניין החצרות בימי הקורונה שבהן היו מתפללים שלא הכרתי עלה מישהו לתורה, ושמתי לב שחלקיק מהברכה שלו מזכירה לי את הנעימה הייקית לברכה. כשדיברנו לאחר התפילה התברר שהוא מגיע משטרסבורג. המנגינה שלך היא גם הסיפור שלך."

רן חורי הוא עורך התוכן והלשון של אתר הפיוט והתפילה.