שכונת גבעת שאול נמצאת במערב ירושלים, סמוך לכניסה הראשית לעיר. ראשיתה בשנת 1908 והיא נקראת על שם הרב יעקב שאול אלישר, הראשון לציון (בנו נסים היה במייסדים). את התמונות שבאלבום צילמה שולמית בית ינאי בשנים 1990-1999, עת השכונה עברה תנופת פיתוח ורבים מבתיה הראשונים היו עזובים (כיום רובם נהרסו). בשנת 1907, הוקמה החברה המייסדת "חברת גבעת שאול", לה חברו אריה לייב בהרא"ד (בן הרב אהרן דוד), משה קופל קנטרוביץ' והרב נסים אלישר. קרקעות השכונה העתידית נקנו מתושבי הכפר הערבי הסמוך, דיר-יאסין (כיום בית החולים "כפר שאול"). מטרת הקמתה הייתה להקים משקי עזר חקלאיים ליד ביתם כדי שיוכלו לספק תצרוכת טרייה לתושבי ירושלים. השכונה נוסדה בשנת 1908 ונקראת על שם הרב י"ש אלישר ("יש"א ברכה"). נימוק נוסף לשם השכונה היה שמפסגתה ניתן לצפות אל תל אל פול שמצפון לירושלים, שזוהה כגבעת שאול המקראית - בירתו של שאול המלך (כיום סמוך לשכונת פסגת זאב). בשכונה התיישבו החל משנת 1910 מעט אנשים, רובם ממוצא תימני שלא יכלו להרשות לעצמם לרכוש נחלה בעיר. הם בנו לעצמם בתי עץ קטנים, ובהמשך הקימו בית כנסת במרתפו של אחד הבתים. במלחמת העולם הראשונה נהרסו כמה מבתי שכונת גבעת שאול בקרבות על מבואות ירושלים, וחלק מתושביה נמלטו. הבריטים שילמו פיצויים לתושבים, והיא הוקמה מחדש בשנת 1919. בשכונה ניטעו עצים ומטעי פרי והוכשרו גינות ירק. בחלק מחצרות הבתים הוקמו גם רפתות לחלב שתוצרתן שווקה בירושלים. בימי המנדט הבריטי וביתר שאת לאחר הקמת המדינה נוסדו בשכונה מוסדות חינוך ורפואה וכן מפעלים קטנים ובתי מלאכה, בהם בית החרושת "פרידמן" לתנורים ועוד. בשנות השבעים והשמונים נסגרו הרפתות ורוב בתי המלאכה נסגרו או עקרו מהשכונה. בתי מגורים ומבני משרדים רבי קומות וכן מפעלי תעשייה נבנו במגרשים הריקים ובאתרי הבתים המקוריים, שנהרסו לצורך הבנייה החדשה. התמונות שלפנינו מתעדות את שרידיה האחרונים של גבעת שאול המקורית, שרובם כבר אינו קיים בימינו. הן הובאו לארכיון יד בן-צבי בידי שולמית בית ינאי, ופורסמו בספר שכתבה: "גבעת שאול אנשים ומקומות - אז והיום" (בעריכת עמנואל מרגליות, הוצאה עצמית 1999).
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
