מוצא משפחתו של יוסף לוי - ברוסיה הצארית. הוריהם היו מאיר לוי ורעייתו שושה. מאיר לוי היה קצין בצבא הצאר ברוסיה, שזכה בעיטורים ובמדליות. לימים ברח מרוסיה והגיע לארץ ישראל (לכל המאוחר בשנות השמונים של המאה התשע עשרה). הוא ניסה להתקבל בקרב עדת האשכנזים בעיר העתיקה בירושלים. אך אלו חשדו ביהדותו וגרשו אותו. על לכן הוא מצא לנכון להשתלב בקהילה ובשכונה הספרדית שהוקמה בשנת 1882 - אוהל משה. שם המשפחה שונה ללוי. לא ידוע שם משפחתם הקודם. בשנת 1905 אף רכש מאיר לוי את בית המשפחה ברחוב הגלבוע 14 בשכונה זו. למאיר ושושה לוי נולדו שני בנים ובת: יוסף לוי (1890), גרשון ומרים. משלח ידו של יוסף לוי היה נגר. ומשום כך דבק בו הכינוי 'יוסף לוי הנגר. נראה שהיה פעיל בשכונת אוהל משה בה התגורר ולפחות בשנות העשרים אף מילא תפקיד בוועד השכונתי. בשנת 1920 לערך נישא יוסף לוי ללוסי (לאה) לבית אורטס. לפני גירוש ספרד חיו אבות המשפחה בפורטוגל, והמסורת המשפחתית מספרת כי לאחד מאבותיה היה אז, בסוף המאה החמש עשרה את אחד מבתי הדפוס הראשונים בעולם. בגלל הגרוש היגרה המשפחה לאיטליה ומשם לאימפריה העות'מאנית והתיישבה באיסטנבול. לזוג יוסי ולוסי-לאה לוי נולדו ארבעה ילדים: האחות הבכורה חנה (23.1.1921), הבן השני דוד (5.2.1926), נצחיה (ויקטוריה, ילידת פברואר 1928) והאחות הצעירה שושנה (ילידת 1931). לוסי חלתה ובשל כך נדרשו בני הזוג לנסוע לטיפולים רפואיים בבתי חולים במצרים. לוסי נפטרה בשנת 1933. יוסף לוי נישא בשנית ללאה (הלן), כנראה בשנת 1934. ב-1935 נולד בנם גרשון וב-1939 בן הזקונים מאיר. גרשון נהרג בסיום קורס קצינים בחודש מרץ 1954 בתאונת אימונים. אחיו מאיר היה מנהל כפר הנוער בן שמן, וגם מנהל בית הספר התיכון החקלאי בבן שמן בשנות השמונים והתשעים של המאה העשרים. הוא נפטר בקיץ 2002. במלאת שנה לפטירתו פורסמה לזכרו חוברת בידי המשפחה והנהלת כפר הנוער בן שמן: אל מחוזות ילדותו (מאי, 2003) ובהן מידע נוסף על תולדות המשפחה.
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
