אוסף זה הוא המשך לאוסף YBZ.0142 שראשיתו במשתלה ו"משק הפועלות" שהקימה רחל ינאית בן-צבי בשכונת רחביה בירושלים בראשית שנות העשרים של המאה העשרים. בשנת 1928 הועברו המשתלה ו"משק הפועלות" משכונת רחביה לשטח ממזרח לשכונת תלפיות, על אדמות שרכשה קרן קימת לישראל. במאורעות תרפ"ט (1929) חרב "משק הפועלות", ובעקבות ההרס הצליחה רחל ינאית בן-צבי לגייס תרומות לבניית מבנה קבע בן שתי קומות, שתכנן האדריכל ריכרד קאופמן. הבנייה ארכה כשנתיים, בין השנים 1930-1931. בשנת 1932 בוועידת הפועלות הרביעית, הוחלט להפוך את "משק הפועלות" לחוות לימוד לנערות בוגרות. רחל ינאית הבינה שדבר זה מצריך שינוי מבני וארגוני בנושאי הלימוד, גיוס צוות הוראה והעברת תקציבים מתאימים. חלק מהמימון הושג בעזרת פתיחת בית הבראה באתר, בשיתוף עם חברת "הסנה". הוחלט על מחזורי לימוד של שנתיים לנערות בגילאי 15-17 מבנות הארץ ונערות עולות שהגיעו ב"עליית הנוער". בשנת 1933 הפך "משק הפועלות" באופן רשמי לשמש חוות לימוד לנערות. בשנת 1936 הושלם בנייתו של מבנה נוסף לחוות הלימוד, שאותו תכנן האדריכל ליאופולד קרקואר (המבנה הצפוני). המבנה חובר באמצעות מסדרון אל המבנה הראשון (הצפוני, בתכנון קאופמן) באופן כזה שהמבנה נראה כבנין אחד. באפריל 1934 הגיעה קבוצת נערות עולות מגרמניה היישר מהאוניה אל חוות הלימוד. בהמשך עלה מספר הנערות מקרב העולות החדשות על מספרן של ילידות הארץ בשל הצורך לחלצן מאירופה. לפיכך, בשנת 1939 הוכפל מספר התלמידות והגיע לקרוב ל-90. בשנת 1941 הוצע להרחיב את המסגרת החינוכית משנתיים לשלוש שנים ולהפוך את החווה לבית ספר תיכון חקלאי, שיכלול גם נערים. כבר מראשית קיומה של חוות הלימוד רחל ינאית נתנה דעתה לבעיה הביטחונית במקום, ובמבני החווה היו עמדות הגנה, סליק להסתרת נשק ונוכחות של ארגון ה"הגנה". ביטוי נוסף לכך היה בהכשרת התלמידים בנושאי גדנ"ע והגנה עצמית. בהפוגה הראשונה במלחמת העצמאות (יוני 1948) הוסכם על הכללת חוות הלימוד ב"שטח המפורז" בחסות בצלב האדום. בעקבות ניסיון כושל של חטיבת עציוני לכבוש את אזור ארמון הנציב במהלך ההפוגה השנייה, (16-17/7/1948), ועדת בדיקה של האו"ם הורתה לישראל להתפנות מהשטח המפורז ובראשית ספטמבר 1948 חדלה חוות הלימוד מלהתקיים בשכונת תלפיות. התלמידות הועברו לפנימית "כרמית" הסמוכה לעין כרם במערב ירושלים. מבני חוות הלימוד שנשארו בשטח המפורז בין ישראל לירדן הועברו לידי האוניברסיטה העברית. בשנת 1954 הקימה האוניברסיטה במקום תחנת ניסיונות חקלאית בשם "מרכז לחקר חקלאות ההר", שפעלה עד שנת 1967. בנוסף לניסיונות איקלום צמחים שונים (צמחי תבלין, מיצוי רפואי וכו') נערך במקום גם ניסוי לאקלם את המכרסם מינק (חורפן) לצורך ייצור פרווה. המקום ניזוק במהלך מלחמת ששת הימים ולאחר מספר חודשים פסקה פעילותו. התצלומים שלפנינו נשמרו על ידי רחל ינאית בן-צבי, ועם הקמת יד יצחק בן-צבי ביוזמתה הם הופקדו בארכיון המוסד. למידע נוסף אודות החווה, פעילותה וקבוצות הנוער שהגיעו אליה: רחל ינאית בן-צבי, "עם הילדים בחזית - חוות הלימוד בירושלים 1928-1948", מסדה 1975; זהר ון-לובין, חוות הלימוד בירושלים, דצמבר 1999.
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
