"ליגת נשים למען לישראל" נוסדה בשנת 1925 והייתה מורכבת מנשים ציוניות שהתאגדו כדי לסייע למפעל ההתיישבות בארץ. בשנת 1927 העלתה רחל ינאית בן-צבי בפני חברות הליגה את הרעיון של הקמת בתים, שבהם ימצאו עולות חדשות בודדות מחסה וקורת גג. שנים אחדות אחר כך בראשית שנות השלושים, יזמה "ליגת נשים למען ארץ ישראל באמריקה" את הקמתם של בתי החלוצות, שנועדו לתת לחלוצה העולה מחסה בחודשים הראשונים לשהותה בארץ-ישראל. לנגד עיניהן עמדה הדוגמא של סיוע למהגרות צעירות בארצות הברית. בניין בית החלוצות הראשון נפתח בחיפה בשנת 1932 (אבן הפינה הונחה ב- 19 באוגוסט 1930, המבנה שכן ברחוב יל"ג 4) עיר הנמל שאליה הגיעו מרבית מהעולות החדשות (החלוצות). המבנה תוכנן על ידי בנימין צ'ייקון ונכללו בו 21 חדרים בשלוש קומות, שני אולמות: חדר אוכל וספרייה, שלושה חדרי מלאכה ומכבסה על גג המבנה. לצד מגורים במבנה התקיימו בו גם יוזמות קאופרטיביות שכללו מסעדה, מכבסה, בית אריגה ומתפרה. בשנת 1936 הוקם גם בית החלוצות בתל אביב (רחוב המלך ג'ורג' 37), בשנת 1942 בירושלים (רחוב אבן גבירול 14) ובתחילת שנות החמישים של המאה העשרים הוקם בית החלוצות בעיר נתניה (רחוב מקדונלד 4). בתי החלוצות לא הסתפקו במתן קורת גג. מטרתם הייתה גם לשמש "בית לקליטת עלייה, להכשרה מקצועית ובית עבודה" (פניה מלניק, בתי חלוצות דבר הפועלת חוברת העשור 13 ביולי 1944 עמ' 100) בבתי החלוצות התקיימו לימודים סמינרים ואירועי תרבות. תשומת לב רבה הוקדשה ללימודי ידיעת הארץ, אורחות החיים בה וכמובן לימוד השפה העברית, כל זאת במטרה להקל על קליטת הנשים. בתי החלוצות קיימו סדנאות להכשרה מקצועית ולצידם פעלו מפעלים מקצועית לתפירה, מכבסות, כריכייה, אריגת יד מלאכת יד אמנותית ועוד. התחום הבעייתי ביותר היה תחום המגורים כיוון שבשנות המצוקה בימי המאורעות ובמלחמת העולם השנייה האמירו מחירי הדירות ונוצרה ספסרות בדירות דמי מפתח. החלוצות שלא יכלו למצוא דירה חלופית נשארו לדור בבית זמן רב משתוכנן. הבתים הפכו למעשה לבתים 'סגורים' בפני קליטת דיירות חדשות והוספת חדרי מגורים הייתה לנושא כאוב שעלה לדיון חדשות לבקרים. (מתוך מאמרה של ד"ר נירית שלו-כליפא, זמנים 96 עמ' 76-85). בניין בית החלוצות בירושלים נבנה על מגרש שהיה בבעלות "המרכז החקלאי" של ההסתדרות הכללית. בשנת 1922 רחל ינאית בן-צבי ייסדה משתלה של צמחים שכונתה "משק הפועלות" בה ניתנו קורסים לחלוצות שהגיעו לארץ ורצו ללמוד ולהשתלם בעבודה חקלאית. לאחר מעבר "משק הפועלות " לשכונת ארמון הנציב. הוקצה מגרש שהוקם עליו "בית החלוצות", זאת במימון ארגון "ליגת הנשים בארץ-ישראל". המבנה בן שתי הקומות, תוכנן על ידי האדריכלית ג'ניה אוורבוך. סגננו היה בינלאומי. ב- 7 באפריל 1940 נערך טקס הנחת אבן הפינה להקמת בית החולצות במעמד רחל ינאית. יצחק בן-צבי נשא נאום מטעם הוועד הלאומי של כנסת ישראל (תצלומים מהטקס ניתן לראות באלבום YBZ.0116). המבנה שימש כמקום מגורים והכשרה מקצועית בחקלאות וכלכלת בית לעולות חדשות שעלו לארץ. במשך השנים הוא הפך לבית ספר מקצועי לתפירה וללימודים כלליים. הבניין, שבנייתו הושלמה בשנת 1943, היה בו חדר משרדי, חדר לשומרת עם פינת בישול, מטבח לימודי המחובר לחדר אוכל, כיתות לימוד, אולם להתכנסויות והרצאות, מועדון חברים, חדרים לקריאת ספרים, חדרי מלאכה, חדרי מגורים ומקלחות ועוד. בשנת 1942 פעלה מבית החלוצות בירושלים תחנת השידור הלא חוקית "קול ישראל" מטעם ארגון 'ההגנה' שכונתה "תלם שמיר בועז'. במקום היה גם סליק (מחבוא של נשק) של ארגון "ההגנה". במלחמת העצמאות (1948) פעל במבנה האולפן הזמני של תחנת הרדיו "קול ירושלים" תחנת שידור ישראלית. התחנה הועברה מרחוב הלני המלכה בשל הקרבות הקשים שהתנהלו בקרבתה. התחנה שידרה בירושלים במקביל לתחנת קול ישראל ששידרה בתל אביב. התחנה הועברה לשכונת רחביה לקראת סיומו של המנדט הבריטי, בשל הקרבות הקשים שהתנהלו בקרבת מבנה האולפנים ברחוב הלני המלכה. בשנת 2003 צורף הבית ושטחו למתחם המוסד יד יצחק בן-צבי והוקם בו בית ספר ללימודי ירושלים הכולל ספרייה ציבורית גדולה. במהלך השנים המבנה שופץ לפי תכנונה של האדריכלית עדה כרמי-מלמד תוך שמירה קפדנית על המעטפת הקודמת. אחרי שנים רבות של פעילות שונתה מטרתם של בתי החלוצות ובכל אחד מהם התקיימו פעילויות שונות וקורסים שונים ע"י ארגונים שונים. כאשר הכול באחריות ארגון ליגת נשים לישראל (לנ"י). באוסף התמונות שלפנינו הצצה לפעילותן והכשרתן של נערות ונשים צעירות רונן עולות חדשות בבתי החלוצות בירושלים, חיפה ותל אביב. התצלומים מספרים את הווי חיי הצעירות בחדרי המגורים והצצה לאורח חייהם ופעילותן בבית החלוצות. אוסף התצלומים נסרקו לארכיון יד יצחק בן-צבי בתרומת בית ליגת נשים למען ישראל- תל אביב.
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
