דוד לסלו בלה סקלי (David Laslo Béla Szekely) נולד בשנת 1909 בעיר בודפשט שבהונגריה, ובה גדל והתחנך. היה פעיל בתנועת הנוער 'הצופים' היהודים, ובמקביל עסק גם באמנות ובציור. בשנת 1927 סיים את לימודיו, והמשיך ללימודי הנדסה אזרחית בבית הספר הטכני הגבוה של אוניברסיטת ברנו בצ'כוסלובקיה, אותה סיים כעבור שש שנים (1933). בראשית שנות השלושים היה גם חבר בהסתדרות הציונית בהונגריה, ולאחר סיום לימודיו בברנו נשלח מטעמה לבית הספר לקצינים של הצבא ההונגרי. בשנת 1934 הגיע לארץ-ישראל עם אשרת תייר, והחליט להישאר. הוא שהה בארץ כמה שנים עד שהתגלה ונאלץ לחזור להונגריה, אך שב ועלה בספטמבר 1939. אחותו והוריו נספו לימים בשואה. במהלך שהותו בארץ-ישראל שימש כמהנדס מפקח בעת בניית נמל תל אביב. הוא היה ממקימי ארגון "צופי זבולון" (צופי-ים) בתל אביב, היה חבר ב"הגנה" ונמנה עם מייסדי ארגון "מנסה" בישראל (ארגון עולמי למחוננים). בין השנים 1936 ל- 1938 שימש כמהנדס מפקח בהקמת "בית הדר" (בניין המשרדים הראשון בתל אביב עם שלד פלדה, שתיכנן האדריכל קרל רובין). בתקופת מלחמת העולם השנייה (1939--1945) ביצע מספר תפקידים כמהנדס עבור הצבא האנגלי במחנה "סרפנד" (צריפין). הוא הניח צינורות מים עבור הצבא האוסטרלי במחנה בית ג'ירגה. במסגרת עבודתו בשירות הממשל הבריטי עסק גם בבניית גשר אלנבי מעל נהר הירדן ובסלילת כביש לגוש עציון. כביש זה סייע לימים לתושבי גוש עציון בלחימתם בימי מלחמת העצמאות. בתקופת מלחמת העצמאות (1948) עסק בבניית ביצורים באזור הרי יהודה, מוצא, קריית ענבים ומעלה החמישה. בתום המלחמה עבד כמהנדס מחלקת הביוב בעיריית ירושלים. בשנת 1948 נישא דוד למרים לבית פרוחובניק, ושנה לאחר מכן נולד בנו אילן (1949). בין השנים 1949– 1956 שימש מהנדס סניף ירושלים של החברה להתיישבות "רסקו", מנהל מחלקת מבנים מסוכנים בעיריית ירושלים ומהנדס מים בעירייה. בשנת 1974 פרש לגמלאות, ובשנת 1996 נפטר. במהלך כל שנותיו עסק בפיתוח "לוגיקה פיזיקלית" - תורה המסבירה את דרך יצירת המושגים במוח האדם. הוא הוציא על כך פטנט ראשון מסוגו בעולם, ובשנת 1966 זכה בפרס לנדאו למדע על עבודתו הקיברנטית. אוסף התמונות נמסר לארכיון התמונות של יד יצחק בן-צבי על ידי בנו, אילן סקלי. רוב התמונות צולמו בידי דוד סקלי עצמו בעת עבודתו וסיוריו.
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
