יעקב מטריקין נולד בשנת 1902 במרינהאוזן (רוסיה) להוריו מנדל מטריקין ורשל לבית אורלוב. אחיהם של ריבה (לימים אפשטיין) ורעיה (לימים ירדני). עבר עם משפחתו לטרטו ומשם לריגה (לטביה). בגלל היותו יהודי סורב להתקבל ללימודי גבוהים בארכיטקטורה בארצו לפיכך נסע ללמוד באוניברסיטת אולדנברג בגרמניה. בתום לימודיו עבד במשך שנה אצל נגר כדי ללמוד מקרוב את מלאכת עבודת בעץ. בשנת 1924 עלה לארץ-ישראל והתיישב בירושלים. בין השנים 1928 ועד לשנת 1951 היה אדריכל ושימש בתפקיד ראש המחלקה הטכנית של מחלקת ההתיישבות בסוכנות היהודית. הוא עסק בפיתוח, הדרכה ופיקוח על ההתיישבות הכפרית. ממפעליו הבולטים: שלושת המצפים בנגב: בית אשל, גבולות ורביבים. המצפים בגליל: חוקוק, מצודת ביריה ומצודת רמת נפתלי. עסק בתכנון חדרי אוכל בקיבוצים: מזרע, תל קציר, אפיקים, נירים, עין גדי ומשמרות (1939). תיכנן גם את אכסניית הנוער בקריית ענבים, בית המרגוע בקיבוץ איילת השחר ועוד. יעקב תיכנן גם את מבני מחלבות תנובה בערים חיפה, תל אביב, רחובות וירושלים. תיכנן גם את בית העולים בצפון תל אביב, בית הספר החקלאי בשכונת עין כרם בירושלים, בית הספר המקיף "עמל" ברמלה, קריית מוריה בירושלים, המרכז המסחרי בשכונת קריית היובל בירושלים, הכפר השבדי לילדים בעלי צרכים מיוחדים בירושלים וממתכנני חבל עדולם. בתום עבודתו בסוכנות היהודית פתח משרד אדריכלים פרטי: "אדריכלים מתכנני ערים ומהנדסים" בירושלים. בארץ-ישראל פגש בציונה לבית פלבריט (בן אברהם), ילידת מקמניץ' בחבל פודולסקי באוקראינה, ממייסדי קיבוץ קריית ענבים. הוא נשא אותה לאישה בשנת 1932. ציונה הייתה אחות רחמנייה בבית החולים "הדסה" בירושלים ואחות בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית בירושלים. לזוג נולדו שתי בנות: נאווה (לימים בן-דוד) ורחל (לימים ביירון גולד) יעקב נפטר בשנת 1981. הוא נטמן בבית הקברות בקיבוץ קריית ענבים. אוסף התצלומים נמסרו לארכיון התמונות של יד יצחק בן-צבי על ידי רחל ונאווה בנותיהן של יעקב וציונה. באוסף הצצה לפרויקטים אותם תיכנן כאדריכל במהלך השנים, אתרים ומקומות בארץ-ישראל, כמו גם תצלומים ממחלבות תנובה (חיפה, ירושלים ורחובות).
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
