קהילת יהודי סוריה הייתה קהילה גדולה וחשובה במזרח התיכון, מרכזיה העיקריים היו בערים דמשק וחאלב (ארם צובא). קהילה יהודית הייתה קיימת בסוריה עוד מימי בית שני. היו תקופות בהם ארץ ישראל הייתה תחת שלטון מנהלי מסוריה וראשי הקהילה היהודית בדמשק שלטו בקהילות ארץ ישראל. בשנת 1375 הגיע לחאלב כתר ארם צובא -ספר תנ"ך עתיק, מנוקד ומוגה היטב, כולל מסורה. הספר נשמר במבנה משלו ומקומו היה לאחד מקודשי הקהילה היהודית כולה בסוריה. בשנת 1492 הגיעו לסוריה יהודים רבים שגורשו מספרד אשר הגדילו מאוד את מספר בני הקהילה. כמו בכל ארצות האסלאם גם בסוריה היהודים היו במעמד 'ד'ימי', שהיה נחות חברתית מזה של המוסלמים. מסופה של מלחמת העולם הראשונה עם נפילת האימפריה העות'מאנית, שלטו בסוריה ממשלת המנדט הצרפתי. בשנת 1925 פרץ המרד הדרוזי שבמהלכו נפגעו גם יהודים רבים מהרובע היהודי בדמשק. משנת 1928 החלה עלייה ציונית של משפחות ובני נוער מסוריה לישראל. הצעירים הגיעו לקיבוצים שונים בצפון הארץ. באוסף הצילומים שלפנינו הצצה לבית הכנסת הגדול בחלאב וכתובות בכתב עברי ממצבות יהודיות שהשתמשו באבניהם לבנייתה של מצודה בעיר.
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית